בית המשפט הפדרלי לסחר בניו יורק בלם ביום רביעי את תוכנית המכסים השאפתנית של הנשיא דונלד טראמפ, שביקש להטיל מכסים גורפים על יבוא ממדינות שמייצאות לארה"ב יותר משהן מייבאות ממנה. פסק הדין, שהתקבל פה אחד בהרכב של שלושה שופטים בבית הדין לסחר בינלאומי, קובע כי טראמפ חרג מסמכותו כשהשתמש בחוק הסמכויות הכלכליות בעת חירום מ-1977 (IEEPA) ככלי להטלת מכסים – פעולה שלפי החוקה האמריקאית דורשת את אישור הקונגרס.
במרכז ההחלטה עומדת יוזמת "מכסי יום השחרור", במסגרתה טען הממשל כי גירעון הסחר העקבי של ארה"ב מהווה "איום לאומי יוצא דופן", ולכן יש להפעיל נגדו סמכויות חירום. בית המשפט דחה את העמדה הזו, וקבע כי החוק אינו מקנה לנשיא סמכות בלתי מוגבלת. "העברת סמכות בלתי מוגבלת להטלת מכסים תהווה ויתור לא ראוי של כוח החקיקה לטובת רשות אחרת בממשלה", לשון פסק הדין. התביעה שהובילה להכרעה הוגשה על ידי ארגון Liberty Justice Center בשם חמישה עסקים קטנים שנפגעו ישירות מהמכסים, בהם יבואני יין וכלים חינוכיים. היא מצטרפת לשש עתירות נוספות, בין היתר מצד 13 מדינות בארה"ב וקבוצות מסחריות נוספות.
ממשל טראמפ מערער. קוש דסאי מסר מטעם הבית הלבן כי "יחסי הסחר הלא הוגנים הרעידו את הקהילות באמריקה, הם השאירו את עובדינו מאחור והחלישו את התעשייה הביטחונית שלנו – עובדות שבית המשפט לא חלק עליהן. לא שופטים שאינם נבחרי ציבור הם אלה שצריכים להחליט כיצד לטפל כמו שצריך במצב חירום לאומי. הנשיא טראמפ ישתמש בכל מנוף של כוח ביצועי כדי להתמודד עם המשבר הזה".
במקביל, שווקי העולם ממשיכים לעקוב בדריכות: מכסי טראמפ שכבר הוכרזו, והוטלו על מדינות כמו סין, קנדה ומקסיקו, גרמו לטלטלה כלכלית ולביקורת מצד כלכלנים, שטענו כי מהלכים אלו פגעו בצמיחה האמריקאית. על פי התחזיות, צפויה להיות מחר עלייה בשווקים שמשקפת את תחושת ההקלה בשווקים מהסרת האיום, לפחות זמנית, של מכסים רחבים, אשר עוררו חששות מהתייקרות מחירים ופגיעה בצמיחה הכלכלית. החלטת בית המשפט נתפסת כבלימת מדיניות סחר אגרסיבית שעלולה הייתה להוביל להאטה כלכלית.
גורמים משפטיים הדגישו כי מדובר לא רק בהחלטה כלכלית אלא גם בתקדים חוקתי מהותי, המחזק את גבולות הסמכות של הרשות המבצעת אל מול הקונגרס. נראה כי הקרב הבא צפוי להתרחש בכותלי בית המשפט לערעורים, שם צפוי להיות מוכרע עתידה של תוכנית המכסים השאפתנית של טראמפ.
מה קבע בית המשפט?
הרכב של שלושה שופטים קבע פה אחד כי מכסי "בסיס" בשיעור 10% על כלל היבוא לארה"ב, וכן מכסים נוספים שהוטלו על מקסיקו, סין וקנדה — אינם חוקיים. מכסים על מגזרים ספציפיים — כמו על יבוא פלדה, אלומיניום ומכוניות — אינם נכללים בהחלטה, משום שהממשל הסתמך על חוק אחר כדי להצדיקם.
ההחלטה התקבלה בתביעה שהגישו כמה מדינות בארה"ב שמונהגות על ידי המפלגה הדמוקרטית, לצד קבוצת בעלי עסקים קטנים. התובעים האשימו את טראמפ בשימוש בלתי חוקי בחוק לשעת חירום כדי להצדיק את הטלת רוב המכסים. בית המשפט צידד בהם והעניק לממשל עשרה ימים לציית לפסיקה. בממשל הודיעו כי יערערו, ודובר מטעם הבית הלבן מסר כי "זהו אינו תפקידם של שופטים שלא נבחרו להחליט כיצד לטפל כראוי במצב חירום לאומי".
כיצד תשפיע הפסיקה על הממשל?
בית המשפט קבע כי לא ניתן להטיל מכסים על סמך חוק סמכויות החירום הכלכליות הבינלאומיות (International Emergency Economic Powers Act), שנחקק ב-1977, אך הבית הלבן יכול לנסות לפנות לחוקים אחרים כדי להצדיק צעדים דומים. אם לא יעשה זאת בתוך 10 ימים, יבוטלו המכסים על סין בשיעור 30% ועל מקסיקו וקנדה בשיעור 25%.
צעד כזה עלול להגביר את החששות הפיסקליים בוושינגטון, דווקא בשעה של מתיחות בשוק האג"ח נוכח צעדיו של טראמפ. בממשל ניסו לאחרונה לקשור בין ההכנסות ממכסים לבין הצורך לממן את קיצוצי המס הנרחבים ב "חוק הגדול והיפהפה" שהרפובליקאים העבירו בבית הנבחרים לפני שבוע – ולפי הערכות של הקונגרס יגדיל את הגירעון הפדרלי ב-3.8 טריליון דולר בעשור הקרוב. באפריל לבד זינקו תשלומי המס של יבואנים בארה"ב לשיא של 16.5 מיליארד דולר, בעקבות המכסים הנוספים. בבית הלבן העריכו כי הסכום רק יגדל וילך בחודשים הבאים.
שבוע אחרי "יום השחרור" טראמפ הודיע על הקפאה של רוב המכסים הנוספים למשך 90 יום. הממשל שואף להגיע בתום התקופה, ב-9 ביולי, ל-90 הסכמי סחר. עד כה הושג הסכם אחד בלבד, עם בריטניה, ואילו מול סין הגיעה ארה"ב להבנות ביניים, ועל כן הורדו למשך שלושה חודשים המכסים משיעור של 145% ל-30%. החלטת בית המשפט עלולה להציב סימני שאלה מעל המשא ומתן בין ממשל טראמפ לשורת מדינות. גם ההסכם עם בריטניה עלול להיות מוטל בספק עתה, משום שהוא כולל הסכמה על מכסים בשיעור 10% על כל היבוא מהממלכה המאוחדת לארה"ב.
"לא ברור לי למה מדינה כלשהי תסכים להמשיך בשיחות כדי לחמוק ממכסים שהוכרזו כבלתי חוקיים", אמרה ג'ניפר הילמן, מרצה למשפטים מאוניברסיטת ג'ורג'טאון שכיהנה בעבר בלשכת נציב הסחר של ארה"ב ובבית הדין של ארגון הסחר העולמי (WTO). "הפסיקה הייתה נחרצת ביותר בקביעה שהמכסים הכלל עולמיים אינם חוקיים". הילמן ציינה עוד כי השופטים קבעו שטראמפ אינו יכול להשתמש במכסים כאמצעי לחץ במשא ומתן. "הם למעשה אומרים שזה שימוש פסול במכסים", הסבירה. "בעיניי זו החלטה מאוד חשובה".
דברה אלמס, ראש תחום מדיניות סחר בקרן הינריץ' לקידום הסחר הבינלאומי (Hinrich Foundation), מציינת כי בקרב יבואנים בארה"ב יש חוסר ודאות. חלקם תוהים מה יעלה בגורל הכסף שכבר שילמו בעקבות המכסים הגבוהים באפריל, ואחרים ממתינים למשלוחים שנמצאים עדיין בדרכם לארה"ב.
מה האפשרויות של ממשל טראמפ כעת?
הילמן ומומחי משפט אחרים מציינים כי הממשל יכול לפנות לאפיקים אחרים כדי להטיל מכסים חדשים, אך אף אחד מהם אינו מאפשר לו מרחב תמרון רחב כמו חוק סמכויות החירום הכלכליות.
כך למשל, חוק סחר מ-1974 מתיר להטיל מכסים בשיעור של עד 15% למשך 150 ימים – אך רק אם טראמפ יכריז כי מאזן התשלומים של הממשל נקלע למשבר. זו הכרזה שהוא יבקש ודאי להימנע ממנה נוכח המצב המתח בשוק האג"ח, לדברי הילמן. נימוקים אחרים שהנשיא יכול להישען עליהם כוללים היבטים של ביטחון לאומי, כפי שעשה לדוגמה במכסים על פלדה ואלומיניום.
"ארגז הכלים של הממשל לא התרוקן לגמרי", אמר דמיטרי גרוזובינסקי, מנהל חברת ייעוץ הסחר אקספליין טרייד. אנליסטים מגולדמן סאקס סבורים גם הם כי טראמפ ימצא דרכים חדשות לממש את חזונו הפרוטקציוניסטי. בין היתר, הוא יכול להורות לרשויות הסחר לפתוח בחקירה לגבי מגזרים ספציפיים ולהטיל מכסים על יבוא מוצרים בתחומים אלה.
אלק פיליפס, ראש תחום הכלכלה הפוליטית של ארה"ב בגולדמן סאקס, העריך כי פסיקת בית המשפט לא תשפיע על המשך המגעים במפלגה הרפובליקאית לקראת העלאתו בסנאט של "החוק הגדול והיפהפה" של טראמפ. מכסי "יום השחרור" היו צפויים להניב הכנסה שנתית של כ-200 מיליארד דולר, ציין פיליפס. "אנו מצפים שהממשל ימצא דרכים אחרות להטיל מכסים כדי להבטיח הכנסות בסכום קרוב לכך".
