רחובות הערים המרכזיות בארה"ב הולכות ומתמלאות בהומלסים. חלקם שם כבר שנים, הרבה מהם חדשים. חלק ניכר מהם מכורים לפנטניל או לסמים אחרים, מהלכים ברחובות כפופים וחפויים, ישנים איפה שאפשר. סן פרנסיסקו, למשל, חווה משבר מז'ורי שרק הולך ומחמיר. מחנות האוהלים ברחובות רק הולכים וגדלים. כמו בלוס אנג'לס, בעיר מנסים להגדיל את היצע המקלטים לחסרי בית, לנסות לסייע בדיור בר השגה ועוד ניסיונות שבינתיים לא נושאים פרי.
גם דנבר, קולורדו, ראתה עלייה בכמויות ההומלסים ברחובות, ובעיר החליטו לנקוט בתכנית חדשנית: תכנית ההכנסה הבסיסית. הפיילוט החל בסתיו 2022 והתמקד ביותר מ-800 חסרי בית בקולורדו, כולל כאלה שחיים במכוניות, ברחוב, במקלטים זמניים ועוד. ג'ארון לוס הוא אחד מאלה שהשתתף בפיילוט. הוא חי במכונית שלו במגרש חנייה של מסעדה בקרבת מרכז העיר שם עבד כטבח אך פוטר בתחילת הקורונה. הוא גרוש, ונטול כל מקורות הכנסה משמעותיים. לפעמים הוא היה שוכר סוף שבוע במוטל זול כדי שיוכל לבלות עם ילדיו. מעבר לזה, לוס, 51, מתקשה להרשות לעצמו אוכל, בגדים ותרופות. הפיילוט הזה איפשר לו לקבל דירה זמנית עם ריהוט, לבלות יותר זמן עם ילדיו וגם למצוא עבודה שמשלמת טיפה יותר. "כשקיבלו אותי לתוכנית, זה שינה את חיי." אמר בראיון לביזנס אינסיידר".
לוס ומשתתפים אחרים קיבלו כסף מזומן באופן ישיר, מדי חודש, ללא תנאים או דרישות, ויכלו להוציא את הכסף על מה שרצו. הדוח השנתי של הפרויקט של דנבר יצא לפני כשבוע, והראה ש-45 אחוז מהמשתתפים בתכנית הצליחו להשיג דירה לאחר שקיבלו הכנסה בסיסית במשך 10 חודשים. עוד עולה מהדוח שהם ביקרו הרבה פחות בחדרי מיון ובבתי חולים, פחות במקלטים ופחות במעצרים. הדוח מעריך כי הירידה בשימוש בשירותים ציבוריים חסכה לעיר 589,214 דולר.
תוכנית דנבר נמשכה במקור שנה, ובינואר האחרון הוארכה בינואר לעוד שישה חודשים. המשתתפים סודרו לקבוצות אקראיות: קבוצה אחת קיבלה 1,000 דולר לחודש במשך שנה; קבוצה אחרת קיבלה 6,500 דולר מראש ואחר כך 500 דולר לחודש, ואילו קבוצה שלישית קיבלה 50 דולר לחודש כקבוצת ביקורת. עיריית דנבר, קרן קולורדו וקרן אנונימית מימנו את הפרויקט, וכבר סיפקו למשתתפים יותר מ-9.4 מיליון דולר.
לתת לאנשים כסף ולבטוח בהם
תוכניות הכנסה בסיסית כמו זו של דנבר, הפכו לאסטרטגיה פופולרית להפחתת עוני בערי ארה"ב. היתרון פה בהשוואה לשירותים חברתיים מסורתיים, היא שהמשתתפים יכולים להוציא את הכסף על מה שהם הכי צריכים. "אנחנו מתחילים את הדרך ממקום של אמון", אמר מארק דונובן, מייסד ומנהל הפרויקט, במסיבת עיתונאים.
וזה השתלם. ההכנסה הבסיסית סייעה למשתתפים לשלם על הוצאות מיידיות כמו תחבורה, היגיינה, בגדים ומצרכים. תשלום חשבונות חוזרים כמו שכר דירה, בריאות או תשלומים על חובות היה גם בעדיפות גבוהה עבור רובם. משתתפים בכל קבוצת תשלום דיווחו על יציבות כלכלית מוגברת וירידה בתלות בתוכניות סיוע כלכלי חירום. אלה שקיבלו את התשלום החד פעמי או 1,000 דולר לחודש היו בסבירות גבוהה יותר למצוא עבודה קבועה במשרה מלאה מאשר לפני שקיבלו הכנסה בסיסית.
במבחן התוצאה, אלה שקיבלו סכום חד פעמי של 6,500 דולר בנוסף ל-500 דולר לחודש, הצליחו לבנות חסכונות טוב יותר ולעשות שינויים משמעותיים בחיים כמו חתימה על חוזה חדש או קניית מכונית. אבל התוכנית כנראה לא מצליחה להחזיק את הרוב עם הראש מעל המים לאורך זמן. חסרי בית רבים דיווחו שהם מודאגים שלא יוכלו לשלם חשבונות לאחר שתשלומי הכנסה בסיסית ייפסקו. ואכן, לוס למשל, נאלץ לחזור לחיות במכוניתו לאחר שהפסיקו לו את התשלומים.
ויש גם סיפורי הצלחה. למוריה רודריגז, 38, הייתה עבודה קבועה עד שנפגעה על ידי מכונית וסבלה מפציעת מוח טראומטית. היא חיה בדיור ציבורי עם ילדיה, לכולם עם מוגבלות שכלית, ונאלצה לעזוב את המקום. כשהחלה להשתתף בפיילוט השתמשה בתשלומים כדי לתקן את הפיק-אפ שלה, להסיע את ילדיה לבית הספר ולעבודה, לקנות בגדים חדשים ולהשיג דיור ציבורי לכל החיים. היא גם השתמשה בחלק מהכסף כדי לשלם 400 דולר על שכר דירה, 500 דולר על דלק, 100 דולר על היגיינה ו-100 דולר על חשבון כרטיס האשראי שלה. בנוסף לחזרתה לבית הספר כדי להשיג את תעודת הבגרות שלה, היא שיפרה את דירוג האשראי שלה.
גם דיה ברונקוצ'יה, 53, וג'סטין סרלס, 45, הצליחו להרשות לעצמם את דברים חיוניים כמו דירה, מכונית ומשאבים לבריאות הנפש בעקבות התכנית. הם חיו בעבר במקלט זמני, אך הצליחו להשיג דירת סטודיו ב-1,300 דולר לחודש. "להתחיל מכלום ואז לקבל סכום חד פעמי של כסף ואז לקבל את התשלומים שלנו פעם בחודש זה מה שאיפשר לנו להתיישר ולהישאר על המסלול", סיפרה ברונקוצ'יה לביזנס אינסיידר.
"המסקנות מהפיילוט הזה מחלחלות הלאה", אומרת טרי אולה, מנהלת מטעם הפרויקט לביטחון כלכלי בקליפורניה. "אנשים מבינים את הכוח של לתת לאנשים כסף ולבטוח בהם". בדנבר מקווים להאריך את ההכנסה הבסיסית של העיר לשנה שלישית ומגייסים את המיליונים הדרושים כדי להמשיך. דונובן אמר שהוא עוקב מקרוב אחר תוצאות התוכנית: "אם אנחנו מסוגלים להעביר אנשים לדיור בעלות נמוכה יותר ולייצר תוצאות טובות יותר לטווח הארוך, למה שלא ננסה להרחיב את זה כמה שיותר?".
