ארבעה מוסדות אקדמיים בארה"ב הגיעו להסכמים עם הסטודנטים המפגינים בקמפוסים. הסטודנטים באוניברסיטאות נורתווסטרן, ראטגרס, מינסוטה ובראון הפסיקו את המחאה והמהומות, בתמורה לדיון מחדש בהשקעות של האוניברסיטאות בקרנות ישראליות. אוניברסיטת בראון היתה הראשונה שללא התחייבות מצידה הצליחה לפרק את המחאה בתמורה למילוי דרישות מסוימות של הסטודנטים.
בכל המקרים לא ניתנה הסכמה להפסקת השקעות בישראל או ניתוק קשרים עם אוניברסיטאות ישראליות — למרות שאלה היו דרישות המפגינים. הוויתורים כללו סיוע לפליטים מעזה, הנפת דגלים של עמים תחת כיבוש וצעדים סמליים נוספים. נורתווסטרן היא אוניברסיטה פרטית נחשבת באילינוי, ראטגרס בניו ג'רזי, ואוניברסיטת מינסוטה היא ציבורית.
למרות זאת, הנכונות של אוניברסיטת בראון להתפשר עם המפגינים עלתה לה ביוקר. אחד התורמים הכי גדולים שלה — איל הנדל"ן בארי שטרנליכט — הודיע השבוע כי יעצור את תרומותיו לאוניברסיטה, ושלח מכתב זועם לנשיאה כריסטינה פקסון, שבו אמר כי ההסכם עם הסטודנטים שקול להבעת אהדה לחמאס. הסטודנטים שמוחים נגד ישראל, כתב שטרנליכט, במכתב שנשלח גם ל"ניו יורק טיימס", הם בורים.
"זה לא חינוך, זו תעמולה", אמר התורם שתרם יותר מ־20 מיליון דולר לבראון. שטרנליכט בן ה־64 הוא יליד ניו יורק, מנכ"ל יו"ר ומייסד משותף של קרן השקעות הנדל"ן סטארווד, שלה נכסים בשווי 115 מיליארד דולר. הונו מוערך ב–3.8 מיליארד דולר לפי "פורבס". בעקבות התקפת חמאס על ישראל ב–7 באוקטובר הקים שטרנליכט ארגון להפצת מידע פרו־ישראלי.
"איפה היו המפגינים אחרי הפגזת אזרחים באוקראינה, סוריה, אפגניסטאן ועיראק?" שאל שטרנליכט במכתב. תורמים גדולים לאוניברסיטאות ידועות בארה"ב, כמו המשקיע ביל אקמן שלמד בהרווארד ומארק רוואן מאוניברסיטת פנסילבניה פעלו בחודשים שמאז הטבח נגד הנהלות האוניברסיטאות שלדבריהם טיפחו או איפשרו אווירה אנטי ישראלית ואנטישמית בקמפוסים. נשיאות אוניבסיטאות הרווארד ופנסילבניה אכן הודחו.
נשיא אוניברסיטת הרווארד לשעבר ושר האוצר של ארה"ב לשעבר, לארי סאמרס, אמר כי ההפגנות הפרועות בקמפוסים מעודדות את אויביה של ארה"ב. "הוונדליזם ושיבוש הלימודים משדרים אותות נוראיים למדינות כמו רוסיה, סין, איראן וצפון קוריאה ברגע הגיאופוליטי המסוכן ביותר זה עשורים", אמר סאמרס לבלומברג ביום שישי. "כל המדינות האלו מרוצות מהמחזה שהצעירים שלנו מציגים בקמפוסים, ועוד יותר, מהתגובות הפחדניות של הנהגות האוניברסיטאות", אמר סאמרס.
אוניברסיטת בראון מיהרה להפיס את דעתם של הסטודנטים כדי למנוע את מחזות הוונדליזם. היא הסכימה קיים הצבעה של חבר המנהלים שלה בסתיו, כדי לדון בשאלה אם קרן ההשקעות שלה, שמחזיקה ב-6.6 מיליארד דולר, צריכה להפסיק להשקיע בחברות שקשורות לישראל. החודש צפויה להתקיים פגישה של מנהלי תאגיד האוניברסיטה עם קבוצת נציגי הסטודנטים המוחים.
רוב התורמים של בראון אמרו ל"ניו יורק טיימס" כי אינם מצפים שההצבעה לביטול ההשקעות בישראל תעבור בהצלחה. ניסיונות קודמים להשפיע על מדיניות ההשקעות של הקרן נענו על ידי נשיאת האוניברסיטה באמירה כי הקרן אינה "כלי פוליטי". שטרנליכט קרא במכתבו לפקסון להיות יותר ביקורתית מול חמאס ולסלק פרופסורים שעוסקים בהסתה.
באופן כללי ההסכמים שחתמו ארבע האוניברסיטאות עם הסטודנטים דומים: הם כוללים סעיף של הסכמה למפגש בין נציגי הנהלת קרן ההשקעות של האוניברסיטה לנציגי המפגינים כדי לדון בהפסקת ההשקעות בישראל.
בנוסף, התחייבו האוניברסיטאות לא להעניש את משתתפי המחאה. סעיפים נוספים שנמצאים בהסכמים של ראטגרס, נורותווסטרן ומינסוטה, כוללים חשיפת קרן ההשקעות של האוניברסיטה בפני הסטודנטים; תמיכה בסטודנטים ואנשי סגל מעזה באמצעות מלגות ומימון מחקר לשנתיים; גיוס מימון למלגות נוספות לעזתים; הקמת תוכניות ללימודי פלסטין, בית קהילה זמני לסטודנטים מוסלמים, מהמזה"ת וצפון אפריקה ומרכז תרבות ערבית; הנפת דגלי עמים כבושים — פלסטינים, כורדים, קשמירים — לצד דגלי מדינות. בכל מקרה נדחו על הסף דרישות לחרם אקדמי — ניתוק קשרים עם אוניברסיטאות בישראל.
