כתב וצילם: מיכה קינן
תופעת ה״פרלמנט״, שבו נפגשת קבוצת ישראלים דעתנים ומעודכנים בבית הקפה ודנים בנושאים שברומו של עולם החלה, כך אומרים, בראשון לציון לפני 50שנה • מאז התרחבו הפרלמנטים אל מעבר לים, והגיעו, מסתבר, עד לעיר המלאכים • מחומוס בר בטרזנה ועד Urth Caffe והפרלמנט של סבן בבוורלי הילס – שבת אחים גם יחד • תחקיר
גם אצלנו, בעיר המלאכים, התבססו להם במהלך שנות ההתיישבות הישראלית בעיר, מספר רב של פרלמנטים שונים. הפרלמנט המפורסם ביותר בלוס אנג׳לס ״העיר״, בניגוד לפרל־מנטים אשר ב״עמק״, מתקיים מידי יום שישי ב״ Urth Caffe״ (ויש המבטאים ״ערס קפה״), בשדרות מלרוז האופנתית.
יושבי המקום, חלקם ידוענים בעצמם, צופים ללא בושה במצעד הססגוני של יפים ויפות, המודעים למבטים חודרי השריון ומענטזים ללא בושה כשהם גובים בהנאה את תשומת הלב של לוגמי הקפה.
רבים מחברי הפרלמנטים השונים בעיר מכחישים שהם כאלה. ״אנחנו פשוט ׳פליטים׳, ישראלים בדימוס, שיושבים לספל קפה ומדברים על נושאים מאוד מגוונים, מפוליטיקה דרך ספרות ועד עניינים אישיים״, אומר י.ג. המוכר יותר כ״יועץ בכיר לראשי ממשלות״ והיה נשיא של כבוד בפרלמנט של מלרוז במשך מספר שנים, ולאחרונה ירד מאל-איי חזרה לספסלי הפרלמנט של כיכר המדינה בתל אביב. בשולחנות האלה יש הבנה שמה שנאמר בינינו נשאר בינינו. מהבחינה הזאת, אף פעם לא עולה על הדעת שאסור לדבר פה על משהו. ואפשר לצחוק בקול רם מימין לשמאל. ״ממילא אף אחד מסביב לא יבין״.
מעמק יזרעאל לפרלמנט של מאליבו
הפרלמנט של מלרוז עבר גילגולים ותהפוכות, חלק מחבריו הם אכן ״פליטים״, פליטים מפרלמנטים אחרים, למשל זה שהיה מתכנס ב״קופי-בין״, בשדרות בוורלי אשר בשיכון העובדים הידוע, בוורלי הילס. חלקם היה יושב בתחילת העשור במעדניה השכנה, ״לה פן קוטידיין״.
״השמועה על מפגשי הקפה הערניים התפשטה, ואנשים עומדים בתור כדי להצטרף אלינו״, מוסיף גיגי, פליט פרלמנטים מכובד, ידוע וחריף לשון לא קטן, המשמש מנחה פרלמנטים מקצועי בכל רחבי היבשת, במיוחד בעמק יזרעאל ובפרלמנט של מאליבו ב״קופי בין״. הוא אף הוזמן לאחרונה לפרלמנט הידוע במיאמי, פלורידה, אך נאלץ לסרב בגלל התחייבויות קודמות.
״בכל פעם שאחד מהפרלמנארים טס לישראל לבקר את אימו היקרה ומחסיר פגישה, הדיון הפוליטי ועומק הליבון מאבדים את האנרגיה והמטען נעשה רדוד״, מוסיף ז׳. חבר פרלמנט מוביל דעת קהל, ב״פיטס״ שבבוורלי דרייב, בוורלי הילס.
מהימין הלאומני עד השמאל החזק
פה ושם מתגלה איזה ניגוד אינטרסים בין שני חברים או יותר, ומ׳ מחברי הפרלמנט של ״חומוס בר״ בטרזנה, שם נפגשים רוכבי האופניים השרופים של הוואלי ואיש סיירת סודית לשעבר, אומר, ״אתם יודעים שאני לא יכול לדבר על זה״. יוסי הג׳ינג׳י מוסיף בחיוך ממתיק סוד ובידענות של חבר ועדת החוץ והביטחון, כשהוא נשאל לגבי פרט כלשהו בעניין הפלישה המתוכננת לעזה: ״היו טלפונים בהולים אמש. לא עצמתי עין. עד השעות הקטנות, אך נבצר ממני להוסיף״.
קשת הדעות הפוליטיות נמתחת מהימין הלאומני (א.י.) ועד לשמאל חזק (י.י. ומ.א.), כשבאמצע נמצאים כל השאר. כמו בכל קבוצה יש לכמה מהחברים תפקידים מוגדרים: ד׳.ס׳. מהפרלמנט במסעדה האיטלקית ״פאברוצ׳יני״ על גבעת בוורלי גלן במרכז המסחרי האופנתי, מנצח על הדיון בטקסיות של מפיק קולנוע, תפקיד אותו הוא ממלא באמת בשלושת העשורים האחרונים בארץ ובהוליווד, והוא נחשב לשופר שפוי וגורם ממתן עם התלהט הרוחות.
א. בעלה של בעלת המספרה, המכונה ״הדוקטור המנתח״, הוא קרדיולוג, איש ממסד שמרני ביותר שנוהג להתגרות ביושבי השולחן בפרלמנט של מלרוז, תל אביבים מעודכנים ושמאלנים כאחד,המראים התנגדות אינסטינקטיבית. מהצד האחר, הוא זוכה להרבה כבוד מהחברים על שאינו נרתע מלשוחח שווה בין שווים עם שמאלנים, שמהוים את הרוב הקולני. במילים אחרות, הוא יודע להתערבב.
״במשך השנים הייתי מתנגד לליכוד בחרי-אף ממש״, אומר ס. שחקן לשעבר וכיום איש נדל״ן. ״אבל א ׳.הוא סוג אחר של בן אדם. הוא פיקח, ידידותי, מתמצא בהמון נושאים, לא משחק משחקי כבוד. הוא הפך לחבר של כבוד בפרלמנט והתקבל למרות דעותיו הימניות״.
כל היפות מגיעות לארומה
השולחן ב״חומוס בר״ ברסידה, קיים כבר שתים עשרה שנים, ואחד החוקים שמגדירים את פעילותו הוא שאסור לקבל אליו נשים. ״אנחנו מדברים על כל העולם, אבל זה בעיקר מפגש חברתי״, מוסיף חבר קבוע. ״כולנו משפחה או חברים. י., מ. ומי. האחים, הם חברים טובים של נ.י ושל ח.י. לפעמים נשים ניגשות לשולחן ורוצות להצטרף, אבל ישר אומרים להם שכאן מדברים על סקס״.
מקורב אחר מסביר: ״הנשים הישראליות, רובן אלמנות, גרושות או רווקות שלא באשמתן. הן יודעות שאנחנו ציידים בודדים ואכזריים, וחלק גם מנתחים פלסטיים, שלא משאירים אף איבר ללא ניתוח מעמיק, מכל נערה שחולפת סנטימטרים לידי. אם תשב כאן דודה ישראלית, יקשה עלי למלא את תפקידי על הצד היותר מוצלח״.
בוואלי מנגבים חומוס בחומוס בר והולכים הביתה בשעה חמש אחר הצהריים. היום, זה המקום בוואלי לבלות ביום שבת. ״הרבה מהאנשים שם גם חברים במשך כל השבוע״. מוסיף משה.
״ועלמה שרוצה לעבור ולשבת בשולחן קרוב לידינו יודעת לאן להגיע״, אומר מ. הרווק המבוקש ביותר בחלק הזה של הוואלי, ויושב פעם בשבוע בקפה ארומה ומוסיף: ״אפשר להגיד שכל היפות מגיעות לארומה קפה גם ככה״.
הסיכויים לתקיפה מאסיבית באיראן
במשך כמעט כל ערב, בשולחן הארוך ב׳פיטס׳ ברסידה, יושב ד׳. שחקן שעושה כרגע קדנציה בסידרת אופרה וסבון, כעשיר צרפתי צעיר ומחוזר, ושזכה לכתבה מחמיאה בשבועון זה ממש לפני מספר שנים. הוא גם יושב בפרלמנט ב״תל אביב גריל״ הוא אחראי בקבינט המיוחד על דיון עירני על יהדות אמריקה ורפורמים מול קונסרבטיבים.
ז׳. אחד הפרלמנטרים בחבורה וכן שאר יושבי השולחן הזמינו את ש׳. להצטרף לשולחן הפרלמנט־רי הרשמי, אבל הוא העדיף להתיישב לצד יפהפייה צנומה וגבוהה שהכיר, יהודיה אמריקאית עם אידיאולוגיה משלה. בשלב מסוים הצטרף לשולחן שלהם האופנאי א. שהציע לה לדגמן בגד חושפני על במה לקניינים יפנים.
״היא דורשת 1000 דולר לשעה״, הוא חזר עם הזנב בין הרגליים כשהוא מסכם: ״לא בשבילי״.
ל״פרלמנט״ יש גם תקנון מחייב וכל דיון מנוהל על ידי ג׳. שמציע את הנושאים העומדים לדיון. ביום שישי האחרון, למשל, דנו שם ביתרונות ובחסרונות של הקונגרס הרפובליקאי עבור ישראלובסיכויים לפעולה צבאית מקיפה באיראן. באותה הזדמנות נדחסו לקלחת הדיון גם שאלת כתב האישום נגד ביבי וניהול כלכלה בישראל.
״כרגע הוא סגר עיסקה של מיליונים״
ביום שישי התקבל בחומוס בר חבר פרלמנט חדש לאחר בחינת כליות ולב הוא הצטרף במעמד זמני של פרלמנטר שאינו נמנה עם החוג הקבוע. השיחה נסבה על מסיבת יום ההולדת של ילדינו המפונקים, שנערכות כיום באולמות אירועים מפוארים או במסעדות יוקרה שנשכרות לשם כך לכל הערב.
זו הזדמנות להתערבב עם אנשים חשובים בקהילה ולעשות קצת נטוורקינג עם הורי החברים ובעיקר עם נשים חשובות. פוליטיקה כמעט לא הייתה שם. בשלב מסוים, הצטרף לפרלמנט ישראלי אחר, די מבוגר וחייכני, שהתברר כאיש ביטוח חד לשון, חד עין, רואה שחורות וממשש בלונדיניות. הוא הרבה להזמין את החברים לסיבובי קפה על חשבונו. ״אל תראה אותו ככה״, אמר מישהו. ״צ׳. הוא איש מאוד חשוב. כרגע הוא סגר עיסקה של מיליונים״.
ס׳.ל׳. מקפיד לעדכן כל מפגש בבדיחות האחרונות מהאינטרנט, אולם הפעם היה לו סיפור אישי, ״אישתי הראשונה לא נכנסה להריון. שנתיים עבדנו קשה כל לילה, שום דבר. יום אחד היינו בניו-יורק וחבר המליץ לגשת לחב״ד, ללובביצ׳ר. נכנסנו אצלו, וכששאל את אשתי מה הענין, היא סיפרה לו על הבעיה. הוא בירך אותה ונתן לכל אחד דולר. תשעה חודשים לאחר מכן נולדה לנו הבת הראשונה״.
״תגיד סם, אתה בטוח שהיית כל הזמן בחדר?״ שואל מ׳. נ.׳
ביכ״נ ליהודי, כנסיה לנוצרי ומסגד למוסלמי
נ., בפרלמנט של ׳קופי בין׳, בפינת וונטורה ורסידה, מסביר לי את כוח המשיכה וגיל המשתתפים בפרלמנט: ״אתה מגיע לגיל ולמצב משפחתי שבו אתה לא יוצא כמעט לבלות בגפך או עם חבר כדי לתפוס נשים. ואז אתה עובר לפרלמנטים. פרלמנט הוא תחליף מיושב בדעתו, פחות הרפתקני, למפגשים הלילה של אנשים צעירים. ככה זה כשמתבגרים: כל היום רק דיונים״, הוא מסכם.
משה מוסיף: ״בשבילי הפרלמנט זה כמו בית כנסת ליהודי החרדי, מסגד למוסלמי וכנסיה לנוצרי. זוהי הפגישה החשובה ביותר של השבוע. אני לעולם לא מפספס את זה. אני מתאוורר ומשתחרר ושוטף את המוח והעיניים וממלא מצברים באנרגיה חיובית. החברה כאן הם המשפחה השנייה שלי״.
תורם את חלקו לדיון אהרון, קבלן ותיק הבונה עבור לקוחותיו בתים מפוארים ובמחשבה שקולה הוא אומר: ״בית הקפה הישראלי הטיפוסי בארץ ישראל היה תמיד מקום מפגש חברתי סואן, ולעיתים הפך למשכנו הרישמי של הפרלמנט המקומי. יש פרלמנטים רבים לוס אנג׳לס, בין השאר בהוליווד, בבוורלי הילס, בשרמן אוקס, באנסינו, באגורה ועוד.
״אבל, השאלה היא האם יהפכו בתי הקפה לפ־רלמנטים או שיהיו למקומות מנוכרים. אני תמה ושואל האם באמת תפקידו של האספרסו לחבר בין אנשים עריריים כמונו או שהוא אבוס לעוגה ושוקת לקפה?״ והוא עונה מניה וביה: ״לדעתי בית הקפה איבד את מטרתו כמקום מפגש. מה שמתנהל פה, אם בכלל, זו רק אינטראקציה אצל מכרים שהגיעו למפגש מתואם מראש״.
״זה שולחן מאוד גמיש, מתרחב לפי הנוכחים, הרבה פעמים מגיעים אנשים מפרלמנטים אחרים, תופסים כיסא ומתיישבים״, אומר אחד המשתתפים המרכזיים בפרלמנט של ׳בוורלי הילס׳ בבוורלי דרייב ׳׳הדרומי׳׳, שכמו רבים מהמרואיינים לכתבה ביקש לשמור על עילום שמו.
לקראת שש וחצי, כמו במין אקט קולקטיבי של סגירת מעגל לפני כניסת השבת, מתחילים להתרומם החברים ברוב הפרלמנטים, משחררים את ישבנם הצפוד מכמה שעות של קלחת ורותחין ושמים פעמיהם לאישה טעונה ונרגנת, שזה עתה סיימה להכין את ארוחת הערב, וציפתה לבעלה שיחזור וישמש עזר כנגדה במטבח המהביל, ולא פיללה כי שימשה כל הזמן הזה אידיאל נשי, אצל חבריה של בעלה.
