כמו רוב הנשים, גם אור הייתה אחת שידעה. מבחינתה זה לא היה שאלה של אם, אלא יותר שאלה של מתי * היא ערכה לו מדי פעם ביקורי פתע במשרד באמתלות שונות, ותמיד הוא שם. למעשה, אין לו מה להסתובב בחוץ כי לקוחותיו ממילא בחו"ל. היא התקשתה להאמין שקיימת אפשרות כלשהי שזה מתנהל במשרד … / מאת סאם זייברט
כמו רוב הנשים, גם אור הייתה אחת שידעה. סירבה להאמין אבל ידעה. לא סתם אומרים זאת על נשים. גם כשהן טוענות לפעמים שהן תמיד האחרונות לדעת, אם הן באמת היו מוכנות "להסתכל" על הסימנים קודם לכן, הן היו רואות זאת מיד. מבחינתה זה לא היה שאלה של אם, אלא יותר שאלה של מתי.
בדיוק כמו ינון בעלה, גם היא עבדה בחברת היי טק. היא כמנהלת חשבונות והוא כאיש מכירות של ישומים טכנולוגיים, אשר את רוב פיתוחיה מכרה מעבר לים. הם אמנם לא עבדו באותה חברה, אך הגורל דאג שהם יעבדו בבניינים סמוכים זה לזה. המינון הנמוך הוא זה שעורר את תשומת ליבה. אור שמה לב לכך שהמפגשים האינטימיים שלהם התדרדרו לאחד בכמה חודשים. היא העידה בפניי על עצמה, כיצד היא מסוגלת להיות מאופקת, אולם ינון שלה היה ככל גבר טיפוסי, מה שאומר, שאין מצב שהוא יתאפק כל כך הרבה זמן.
כששמה לב לכך לראשונה היא בחרה להאמין שלחץ בעבודה גורם לו להזניח אותה. בזמן כלשהו אחר החלה להרהר שאולי הוא סובל מבעיה מינית או חוסר אונות, אך זה לא הסביר כיצד הוא מתפקד כהלכה בזמן שזה כבר קורה. גם שהעלתה את הנושא בפניו בצורה ישירה הוא טען שאין לו כל בעיה. הרגע שבו חשדה שיש צלע שלישית בחיי נישואיה התקרב במהירות.
מעקב בשדה התעופה
לפני שפנתה לקבל שרותים מקצועיים, ניסתה בכוחות עצמה. היא רצתה לפענח קודם את השאלה מתי יש לו בכלל זמן לבגוד. היא ניצלה את חלון משרדה לתצפת על הרכב שלו בחניית הבנין הסמוך, ואילו זה לא זז מרגע הגעתם ועד לכתם הביתה. כשהם שבים לביתם, ינון לא יוצא שוב. היא ערכה לו מדי פעם ביקורי פתע במשרד באמתלות שונות, ותמיד הוא שם. למעשה, אין לו מה להסתובב בחוץ כי לקוחותיו ממילא בחו"ל. היא התקשתה להאמין שקיימת אפשרות כלשהי שזה מתנהל במשרד. כמות האנשים שם היא כזאת שאין סיכוי למצוא לרגע אחד פינה שקטה.
גם את המוצא האחרון היא שללה: שאותה אחת מצטרפת אליו לנסיעות מכירות בחו"ל. פעמיים היא שלחה אחריו לשדה התעופה את אחת מחברותיה, ותמיד הוא עבר את דוכן ביקורת הגבולות בגפו. על אף כל זאת היא היתה נחושה בדעתה שקורה משהו. זה לא רק יחסי המין, זה הריחוק שלו ממנה וההתנהגות המתנשאת שלא הייתה אפיינית לו קודם. "רק מתי, לעזאזל" התבטאה בפניי "מתי ?!".
הסכמתי איתה על הסקת המסקנות שעשתה עד כה. רואים שהיא רואת חשבון. היא רואה את הדברים בסדר לוגי כמו משוואה טובה. לא ידעתי להחליט אם היא הוזה או באמת יודעת. היו לי מקרים לכאן ולכאן. בכל זאת חשבתי שצריך להעמיק יותר בנתב"ג. כבר קרה לי בעבר שמאהבים העדיפו לא להיפגש בשדה אלא רק באזור הדיוטי פרי, שם הם מוגנים מאישה או בעל סקרניים.
אחד היתרונות בתחום שלי, הוא שחבריך למקצוע באים מרקע בטחוני, וחלקם אף אנשי בטחון או שוטרים במשטרת הגבולות או סתם חברים שעובדים בדיוטי. אפשר להיעזר בהם בעת הצורך. חיכינו להזדמנות הבאה ואני בעקבותיו. הוא עבר את הבדיקה הבטחונית ואת דוכן הפלטיניום של אל על וניגש למעבר הגבולות. נכנסתי אחריו בליווי של איש ביטחון. הוא קנה כמה שוקולדים, כנראה עבור הילדים, ובושם יוקרתי, בוודאי עבור אור. לאחר מכן ישב במתחם הראשי והזמין לעצמו כוס קפה. חשבתי שהוא מחכה לאדם נוסף, אך הוא רק העביר את הזמן וקרא עיתון.
אני בינתיים עדכנתי את אור לגבי מה שקורה עד כה לפני שאני עוזב את המקום. "קנה בושם ?!" שאלה פעמיים "אתה בטוח ?!". ברור שאני בטוח. "זה לא בשבילי. אני רגישה לריחות" סיכמה. ריח של תקווה נדף באויר, אולם כעת היה ברור לי שהוא לא מחכה לאף אחת. הוא לא היה קונה בושם במידה ומישהי היתה מצטרפת אליו. מישהי כנראה מחכה לו שם. לא ידעתי להגיד איפה זה שם. הרי כל פעם הוא נוסע ליעד אחר בעולם.
שינוי יעדים באירופה
ינון קם לפתע מכסאו והחל לצעוד. קצת היה מוקדם עבורו ללכת לשער היציאה שלו, אולם הוא לקח את תיק הצד שלו והחל ללכת לכוון השערים. אני בעקבותיו. הסתכלתי בזריזות על לוח ההמראות. שער היציאה שלו בכלל בכוון אחר והוא הולך בנחישות למסלולים של אזור D. הוא נעצר ליד שער מספר 6 והשתלב בין כל האנשים שממתינים להיכנס לשרוול המטוס. קלטתי. הוא לא טס בכלל להולנד כפי שאמר, אלא לבולגריה. כנראה שהוא לא רוצה שאשתו תחשוד אם יעד כלשהו יחזור על עצמו אז הוא ממציא מדינות להגיע אליהם. הוא בטח נוחת אצלה ליום יומיים וממשיך משם למכירות שלו בארץ אחרת באירופה, או לפעמים הוא עושה גם הפוך, קודם עבודה ואת סוף הטיול אצל המאהבת.
אך כרגע כל זאת בתיאוריה בלבד. לא רציתי לחכות להזדמנות הבאה שיסע. ניצלתי את הידיעה שקולגה וחבר טוב שלי סיים לאחרונה פרוייקט חקירה בסופיה, בירת בולגריה, אז ידעתי שאוכל לסמוך על איש הקשר שלו שם. דיברתי עם אור והסברתי לה את העלויות הכרוכות בדבר. היה לה דקה להתלבט כי גם כך המרוץ הוא נגד השעון. יש לי שעתיים וחצי לגרום לחוקר האירופאי להתייצב בשדה התעופה של סופיה "ולקבל" את פניו של ינון.
באותו ערב אני יושב עם אור בבית הקפה השכונתי שלי. במחשב הנייד כבר חיכו לי פרטים ותמונות סטילס. ינון מנהל קשר עם צעירונת יפיפייה בת 24 בסך הכל. אור לא דיברה הרבה, רק בחנה את התמונות שוב ושוב. לא היה חסר הרבה שגם את זה היתה מפספסת לולא שמה לב לאותו בושם יוקרתי שבחר לקנות לה….
