כתב וצילם: שלומי פתאל / By Shlomo Fattal

במכוניות כמו באופנה, טעם הקהל משתנה עם השנים ומין הסתם גם התדמית שמלווה רבים מקטגוריות שונות. פעם אמריקה אהבה רכבי סטיישן, פעם הסטיישן היה רכב החלומות האמריקאי המשפחתי. בשנות השיבעים היצרנים הציעו מבחר דגמים בקטגוריה אבל לקראת תחילת שנות השמונים החל מעבר חברתי ותדמיתי ולנהוג בסטיישן כבר לא היה כל כך פופולארי. סרט הקומדיה National Lampoons Vacation עם השחקן Chevy Chase והסטשיין המשפחתי מפורסם נתנו מסר סאטירי שרבים מסוג זה כבר הפכו לפחות ״אופנתיים״. במקביל קרייזלר הוציאו את גירסת המיניוואן (monoxob) ופילחו נתח שוק חדש למשפחות הזקוקות לרכבים גדולים ופראקטים.

תדמית המיניוואן משכה אליה אנשים מין השורה ובעיקר משפחות. המיניוואנים הוצעו עם רמת פאר גבוהה מהוואנים של שנות השיבעים שהיו בעיקר רכבי עבודה והובלה. עידן המיניוואן נמשך מעל לעשור וכמעט הגיע לסיומו כאשר נולדה קטגורית ה-SUV שהציעה תדמית יותר ספורטיבית ואגרסיבית. עידן ה-SUV כבש את מחירות הרכבים והיצרנים הגיבו בהתאמם עם מבחר עשיר של דגמים בגדלים שונים.

למרות שמבחינהפראקטית ה-SUV פחות מרווח, פחות יעיל ופחות יציב מהסטיישן המקוריים, המחירות רק עלו וקהל הקונים קידם את הקטגוריה לאורך עשור נוסף. יצרני הרכב ידעו היטב שהטרנד לא ימשך לנצח ועליהם לפתח קטגוריה חדשה שתהייה אבולוציה טבעית ל-SUV המיתיישן, וכך נולד לו ה-Crosssover – רכב שבפועל מספק פחות יעילות ומרחב פנימי אבל משדרג את התדמית ומוסיף נופך ספורטיבי למראה הכללי (לא בהכרח מדויק אבל לא נורא).

למרות כל האבולוציה בקרב המשפחתיות, הצורך במרחב פנימי על מנת להסיע משפחות מורחבות על ציודן, לא חלף מין העולם ויצרני הרכב מודעים לכך היטב. באותה מידה יצרני הרכב מועדדים את הקטגוריה החמה של ה-Crossovers וכפיתרון מעשי נולדו מספר רכבים בקטגוריה בגירסת שלושה שורות מושבים. הרעיון עצמו אינו חדש בענף ולכל קוראי הבוגרים זוכרים היטב את רכבי הסטיישן של שנות השיבעים בהן היה מושב מתקפל קטן באזור המטען מאחור (דומה למושב בנוסח הטסלה Model S.)

התחרות הקיימת כיום בשוק מעניינת ביותר מבחינה פסיכולוגית. כל יצרן מנסה בצורה אופינית לו לספק את הצרכים הפראקטיים של הקונה המשפחתי אבל באופן הנחבא לעין על מנת לשמר את התדמית הספורטיבית ככל שניתן. זה סוג מוזר של – להיות ״עם״ (מרווח מקום) ולהרגיש (או להראות) ״בלי״ (משקל יתר וגודל יתר). לצורך כתבה זו ערכתי מבחן השוואתי בין שלושה רכבים שונים המנסים לפתור את אתגר השיווק הזה באופן שבפועל מאוד יצוגי לארץ מוצאן ולתרבות מהן הגיעו.

שלושה רכבים, שלוש יבשות

הרכבים במבחן כולם משנת יצור 2018, מייצגים את שלושת היבשות בהן הקטגוריה מהווה אתגר שיווקי. ה-Lexus RX350L מייצג את אסיה ומגיע אלינו מיפן; ה-Volvo XC90 מייצג את אירופה ומגיע משבדיה וה-Buick Enclave Avenir מייצג את התוצרת המקומית.

שלושה רכבים משלושה ארצות שונות עם שלושה פיתרונות שונים לאותה הבעיה. במבחן השוואתי שכזה מצאתי שהצד הפראקטי של שימוש יומיומי בקרב בני משפחה שונים חשוב יותר מהצד הדינמי והביצועים של הרכב בכבישי סלאלום (מין הסתם).

באמצע יולי, באחד מימי החום הכבדים שעברנו, הגעתי לנקודת מפגש ב-Thousand Oaks בו הרכבים חיכו לי ויצאנו לדרך. בסביבות השעה 8 בבוקר הטמפרטורה כבר הגיעה כמעט ל-100 מעלות דבר איפשר לי לבדוק את גם את יעילות המזגן, התחממות הרכבים בפנים והתנהגות הרכבים בתנאים חמים.

שלושת הרכבים הגיעו עם רמת גימור גבוהה ומפנקת. ה-Volvo בולטת ברמת עיצוב יחודית, פשטות אלגנטית, תיחכום ויעילות. הכל תודות לאיכות החומרים הגבוהה, שילוב צבעים בהירים ואלגנטים, ושימוש במשטחים חלקים ללא קווי אופי ופרטים עיצוביים חסרי משמעות. סביבת הנהג ״פתוחה״ באווירתה לשאר תא הנוסעים. עם תנוחת ישיבה גבוהה, מושבים תומכים וחלונות גדולים, שטוחים ומאונכים יכולת הראיה החוצה קלה, אולם החיסרון בכך שהשמש זורמת פנימה ומחממת את תא הנוסעים במהרה.

לעומת ה-Volvo ה-Buick Enclave Avenir מייצג את רמת הגימור הגבוהה ביותר מבית. זה בא לידי ביטוי באיכות החומרים גבוהה בכל סביבת הנוסעים החל מדפנות הדלתות ועד למושבים המפנקים. לביואק חלונות קטנים יותר יחסית לגודל הרכב ועם משטחי גובה נמוכים דבר שבפועל עוזר למנוע מחימום יתר בתא הנוסעים, ובאותה מידה גם החלונות מגבילות את כמות אור הטבעי בתוך הרכב. תנוחת הישיבה הכללית ב-Buick יותר נינוחה ורכה מאשר בוולבו, פנים הרכב כהה וחשוך יחסית לשני הרכבים האחרים ובשילוב עם צבעים כהים ברוב המשטחים הפנימים קיימת מין הרגשה של מין מערה.

הלקסוס ממוקמת באמצע בין ה- Volvo וה-Buick עם פנים רכב כהה בגווניו אבל מידת חלונות גדולה יותר שמאפשרת יותר אור טבעי בפנים הרכב.

בתאכלס: מבחן המזוודות

מכיוון שרכבים אלו משווקים בעיקר כרכבים שמספקים מרווח פנימי מוגדל מגירסתם המקורית, היה חשוב מין הסתם למדוד גם את מידות תא המטען. למען יעילות ופראקטיות בחרתי להשתמש במגוון של מזוודות ותיקים בגדלים שונים ולא בסרט מדידה. בעזרתן של המווזדות והתיקים יכולתי לקבל אמת מידה די מדויקת עד כמה ניתן בפועל לאכלס ולדחוס לתוך הרכבים בחיי היומיום. כפי שניתן לראות בתמונות השימוש במזוודות איפשר לזהות מיד שב-Buick Enclave ניתן לדחוס כמות מכובדת יותר של ציוד מאשר בשתי המתחרות האחרות. ה-Volvo המרובעת יחסית מקבלת מקום שני ברמת איכלוס כאשר הלקסוס לוקחת מקום שלישי כתוצאה מדלת אחורית משופעת למדי וגובה גג נמוך יחסית שמקטינים את הנפח הפנימי משמעותית.

מהיר ועצבני, איטי ורגוע

על הכביש אופי הרכבים היה שונה אחד מהשני לא פחות. ה-Volvo עם 316 כ״ס) הרגישה יותר ספורטיבית עם בסיס גלגלים של ״117.5 גוף קל יחסית, מיתלים קשיחים ותגובת דוושה מהירה, כתוצאה מכך גם סיגנון הנהיגה שלי היה מהיר ותוקפני יותר. עם בסיס גלגלים של ״120.9, רכות פינוק ונוחות גבוהות ה-Buick עם 310 כ״ס) עודדה אותי גם לנהוג לאט יותר, גם לזרום עם התנועה להנות מהמוזיקה וממש לא למהר.

הלקסוס המוארך ( בגרסת ה- 290 כ״ס) עם בסיס גלגלים של ״109.8 זהה ל RX350 הרגיל אבל ארוך ב 4.3״) ביצע באופן שמרני וצייתני כל שהתבקש ממנו ללא בעיה אבל גם לא היווה מקור השראה לסוג נהיגה ספציפי, מהיר או איטי.

לפי אתר TrueCar.com מחירי הרכבים במבחן נעים בין 44,697 דולר ללקסוס ועד ל- 53,249 דולר לביואיק, כאשר הוולבו קרובה יותר ללקסוס עם תג מחיר של 45,376. מחירים אלו משקפים את ממוצע המחירים בשוק (לדגם בסיסי) לפי דיווחי האתר ולפי מחירי הקניה עצמם ולא לפי מחירי היצרן Sticker Price). מחירים אלו גם אינם משקפים את כל האופציות האפשריות עם כל דגם כך שלדוגמה הלקסוס שנכחה במבחן באה עם תג מחיר של מעל ל61,000 דולר.

לסיכום: שלושת הרכבים מהווים בחירה משפחתית טובה והמדד האמיתי לקניה מוצלחת היא למעשה הצרכים האישיים, מכיוון ששלושת הרכבים מאוד שונים אחד מהשני.

לתמונות וסרטונים נוספים אנא עשו לייק ובקרו בעמוד הפייסבוק: רכבים – שלמה פתאל /CARS – Shlomo Fattal

The post מבחן דרכים השוואתי: 3×3 רכבים – 3 שורות מושבים appeared first on Shavua Israeli - שבוע ישראלי.