"אני מרגיש נורא. טיילנו אתמול בצפון והוא הוריד אותי ברכבת כדי שאסע ללימודים שלי. הוא נסע לחתונה של ידידה שלו – ובדרך היה הפיגוע". כך סיפר גבריאל גנלס, אחיו הקטן של אילן שנרצח אמש בפיגוע הירי בצפון ים המלח. אילן, בן 26 במותו, היה אזרח ישראלי-אמריקאי שהתגורר בימים אלו בארה"ב והגיע לארץ לביקור עבור החתונה. משפחתו בחרה לקבור אותו כאן בארץ, אליה התכוון לעלות בעתיד. הוריו ואח נוסף שלו טסו לארץ, והוא ניטמן בבית העלמין ברעננה. את השבעה תעשה המשפחה בארה"ב.
ברעננה מתגוררים דודיו של אילן, ובביתם הוא נהג להתארח רבות במהלך ביקוריו התכופים בישראל. הם סיפרו כי שעות לפני הפיגוע, טייל אילן עם אחיו גבריאל בצפון עם רכב שכור, בגן הבהאים בעכו ובבריכת המשושים ברמת הגולן, שם הצטלם לסלפי עם אחיו שהתברר כתמונה האחרונה שלו. לאחר מכן הוריד את אחיו בתחנת הרכבת בבית שאן. הוא המשיך לנסוע לחתונה שנערכה במעלה החמישה, אבל המסע הזה נגדע ליד צומת נבו בכביש 90 – כשחוליית מחבלים ירתה לעברו מרכב נוסע.)
צוות מד"א פינה אותו לבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים, אך שם נקבע מותו תוך זמן קצר. החוליה עצמה המשיכה בירי לעבר רכבים נוספים בצומת בית הערבה, ולאחר מכן הציתו המחבלים את רכבם באזור מנזר סנט ג'ורג' ונטשו אותו. הם נמלטו ברכב אחר לכיוון מחנה הפליטים עקבת ג'בר שליד יריחו.
גנלס גדל בעיירה ווסט הרטפורד שבקונטיקט למשפחה ציונית נלהבת והתחנך בבתי ספר אורתודוקסיים מודרניים. הוא היה תלמיד מצטיין בתיכון והתנדב בארגוני רווחה יהודיים. בכתבה עליו בעיתון מקומי ב-2014 סיפר גנלס שהוא מתכוון לדחות את ההרשמה לאוניברסיטת מישיגן ואת הגיוס לצבא האמריקאי כדי לגור שנה בישראל. התקופה הזאת נמשכה מעבר למתוכנן, גנלס התאהב בישראל ובסוף התגייס לצה"ל. לאחר שירותו הצבאי חזר גנלס לארה"ב בשנת 2018 כדי ללמוד תואר ראשון במדעי המוח ופיתוח בר-קיימא באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.
הדודים ברעננה סיפרו כי הוא התכוון לעלות ארצה לאחר הלימודים. "חשבנו שיהיה נכון לקבור אותו בישראל, בגלל הקשר שלו לישראל. זה מה שהוא היה רוצה. זה הרגיש שזה מתאים", אמר האח גבריאל. לדבריו, הוריו של אילן לא חששו מטרור במהלך שהותו בישראל: "הם דאגו כמו כל הורה שגר רחוק מהילדים שלהם. הם רצו לתת לאילן לעשות מה שהוא מרגיש. הם לא ניסו להחזיר אותו לארה"ב ורצו לתת לו לתרום למדינה".
בת דודתו של אילן, מאיה פרדמן-גנלס, מספרת שבבית ברעננה יש חדר שנקרא על שמו, "חדר אילן", שחיכה לו בכל פעם שהגיע לביקור – ועכשיו נותר שומם. "הוא היה בן-בית אצלנו. אנחנו המשפחה היחידה שלו פה בארץ והוא גר כאן מהרגע שעלה לארץ אחר התיכון והחליט שהוא רוצה להתגייס. הוא שירת בתפקידי מחשוב וממש התחבר לישראל. הלך לאולפן בשדה אליהו כדי ללמוד עברית וגם התנדב בקיבוץ. כל המוכוונות שלו הייתה לחזור. הוא יצר כאן המון חברויות, היה מגיע לבקר כל חופשה, בכל סמסטר, בכל חתונה. הוא היה נורא מסור לחברים ולמשפחה".
"הוא היה רודף שלום – תמיד פתוח לדבר עם כולם", סיפר מארק כהן על חברו.
"הוא אחד מבני האדם הכי טובים שפגשתי בחיי; לא משנה אם צעקת או כעסת עליו – הוא לא היה כועס עליך, לא מגביר את קולו. הוא היה עומד שם, מחייך ואומר 'מה אתה צועק? הכול יהיה בסדר, נתקן את הכול'. הוא פשוט רצה לעשות טוב בעולם הזה".
גנלס הותיר אחריו שני הורים, אנדרו וקרולין – שניהם רופאים בווסט הרטפורד – ושני אחים צעירים, סיימון וגבריאל. לאחר הלוויה תשוב משפחתו לשבת שבעה בקונטיקט. בקהילתו המקומית החלו לאסוף תרומות עבור משפחתו.
