13 ימים לאחר מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר, בצה"ל מודים כי ישנם עדיין בין 100 ל-200 ישראלים שגורלם אינו ברור. נכון לעת הזו, צה"ל הודיע ל-203 משפחות כי יקיריהם חטופים ברצועת עזה – אך המספר אינו סופי, ובצבא מציינים כי מתוך ה-203 חטופים ישנם מקרים שרמת הסמך של המידע שהתקבל לגביהם אינו גבוה, ועדיין קיים סיכוי שיימצאו בין ההרוגים, או שגורלם לא ייוודע לעולם.
בין החטופים יש פחות מ-30 ילדים מתחת לגיל 18, ובין 10 ל-20 אזרחים מעל גיל 60. עוד נודע כי יש 8 או 9 מדינות זרות שאזרחיהן נחטפו לעזה. יחד אם זאת, גם כעת בצה"ל לא יודעים לחתום על המספרים, ומעריכים שיהיו לא מעט אנשים שגורלם לא יוודע עוד שנים קדימה.
על פי המידע שבידי הצבא: חלק מהחטופים בחיים, חלקם פצועים, ובחלק מהמקרים יודעים בצה"ל לדווח על חטיפת גופות. ההערכות בצה"ל הן שרובם בידי חמאס, אך חלק מהחטופים נמצאים גם בידי הג'יהאד האסלאמי, ואחרים נחטפו על-ידי אספסוף שככל הנראה מזוהה עם חמאס.
במקביל, הצבא מקיים מאמץ להמשיך ולהביא גופות מהשטח – מתוך רצועת עזה, מתוך הנחה כי ישנן עדיין גופות של ישראלים שנמצאות סמוך לגבול. רק אתמול הביאו כוחות צה"ל כ-90 גופות משטח הרצועה, ממרחב הפרימיטר הסמוך לגבול. רובן המכריע גופות של מחבלים, אך חלקן של ישראלים.
מי שמרכז את הטיפול בסוגיית החטופים מבחינת הצבא הם האלוף (במיל') ליאור כרמלי, העומד בראש צוות באגף כוח האדם שמטרתו לגבש את תמונת המצב בנוגע לאיתור הנעדרים והחטופים, והאלוף (במיל') ניצן אלון, שמרכז את הסוגיה בפן המודיעיני שלה.
האלופים במיל' כרמלי ואלון הקימו מרכז ובו מאות אנשים שאוספים מידע ועושים כל מאמץ אפשרי על מנת להבין מה עלה בגורלם של החטופים והנעדרים.
במרכז יושבים יחדיו אנשי מודיעין, טכנולוגיה מבצעית, קהילת המודיעין, המשטרה ואגף כוח האדם, שמחפשים כל שביב של מידע ומתחקרים את קרובי הנעדרים והחטופים.
במקביל, צה"ל מנסה להסתייע בגופים אזרחיים, בחברות היי-טק ובחמ"לים שהקימו המשפחות שמציעים פתרונות יצירתיים שאולי יצליחו לשפוך אור על גורלם של הנעדרים והחטופים.
בצבא מציינים כי התמונה מאוד מורכבת, ומציינים כי גם מי שיש לגביו מידע מסוים שהוא חטוף לא בהכרח נמצא ברצועת עזה. כך, למשל, היו מקרים שבהם החמאס חטף אדם מסוים, אך מהלך החטיפה הופרע בדרך זו או אחרת, אפילו באמצעות תקיפות ישראליות שניסו למנוע את הנהירה ההמונית מהרצועה ואליה בחזרה. לכל הכאוס מוסיפה העובדה שיש לא מעט גופות במחנה שורה שטרם זוהו.
האתגר הגדול
האתגר הגדול מבחינת הגופים שמתמודדים עם הסוגיה הם החטופים האזרחים, שכן המידע לגביהם מועט יותר בהשוואה למידע הנוגע לחיילים. יחד עם זאת, צה"ל לקח אחריות מלאה בכל הנוגע לחטופים – חיילים ואזרחים כאחד.
העקרונות שלפיהם משתדל צה"ל לפעול הוא עדכון המשפחות בכל המידע הקיים, הצמדת נציגים למשפחה כדי שזו לא תצטרך להתנהל מול נציגים מגופים שונים, ניסיון לסנכרן את המידע בין הגופים השונים כדי שמשפחות לא תקבלנה מידע סותר מגופים שונים, וניסיון לשמור על קשר יום-יומי עם כל משפחה של חטוף – אם היא מעוניינת בכך.
בשורה התחתונה, למרות המאמצים הגדולים והעובדה שמאות אנשים עובדים כעת על ניסיון למצוא כל שביב מידע בנוגע לחטופים ולנעדרים, ההערכה בצה"ל היא שסביר להניח שיהיו עוד לא מעט מקרים לא פתורים, ולא יהיה מידע בנוגע לכל הנעדרים גם עוד שנים קדימה. לפיכך, בצבא מודים כי המצב הרבה יותר מורכב מאשר במלחמת יום הכיפורים.
