ארי בוסל פגש כ- 180נציגי כלי תקשורת נוצרית מרחבי העולם, שנאספו השבוע באדיבות לשכת העיתונות הממשלתית לכנס הסברה מרתק ומקיף במיוחד בירושל – רה"מ נתניהו פירגן להם באריכות, נשיא המדינה ריבלין הסתחבק איתם וראש עיריית ירושלים ברקת סעד בחברתם בארוחה חגיגית בגג מלון ממיל – על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים – המראות והקולות
מאת: ארי בוסל, ירושלים צילומים: ארי בוסל ולע"מ
חיים לפעמים טוב לקחת פסק זמן, לנשום עמוקות, לבחון את הסביבה ולהנות לרגע מכל שאלוהים נתן לנו ובו אין אנו אפילו מבחינים. פסק זמן כזה בדיוק ניתן למשך ארבעה ימים בירושלים הבירה, מרחק הליכה קצרה לחומות העיר העתיקה.
הגעתי מבוורלי הילס במיוחד עם עוד כ-180 משתתפים ל״כנס תקשורת נוצרית״ שאירגנה לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ). לכנס הגיעו נציגים מ-35 מדינות מרחבי העולם כולל אלבניה, אוקראינה ואסטוניה, אוסטרליה וניו זילנד, בלגיה והולנד, קנדה, ארה״ב ומקסיקו, סין, שבדיה, פינלנד, נורבגיה ודנמרק, גרמניה ואנגליה, פולין ורומניה ורוסיה, ספרד ושוויץ, דרום אפריקה, חוף השנהב, גאנה וקניה, אינדונזיה, קוריאה, פיליפינים ונפאל.
זו הפעם השניה שהכנס נערך, ומחשבה רבה הושקעה בו, כמו גם מאמץ ואמצעים כספיים לא מבוטלים, ועיקרו: החדשות הטובות של ישראל. חדשות שעיקרן: אנחנו חיים וקיימים, בועטים וצורחים (אם להשתמש בביטוי האמריקאי), נפעמים ונרגשים. ארץ קטנה אך חזקה, ולעיתים (קרי-לרוב) אנחנו שוכחים עד כמה מעטים וקטנים אנחנו ומתנהגים כאילו העולם כולו פרוש לרגלינו ואנחנו ״אור לגויים.״
אריה שאג, מי לא ירא
הגעת המשתתפים טובה וחיובית מאוד, שכן מדובר בקבוצה מגוונת, מכל קצוות העולם, מיבשות שונות, שחבריה כולם מתחרים זה בזה, כולם אנשי מקצוע פר אקסלנס, ולמרות כל זאת, הם מגובשים, מאוחדים בגישתם, באהדתם ובאהבתם אותנו. איפה עוד ניתן למצוא אנשים כאלו, קבוצה שכזאת?
זו בדיוק היתה הסיבה שראש הממשלה נתניהו הרגיש כה נינוח, לאחר שקיבל את פנינו במפגש מיוחד שאורגן בהאנגר מתחם תחנת הרכבת הראשונה בבירה. הוא הקדיש את הזמן להקשיב לנו, לענות בשלווה ובנינוחות לכל שאלותינו. אין זה דבר של מה בכך בכלל, כי ראש הממשלה בד״כ מגיע, מוקף ביחידה לאבטחת אישים, כשכולם כבר ישובים, אומר דברו, לוחץ יד המכובדים ביותר ועוזב כשהוא מוקף קבוצה שלמה של אנשי עזר שונים ומשונים שלא מרפים ממנו לשניה ומונעים כל גישה אליו.
לא רק שביבי הקדיש לבאים תשומת לב מיוחדת, הוא הרגיש כל כך בנוח, שהוא הזמין את שגריר ארה״ב ישראל דיוויד פרידמן, שהיה בין הקרואים, לשאת דברים, בעוד הוא עצמו התיישב על כיסא יחיד שהובא אל הבמה והאזיםו בקשב גם הוא, כאחד מאתנו.
טוב לפעמים להיזכר (או להיחשף) שישנם עשרות מיליונים ברחבי העולם (ויש הטוענים אפילו שהמספר גדול ביותר) של מאמינים נוצרים התומכים במדינת ישראל ובעם היהודי, חלקם נלהבים ביותר, כל אחד ומניעיו איתו, המתפללים לשלום ישראל, באים אליה, תורמים לה ועוזרים להפיץ את החדשות הנהדרות של עצם קיומה.
הם-הם, אותם נוצרים מאמינים, הלוחמים שלנו בחזית ההסברה הבינלאומית. הם עומדים על משמר ציון וירושלים, שומרים על חומותיה, לא נמים ולא ישנים, כה חרדים הם לגורלה ולגורל העם היהודי.
נציגי התקשורת שלהם לא יוצרים ״חדשות שיקריות״ כי אם מדווחים את האמת כפי שהיא. לא מפחדים ולא מעונינים לסלף או להמציא, שכן הבוס שלהם אינו מתפשר ואינו מוכן לעגל פינות או לקצר את הדרך. כל אחד ואחת מהם נותנים ויתנו את הדין, בהווה כמו בעתיד, ומה רצונם לפיכך? רק לעשות טוב, בדרכם הם, לא לתת לעשוק את העני, היתום והאלמנה או את הגר והזר, ולא לסטות מן הדרך, דרך החיים שלהם.
איזה רגע נפלא זה, המתאפשר לעיתים כה נדירות, וכך ישב לו ראש הממשלה, יותר המום – למרות שהוא ידע וכבר צריך להיות רגיל – שכן מה שניגלה לפניו היה לא פחות מאשר נפלאות וכוחו העצום ועצם היצירה של הקב״ה בעצמו!
אהיה לו לאב, יהיה לי לבן
גם נשיא המדינה ראובן ריבלין נפגש עם הקבוצה במשכנו. בעוד כולנו יושבים וממתינים, שכן הנשיא עסוק עד מאד בייצוג המדינה שעה אחר שעה, קרא ניצן חן, ראש לשכת העיתונות הממשלתית והמארח של הכנס, לנורמה זייגר מבוורלי הילס, להוביל את כל הישובים בשירה. זוהי מסורת שהחלה בשנה שעברה, והשנה כבר היינו מוכנים. אך לאחר כמה שירים, כשהנשיא עדיין בושש לבוא, היינו זקוקים לשיר נוסף, והפעם היה זה תפקיד הנוצרים, שכן נורמה היא אחת משני מוזמנים בינלאומיים שאינם נוצרים (הם חלק מהתקשורת הנוצרית, אך יהודים בעצמם). קמה ארלין מארה״ב, שגם היא כמו נורמה בתחילת שנות ה-70 לחייה, לאחר שהקדישה עשור לעבודה עבור אייפא"ק, השדולה למען ישראל בארה״ב, ופצחה בשיר Amazing Grace.
הנוכחים כולם הצטרפו לשירה, והועברנו כמו על מרבד קסמים לזמן ומקום אחרים, בהם עמד המלך דוד לפני מלך מלכי המלכים ושאל ״מי אני ה׳ אלוהים, ומי ביתי, כי הביאותני עד הלום?״
וממשיך המלך דוד: ״ה׳ אין כמוך ואין אלוהים זולתך, בכל אשר שמענו באוזנינו, ומי כעמך ישראל, גוי אחד בארץ ותתן את עמך ישראל לך לעם עד עולם, ואתה ה׳ היית להם לאלוהים.״
וכך היו רגלינו ניצבות בציון ירושלים, ליד הר המוריה, מקום שם אומר דוד המלך ״כי אתה אלוהי גלית את אוזן עבדך, לבנות לו בית, על כן מצא עבדך להתפלל לפניך ועתה הואלת לברך את בית עבדך, להיות לעולם לפניך, כי אתה ה׳ ברכת ומבורך לעולם" (דברי הימים א׳, י״ז:16-27 וכך, בעוד שרים הנוצרים כולם שיר תודה והלל ויקר, על חסדו המופלא של האל, נכנס הנשיא וכולם קמו לקבלו בהתרגשות כה רבה.
נשיא מדינת ישראל, מקבל פני נוצרים מיבשות התבל כולה, והם נרגשים מקדושת המקום בו בחר הקב״ה לשכון בקרב עמו, כמו גם מהקרבה לאלוהיהם, שהוא אלוהי העברים וישראל. והנה מקבל אותם ישראלי-ירושלמי אחד שמשפחתו הגיעה למקום זה בדיוק לפני כמאתיים שנה בכדי לקבל את פני המשיח (היתה זו שנת תק״ע, והאמינו כולם שהמשיח יגיע ויתגלה באותה שנה בדיוק), ומאז פרו והתרבו אבותיו-רבותיו וכבר מונים הם כשלוש רבבות ומחצית הרבבה אנשים.
מי שהיה בשנה הקודמת זוכר, שלאחר שהנשיא ישא דבריו, הוא יצטרף ליושבים בשורה הראשונה לצילום קבוצתי. עד כמה נפלאות דרכי אלוהים חיים, ונשיא שזוכר שבקרב עמו הוא יושב ואת כולם מייצג, שלאחר שהצלמים סיימו את מלאכתם, באופן ספונטני לחלוטין, קם הנשיא והלך לשתי השורות האחרונות, אלו שהתבקשו לעמוד מהלך התצלום כך שיראו גם אותם, ובעוד הוא עומד שם הצטלמנו פעם נוספת.
ואז התקדם הוא במרכז שהיה חסום מקדימה ע״י שורת המכובדים-יותר, ונזכרנו בים סוף שנחצה, ונעצר הוא במרכז, זכר לימים עברו להזכירנו את גדולות השם ואת העובדה שהיהודים כולם נכחו אז, כמו היום, והניח ידיו על כתפי מחד וכתפי שכני מאידך, והצטלמנו פעם נוספת.
לנוצרים, עבורם נשיא מדינת ישראל הוא הנציג הבכיר ביותר של מאווי נפשותיהם, לחוות רגע זה – בו הנשיא כיבד אותם באופן אישי – היה דבר מופלא ונהדר גם יחדיו.
הבשורה מציון: צוק איתן
180 נוצרים מ-35 מדינות התקבצו והגיעו לארץ. הם מייצגים עולם אחר לגמרי; עולם ההולך כשספר התנ״ך בידו ובלבו, מנחה כל צעד ושעל לפניו, דברי אלוהים חיים ולא ספר מעלה אבק על מדף שהילדים אפילו לא בטוחים איך לבטא הרבה מילים בו ומה פירוש הכתוב.
הנוצרים אוהבי ישראל חיים לפי העקרונות התנ״כיים, ולא סוטים הם ימינה או שמאלה. צוק איתן הם. מים אדירים מכרסמים, מתנפצים, מנסים להרוס, לבקע, לפורר, אך הסלע מסרב, עומד בשלו, עיקש ועקשן וגאה גם יחד, מלגלג-כביכול על נסיונות השווא לערער את עמידתו האיתנה. יודע הוא שלא איתני הטבע יוכלו לו, שכן דברי אלוהים חיים הוא מייצג, אלוהים שהבדיל בין האור ובין החושך, ועשה את הרקיע, והפריד בין היבשה לבין הימים, והדשיא את הארץ וזרע עץ פרי עושה פרי למינהו, והבדיל בין היום ובין הלילה, בין האור ובין החושך, ע״י מאורות, ובהם המאור הגדול לממשלת היום והמאור הקטן לממשלת הלילה והכוכבים כולם, ומילא את הימים בנפש חיה ואת כל עוף כנף למינהו, ומילא את הארץ בם, ומהארץ הוציא נפש חיה למינה, בהמה ורמש האדמה וחית הארץ, וברא את האדם בצלמו, זכר ונקבה ברא אותם… וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד.
ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה, ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות. כך מסופר לנו בספר בראשית, ומאז הבריאה … נפלאות דרכי אלוהים חיים. אלה שאנחנו, בנו הוא בחר לו לעם, נעשנו לגוי גדול שאלוהים ברך וגידל את שמנו, ושכחנו שמוטלת עלינו המשימה להיות ברכה.
באו הנוצרים והתכנסו מכל רחבי העולם להזכירנו את שנאמר בבראשית י״ב:3, ״ונברכו בך כל משפחות האדמה". והנה מתגשמים דברי הנביא ישעיה, לעינינו ממש, בציון ירושלים, ״ובאו עמים רבים וגויים עצומים לבקש את ה׳ צבאות בירושלים ולחלות את פני ה׳״ חיל גדול מאד, עושה דברו, ״וראו גויים צדקך וכל מלכים כבודך.״
הם, הנוצרים, המקיימים את הנבואה: ״על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים, כל היום וכל הלילה תמיד, לא יחשו". באו ״וראו גויים צדקך וכל מלכים כבודך".
כך ישבנו, נפעמים, וניצב נשיא מדינת ישראל ביננו ובתוכנו ועמנו, וכולנו כאחד הרגשנו באותו רגע את שיר המעלות לדוד: ״הנה מה טוב ומה נעים, שבת אחים גם יחד״.
