540 צירי הקונגרס הציוני העולמי יתכנסו בבנייני האומה בירושלים וייצגו סיעות פוליטיות מישראל ומקהילות העולם * שתי מפלגות של ישראלים-אמריקאים יתמודדו על מושבים בארגון הבינלאומי: "כל ישראל" הזוכה לתמיכה מה- IAC ו"ישראל שלנו", השואפת לייצג דעות שמאל בקהילה היהודית בארה"ב * לא כוחות או מלחמת אחים?
ב-20 באוקטובר, צפויים להתכנס בישראל 540 צירי הקונגרס הציוני העולמי ה-38 בבנייני האומה בירושלים. הצירים ייצגו סיעות פוליטיות מישראל ומקהילות העולם, שאמורות לשמש כמעין "פרלמנט יהודי" או "פרלמנט ציוני". למעשה, קונגרס זה הוא המוסד היחידי שבו יהודים מהעולם ויהודים מישראל נהנים משוויון מוחלט מבחינת יכולת הצבעה והשפעה. בעקבות הפרסום על התארגנות של ישראלים-אמריקאים שיתמודדו לראשונה כסיעה מוגדרת לקראת הבחירות לקונגרס הציוני העולמי, התארגנה רשימה ישראלית שנייה, ובה בין השאר נציגים של ארגון הגג של הישראלים-האמריקאים בצפון אמריקה, ה-IAC.
הסיעה הראשונה היא "ישראל שלנו", שהגדירה עצמה כך: "אנו קבוצה של ישראלים המתגוררים בארה"ב אשר מחפשים לטפח את מערכת היחסים בין יהודי העולם ומדינת ישראל, לקדם תרבות יהודית פלורליסטית ופתוחה ולתמוך באחינו ואחיותינו, המעוניינים שפועלם יוכר על ידי מדינת ישראל". בראיון עימם למקור ראשון, הם סיפרו שהם מבקשים לייצג את הקול של הישראלים שמתגוררים בארה"ב, אשר על פי ההערכות מגיעים לכמיליון בני אדם. ראשי "ישראל שלנו" הופתעו מכך שישנה סיעה נוספת, "כל ישראל" שמה, אשר בה חברים בין השאר נציגים מה-IAC וענקית ההסברה הפרו-ישראלית Stand With Us יחד עם ארגונים נוספים. כיוון שה-IAC הוא בין המייסדים, ומנצל את הפלטפורמה שלו ואת החיבור לשטח – אין באמת במה להתחרות. מעבר לזה, ל-Stand With Us מיליון עוקבים ברשתות החברתיות ויכולות תקשורתיות שלא ניתן להתחרות בהן.
השבוע פרסמו ב"ישראל שלנו" הצהרה לעיתונות בה הם מסירים את הכפפות ומבקרים את ה-IAC. "הם החליטו לתמוך באופן רשמי ופומבי דווקא ברשימה יהודית-אמריקאית מתחרה בשם 'כל ישראל'… ייתכן שהסיבה לכך נעוצה, בין היתר, בעובדה שבכירים בארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית קיבלו מקומות בכירים ברשימת 'כל ישראל'". שני קורבלניק, העומדת בראש רשימת 'ישראל שלנו' אמרה כי ״לכמעט מיליון ישראלים החיים בארה״ב יש ארגון גג אחד שמייצג אך ורק אותם המכונה IAC, ולאחרונה גם הוקמה רשימה פוליטית ראשונה ויחידה שפועלת לייצג רק את האינטרסים שלהם. החיבור בין שני הגופים היה אמור להיות טבעי, הגיוני ונכון, אך לצערי החלטה לא מוסברת שקשורה כנראה לאינטרסים אישיים הובילה את ה-IAC לבגוד במטרה שלשמה הוא הוקם. בכוונתנו להיאבק נגד ההחלטה הזאת בכל הכוחות והאמצעים שעומדים לרשותנו״.
שוהם ניקולא, מנכ"ל ה-IAC, הגיב במכתב לאנשי 'ישראל שלנו' והסביר את החלטת הארגון: "ה-IAC מאמין שהדרך שלנו כקהילה להשיג הישגים משמעותיים אל מול כל אתגר גדול ומשמעותי, היא תוך שיתופי פעולה בכלל, ועבודה עם הקהילה היהודית-אמריקאית בפרט, תוך בניית קואליציות. זאת האסטרטגיה שלנו כארגון, ולכן מעבר להיות ארגון מוביל את הקהילה הישראלית-אמריקאית הגדולה ביבשת, אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם לא מעט ארגונים יהודים ורבים מחברי הקהילה שלנו הם יהודים שאינם ממוצא ישראלי.
"אנחנו בוחרים לעמוד ולעודד הצבעה ל'כל ישראל', קבוצה שבתוכה מצד אחד ייצוג ישראלי-אמריקאי משמעותי, ובאותה נשימה מנהיגות יהודית-אמריקאית רחבה של כמה וכמה ארגונים המייצגים קהל רחב שמגדיל את הסיכוי להצלחה בהליך הבחירות", הוסיף ניקולא, "דרך האסטרטגיה הזו, אנחנו מאמינים שיש את הסיכוי הגבוה ביותר לתוצאות הטובות ביותר למשימה הארגונית שלנו, לקהילה שלנו, והמשך התמיכה ברעיון הציוני, וחיבור העמוק בין מדינת ישראל והעם היהודי".
אחד ממייסדי ישראל שלנו, קובי כהן, התבטא לפני מספר חודשים נגד ה-IAC בעמוד הפייסבוק שלו. "נאומו של הנשיא טראמפ בכנס ה-IAC היה מופע סטנדאפ משובח על גב היהדות המתקדמת, ולהערכתי הדבר יפגע אנושות בניסיונות הארגון להציג עצמו כגשר חי אל מול יהדות ארה"ב", כתב אחרי נאום הנשיא בפלורידה, שהתקבל בצורה שלילית בקרב יהודים רבים. "ארגון ה-IAC שבמשך שנים מציג עצמו כארגון א-פוליטי הוכתם היום ונצבע על ידי הנשיא טראמפ. קשה להעריך את הנזק אבל זהו יום עצוב ליחסי ישראל והישראלים עם יהדות ארצות הברית". ב-IAC סירבו להתראיין בנושא, אך אישרו כי הפנייה היחידה לשיתוף פעולה בין 'ישראל שלנו' לבינם הייתה במכתב המדובר, וזאת לאחר שכבר החליטו להצטרף ל'כל ישראל'.
ב-2018 פורסם בעיתון ה"ג'ואיש וויק" כי כהן נמנה בין מספר גורמים ישראלים-אמריקאים המבקשים להקים אלטרנטיבה שמאלנית ל-IAC, שאמנם אינו פוליטי באופן רשמי, אך התפיסה היא שמדובר בארגון ימני – זאת גם בשל העובדה שמרבית מחבריה וראשיה נוטים לכיוון מרכז-ימין. "רבים מהישראלים-האמריקאים מרגישים שותפים לחששותיהם של יהודי ארה"ב, לגבי חוסר הסובלנות הדתי שיש בישראל", אמר כהן בראיון, ואף התייחס למה שהוא מגדיר כפגיעה בדמוקרטיה הישראלית. "אנחנו רוצים להראות להם שאנחנו קיימים, ויכולים להיות הפרטנרים שלהם כאן בארה"ב". כהן עצמו עבד בעבר ב-IAC וטען בראיון כי "בקמפוסים האוניברסיטאיים, הסטודנטים חשופים לשני נרטיבים של ישראל; הנטריב האנטי ציוני של השמאל הקיצוני או זה שטוען כי 'ישראל תמיד צודקת'. הקול של השמאל הישראלי, התומך בישראל אך רוצה לשפר את המדינה, מושתק".
בקרב גורמים בקונגרס הציוני העולמי, נטען כי התמודדותו של כהן היא גבולית מבחינת חוקי ההתמודדות לקונגרס הציוני, כיוון שהוא עובד בארגון "המועצה ללשון ולתרבות העברית בצפון אמריקה", המקבל תרומות מההסתדרות הציונית העולמית.
מטעמו של כהן נמסר כי "לקובי כהן אין יחסי עובד מעביד עם המועצה ללשון ולתרבות עברית בצפון אמריקה והוא פועל עמה לקידום האג'נדה של חיזוק מעמד השפה העברית בארה"ב. קובי כהן גם עבד ב-IAC ותמה כיצד הארגון שחרט על דגלו את חיזוק מעמד הקהילות הישראליות, ושמתיימר להיות ארגון א-פוליטי החליט לתמוך ברשימה אחרת שאינה מייצגת את האינטרסים של הישראלים בארצות הברית".
