לפני כמאה שנה, בעל ואישה אפרו-אמריקאים, היו הבעלים של אתר נופש על חוף הים במנהטן ביץ‘, רצועת חוף מדהימה שהייתה אנגטית ושמחה למדי דאז. אך באותה תקופה הגזענות ומדיניות ההפרדה שלטה בחברה האמריקאית.

הזוג שהיה הבעלים של אותו נכס, צ‘רלס ווילה ברוס, סבלו רבות מהטרדות מצד השכנים, ברובם לבנים, מה שהוביל לכך שבשנת 1924 עיריית לוס אנג’לס לקחה את הנכס מהזוג למטרת בניית פארק באיזור, ושילמה להם סכום כסף קטן בהרבה ממה שהם ביקשו על השטח.

עכשיו, לאחר כמעט 100 שנה, בכירים במחוז לוס אנג'לס מנסים להוביל מהלך כדי לספק צדק לצאצאיהם. ביום שישי האחרון מסרו אותם בכירים כי הם עובדים עם מחוקקי המדינה על חקיקה שתחזיר את הנכס, בשווי של 75 מיליון דולר, למשפחה.

”החלום האמריקאי נגנב מהזוג ברוס", אמרה מפקחת המחוז, ג'ניס האן. "דורות של צאצאיהם, כמעט בוודאות היו מיליונרים היום אם היו מצליחים לשמור על רכושם ועל עסקיהם המצליחים״.

החזרת האדמה לצאצאי בני הזוג ברוס תחייב פעולה ממלכתית. הצעת חוק תובא השבוע. החוק בעצם יהפוך את רכושם של הזוג ברוס לפטור מהגבלות המגבילות את יכולת המחוז להעביר את הנכס בקלות. באישורו של המושל גאווין ניוסם, תהליך ההעברה יכול להתגבש עד סוף השנה.

הצעת החוק אמנם לא צפויה להתמודד עם התנגדות רבה ברמת החקיקה, אך נתקלה בהתנגדות מצד חלק מהשכונה. אישה אחת שלא מסרה את שמה הביעה את דאגותיה במסיבת העיתונאים של המחוז ביום שישי. "התמזל מזלי לחיות במקום היפה הזה למעלה מ -50 שנה," אמרה השכנה בתסכול. "מעולם לא הופלה עליי הקהילה הזו, אבל כואב לי שמנסים לקלקל את מה שיש לנו כאן."

"אנחנו אוהבים את המקום הזה בדיוק כמוך," אמר שפרד, דובר צאצאי הזוג ברוס. "לאחר שהמשפחה הוצאה ברכבת מחוץ לעיר, הם חיו בלוס אנג'לס חסרי כל, ולכן האנשים האלה שעשו זאת למשפחתי צריכים לתקן את זה בכל דרך שהיא, כולל להתנצל."

מחוז לוס אנג'לס נוקט בצעדים כדי להתמקם בצד היפה והנכון של ההיסטוריה, מה שנותן בתמורה לצאצאי הזוג ברוס סכום כסף שישנה את חייהם. משנה את חייו.

שני המגרשים שווים בסך הכל כ-75 מיליון דולר, אישרו גורמים רשמיים ל- CNN. לבתים הסמוכים לנכס יש תווי מחיר כבדים של כ 7 מיליון דולר כל אחד.

The post באיחור של 100 שנה: פארק במנהטן ביץ׳ שהיה שייך לזוג אפרו-אמריקאים יוחזר למשפחתם; הוא שווה כיום 75 מיליון דולר appeared first on Shavua Israeli - שבוע ישראלי.

כתב וצילם: אלעד מסורי

גיטרות הן ללא ספק אחד מכלי הנגינה האהובים ביותר בעולם. בניגוד להרבה כלי נגינה אחרים, הגיטרה ניידת, קלה לתפעול ואינה זקוקה לכבל חשמלי.

האם בעולם כל כך אלקטרוני הנשלט על ידי מוזיקת מחשבים וסמפלרים כלי הנגינה העשוי עץ ומייתרים עדיין רלוונטי? מסתבר שכן. הגיטרה שמרה על מעמדה היוקרתי ונדמה שכל נער ונערה חובבי מוזיקה יודעים שאם הם רוצים להיות כוכבי רוק אמיתיים כדאי שידעו לנגן על אחת.

עוד כנער בישראל, הייתי הולך לחנות המוזיקה הענקית ״כלי זמר״ בדזינגוף סנטר, שכבר הפכה בינתיים למוסד ולחלק מהנוף התל אביבי. למרות שהייתי מנגן על פסנתר, התקנאתי נורא בגיטריסטים. יש משהו כל כך עוצמתי וסקסי בלהיות רוק סטאר- לעמוד עם גיטרה חשמלית נוצצת ולנגן סולו אגדי של פינק פלוייד או לד זפלין. אה כן, וזו הייתה גם דרך מצויינת להשיג בחורות. הייתי מבלה שעות בחנות המוזיקה הגדולה ומביט במבחר גיטרות מכל הסוגיים: קלאסית, אקוסטית, חשמלית, גיטרת בס, גיטרה 12 מייתרים ועוד.

למרות שיש בלוס אנג׳לס מון חנויות מוזיקה וכלי נגינה, התגעגעתי לאפשרות לשבת בחנות כלי נגינה אייכותית ולדבר עם המוכר בעברית. לכן, שמחתי לגלות שאחת מחנויות הגיטרה השוות באזור שייכות לבעלים ישראלי. בהתחלה קשה לנחש שהוא אחד משלנו. למרות שנולד וגדל בבת ים, יש לו את הלוק הכי רוקיסטי של אל איי, סדרה מפוארת של קעקועים אבל בעיקר חנות מדהימה ומלאה בגיטרות מכל הסוגים ומכל התקופות.

נא להכיר את שי אשכנזי, בעלים משותף של IMPERIAL VINTAGE GUITARS, יחד עם שותפו TOMMY KAY- נגן גיטרה ג׳אז מקצועי, הם פתחו את אחת מחנויות הגיטרות השוות בדרום קליפורניה, עם שלושה סניפים: הראשון בברבנק, השני בשרמן אוקס והחדש נפתח לא מזמן באורנג׳ קאונטי.

הגעתי לחנות בשרמן אוקס בלב וונטורה בלובארד. את המקום, כך שמעתי, פוקדים מפורסמים רבים בינהם סלאש, אליל נעורי ומי שנחשב על דעת רבים לאחד הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים.

הקירות היו עמוסים בגיטרות מרהיבות מכל הסוגים ומכל התקופות. בצבעים ועיצובים מטורפים. ישבתי עם שי לדבר על המוזיקה, על מעברו מעולם הקונסטרקשיין לעולם הריטל של הגיטרות. הוא מצידו לקח אותי לסיור בממלכה שלו בה כל חובב מוזיקה חייב לבקר.

גיטרה ראשונה ב'קרייג ליסט'

שי הדור הצעיר עדיין קונה גיטרות?

״כן קונים המון. יש הרבה שינויים טכנולוגים שהשפיעו על הביקוש, אבל גם הרבה דברים שהעלו את התשוקה לגיטרה. אפילו משחקי מחשב כמו ״גיטר אירו״ או ״רוק סטאר״ החזירו את הרוק אנד רול בחזרה לעיניינים, יש היום המון מוזיקת רוק טובה.

"לא רק מוזיקאים נכנסים לחנות, חצי מהלקוחות שלנו הם בכלל אנשי עסקים, עורכי דין, מנכלים של חברות. יש אנשים שקונים גיטרה ופשוט תולים אותה על הקיר, אוספים גיטרות, או סתם מנגנים בשביל הכיף״.

אני מבין שאתה עצמך לא מוזיקאי, איך נכנסת לעולם הריטייל של הגיטרות?

״הגעתי לארצות הברית אחרי הצבא, ובהתחלה עשיתי מסלול כמו הרבה ישראלים: עבדתי בניקוי שטיחים ובהמשך גם בהום איפרובמנט. אז, הייתי רווק בלי משפחה או ילדים ולא הייתה לי בעיה לעבוד מהבוקר ועד הערב.

תמיד חיפשתי דרכים למצוא עוד מקור הכנסה, וככה התחלתי למכור מוצרים באי ביי בשביל הכיף.

את הגיטרה הראשונה שמכרתי מצאתי ב״קריג ליסט״. נסעתי רחוק לאיזה עיירה במדבר, קניתי אותה ב-250 דולר ומכרתי אותה ב- 500 דולר. זה הדליק בי ניצוץ והבנתי שאפשר לעשות מזה כסף מהצד. אז שמרתי על העבודה שלי ומכרתי גיטרות בשעות הפנאי. לאט לאט הגעתי למצב שזה הכניס לי מספיק כסף כדי לוותר על העבודה שלי בהום איפרובמנט. למרות שעשיתי שם כסף טוב, אני בן אדם מאוד ישר ולא יכול למכור לאנשים עבודות של עשרת אלפים דולר ב 40 אלף. זה פשוט לא אני. עשיתי את זה תקופה קצרה, כמו כולם, אבל שנאתי את זה״.

״בשלב הבא התחלתי לעשות מחקר על גיטרות, ללמוד את הסוגים ואת השווי שלהם. התחלתי למכור המון גיטרות ב-ebay ולמרות שעשיתי שליש מהכסף שהייתי מרוויח בהום איפרובמנט הייתי הרבה יותר שלם עם עצמי.

עבדתי רוב הזמן מהבית, הייתי קונה גיטרות ווינטג׳, מפרק אותן ומוכר אותן לחלקים. ככה למדתי את העסק זה היה בית הספר שלי בתחום.

כיום יש לך שותף אמריקאי.

״כן, אחרי כמה שנים הבנתי שאני צריך לשים את עצמי בעוד מקומות ושאני לא יכול לסמוך רק על אי-ביי. פגשתי דרך חבר את השותף שלי טומי, שהוא מוזיקאי ונגן ג׳אז מקצועי, אבל לעשות כסף במוזיקה זה כמו לזכות בלוטו – אתה יכול להיות מאוד מוכשר אבל אם אין לך מזל או קשרים אתה לא תעשה כסף. לכן החלטנו לפתוח ביחד חנות בתור עסק צדדי.

פתחנו בהתחלה חנות בברבנק, ממש מבלי שהכרנו אחד את השני באמת לקחנו צ׳אנס. אבל יש ביננו מערכת יחסים מעולה ואנחנו מסתדרים מצויין. אחרי שנתיים בברבנק התחלנו להבין שיש לנו הרבה סחורה ופתחנו עוד חנות בשרמן אוקס ואחרי שנתיים החלטנו לפתוח חנות שלישית, קטנה אבל עם אופי. יש לנו המון תשוקה לעבודה ואנחנו לומדים כל יום משהו חדש״.

הבנתי שמגיעים אליכם המון מפורסמים?

"כן, בעיקר כאן בשרמן אוקס. סלאש (גאנז׳ אנד רוזס) הוא לקוח שלנו. אבל הרבה פעמים המפורסמים הגדולים בודקים את הגיטרות באתר שלנו, רוכשים מה שהם רוצים ושולחים את הטכנאים שלהם לבוא לקחת את הגיטרה. למשל הטכנאי של הפו-פייטרס מגיע אלינו. בגלל שהחנות קטנה אין את הקטע של דיסטנס זה כאילו מישהו נכנס אליי לסלון לנגן בגיטרה שלי, זה מאוד אישי כאן.

השחקן-קומיקאי-מפיק ג׳ף גרלין (״תרגיע״, ״הגולדברג׳ס׳״) נכנס לפה לפעמים שלוש פעמים בשבוע. הוא עונה לטלפון ועושה מתיחות לאנשים שנכנסים. ג׳סיקה סימפסון, קאשה והמון אמני פופ. זה כיף, כי אני מתקשר לאישתי ואומר לה מכרתי היום גיטרה להארי סטיילס או לשון מנדס. אבל זה לא מה שהכי חשוב. באמת יותר חשוב לי האנשים כמוני וכמוך שבאים לראות גיטרות כאן״.

נראה כאילו לכל גיטרה יש כאן סיפור משלה ״נכון, לכל גיטרה יש סיפור מעניין הרבה בגלל שהיא התחילה פעם בתוך עץ. אבל יש לנו המון גיטרות ווינטג' עם סיפורים מיוחדים:

קח את SCHECTER. היא הייתה שווה פעם 300 דולר גג, אבל אז פרינס התחיל לנגן בה, היא צברה פופולאריות ובזכותו היום היא הגיעה לשווי של בין 2000- ל5000 דולר.

אותו דבר קרה עם ג'ימי הנדריקס שהפך את גיטרת Fender Telecaster למפורסמת אחרי שניגן בה, או לסלאש וגימי פייג' שהפכו את Gibson les paul לגיטרה סופר מפורסמת ונמכרת בעולם.

שי סיפר לי גם על הגיטרה שמכר לאחרונה שהייתה שייכת לזמר הרוק האגדי טום פטי ז״ל: ״זו גיטרה שהוא עשה בשביל פנדר. קניתי אותה ב- 2000 דולר וחשבתי שהיא שווה מקסימום 2500. מכרתי אותה למעריץ שלו ולא ידעתי שהיא שווה בסביבות ה- 6000 דולר. היום, אחרי שטום פטי נפטר, הגיטרה הזו יכולה להיות שווה הרבה יותר; אתה לא תמיד יודע מה יכול להיות הערך של הגיטרות שלך״.

גיבסון, פנדר והשאר

במהלך הראיון נכנס לחנות בחור מקומי להציע למכירה גיטרת בס של גיבסון. שי הסביר לי על התהליך תוך כדי השיחה עם הלקוח. הוא מוודא את גיל הגיטרה על פי המספר הסידורי שלה: ״אתה רואה בגיטרות של גיבסון שנת הייצור מוטבעת על הסיפרה הראשונה והחמישית״ ומגלה שהגיטרה חדשה יחסית ויוצרה בשנת 2015. שי: ״אנחנו נבדוק את השווי של הגיטרה און ליין, במקרה הזה היא גיטרה חדשה ולא משהו מיוחד אבל אני תמיד מנסה לתת ללקוחות שלי כמה שיותר עבור הגיטרות ועדיין לשמור שיהיה לי גם רווח.״

גיטרה משתבחת עם השנים?

״הקונצ'זוס אומר שכן, אבל זה תלוי כל גיטרה אחרת. ממש כמו מכוניות – יש כאלו ששוות הרבה עם השנים וכאלו שהופכות להיות גרוטאות״.

אילו גיטרות הכי נמכרות בחנות?

״הגיטרות של גיבסון ופנדר אלו הגיטרות הכי מפורסמות והכי קל למכור אותן. יש את החברות בוטיקים שהגיעו בעשרים שנה האחרונות ומייצרות גיטרות באיכות מאוד טובה אבל הביקוש שלהם לא כל כך גבוה״.

"הערך של הגיטרה נמדד במקוריות שלה ובמצב שלה. ככול שהגיטרה יותר נקייה ופחות משומשת במצב טוב כך הערך שלה יותר גבוה. יש הרבה אנשים שיש להם חרטת גיטרות', כלומר הם קונים גיטרה ואז מתחרטים, או אמריקאים שקונים גיטרה מבלי יש להם כסף לשלם עליה כי הם משתמשים בקרדיט קארד ואז הם מגיעים אליי בחזרה למכור אותה. יש אנשים עם המון כסף שמגיעים אליי אחרי שהם קנו גיטרה ב-5000 דולר לפרויקט מסויים או לצילומים של סרט ואז הם מוכרים אותם בפחות מחצי מחיר״.

טומי השותף של שי מספר עליו שהרוויח ביושר את הכינוי ״הפטיש העברי״, דה היברו המר. הוא מעיד ששי הוא ״קלוזר גדול״ למרות שהוא אף פעם לא מנסה לסגור לקוח בכוח, אלא עובד איתם בכנות, עם יחס חברי וגורם להם לרצות לבוא ולקנות. אחת המכירות הגדולות שעשה הייתה כשמכר גיטרה של ג'ון פיין (שמנגן עם מרלין מנסון ועם רוב זומבי – דמות מאוד מפורסמת בעולם נגני הגיטרות) בסכום דימיוני של 80 אלף דולר!

שי, מה הדבר הכי חשוב לך בעבודה?

״הכי חשוב לי זה היחס ללקוח. לדעת שאני והצוות שי מתייחסים לאנשים בצורה טובה. אין אצלנו 'אדיטוט' כמו בחנויות הגדולות. אני מתייחס לאנשים שקונים גיטרות ב-100 דולר באותו יחס כמו לאנשים שקונים גיטרות באלפי דולרים. השבוע למשל יש לנו אירוע צדקה שאנחנו תורמים בו גיטרות באלפי דולרים. חשוב לי לבנות מערכת יחסים טובה עם הקהילה״.

הרומן עם דודו טסה

מה עם מוזיקה ישראלית?

״לאחרונה התחברתי עם דודו טסה. הוא ביקר בחנות שלי בברבנק, אחד העובדים שלי התקשר אליי ואמר שדודו שמע שאני ישראלי והוא רוצה לפגוש אותי. אז, לא הכרתי את דודו טסה. אבל הזמנתי אותו לשרמן אוקס יחד עם הבסיסט שלו והמתופף והם היו ממש נחמדים. זה גרם לי ללכת לאינטרנט לחפש את המוזיקה שלו והאמת – מאוד התחברתי אליה. מכרתי לו 2 גיטרות ואחת לבסיסט שלו, ניר. טיפלתי בו ממש טוב והיום כשאני בארץ אנחנו נפגשים על בסיס חברי״.

Imperial Vintage Guitars היא פנינה לכל אוהבי מוזיקה. כזו שלא התמסחרה יתר על המידה, ולכן תזכו שם ליחד אישי וקרוב. אני עצמי חזרתי לחנות לאחר הפגישה כדי לסדר את הגיטרה הפרטית שלי ולהחליף מיתרים. בחלק האחורי של החנות יש מעבדת תיקונים עליה אחראי Ryan Schuermn שעשה עבודה פשוט נפלאה ועל הדרך הסביר לי המון על הגיטרה שברשותי.

אין פלא שבביקור שיגרתי בחנות תוכלו לפגוש לקוחות מאוסטרליה, אנגליה, נורווגיה ומכל רחבי ארצות הברית. באתר רשת החנויות ניתן לרכוש גיטרות און ליין, או להזמין גיטרות ולקבל אותן במשלוח עד הבית, למרות שעם אווירה כל כך מיוחדת ומבחר כל כך גדול – בהחלט שווה לבקר בחנות עצמה.

Imperial Vintage Guitars
Sherman Oaks: 818-9811614 – Burbank: 818-8617218 – Orange: 714-3645000 – Website: imperialvintageguitars.com

The post נגני נגני, גיטרה appeared first on Shavua Israeli - שבוע ישראלי.

בסוף השבוע התקיים האירוע השנתי ״Special day for Special people״ בחסות רן וגלית לוי, צוות נהגי הרייזור הישראלים ומתנדבים מהקהילה בלוס אנג׳לס. מדובר ביום מיוחד עבור אנשים מיוחדים רגישים ונפלאים המי תמודדים עם מוגבלויות שונות בחייהם.

המשתתפים נפגשו מתחת לסככה ענקית בלב השטח הפתוח ב Hungry Valley בעיירה גורמן, קליפורניה. המתנדבים שהגיעו מבעוד מועד סידרו על שולחנות אוכל פירות שתייה וקינוחים בעוד צוות הנהגים מכין את רכבי השטח לנסיעה. האוטובוס עם האורחים המיוחדים הגיע ונוסעיו התקבלו על ידי המתנדבים בחום אהבה וחיבוקים; רובם היו מוכרים עוד משנים עברו, והחיבור בין כולם היה לבבי ומיידי.

לכל המשתתפים חולקו חולצות המציינות את האירוע, ולאחר היכרות קצרה הם עלו לרכבים, כל אחד בתורו, מתלווים לנהג שטח מקצועי ברכב ה- UTV והרייזור שלקח אותם לסיבוב רכיבה כייפי בשבילי העפר במעלה ובמורד הגבעות שמסביב לעמק בו התקיים האירוע. האדרנלין של כולם המריא לשמיים…

בעוד האורחים נהנים החלו שאר המתנדבים להכין את האוכל איציק מתתיה ואביעד שפיקדו על הברביקיו הוציאו תחת ידיהם מטעמי בשר ודגים. אורן מדר הדיג׳יי חימם את האווירה עם מוזיקה שהרקידה את כולם, ואין דבר יותר מחמם את הלב מאשר לראות את מבטי האושר והחיוכים של האורחים המיוחדים ובני משפחתם, ביום בו הם שווים וחלק מקבוצה מעורבת אוהבת ומפרגנת.

תודה מקרב לב לצוות המתנדבים המסור שבזכותם מתקיימת המצווה הזאת כבר ארבע שנים ברציפות: למארגנים רן וגלית לוי ולמתנדבים: אמיר לוי, איציק מתתיה, אביעד, אורן מדר, מלכי, גיל, אייל שמש, איילת ששון, גלית קליימן, קרן מאירי, דנית שפירו, שלי ספדי, ויויאן פילוטי, קריסט אמברוסיו, כרמן סיסנרוס, אריק קרוסו ורעות רז.

תודה מיוחדת לנהגי השטח המסורים אשר נתנו הכל מעצמם עם חיוך: שי אנדי, רענן רימון, אריק איטלמן, אלי שטרית, אבי קליימן, רביב נצח, אבי כהן, יוסי, יורם ושי. נתראה שוב בשנה הבאה, ביום המיוחד הזה שכולו קסם אהבה ונתינה!

משפחות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים המי עונינות להצטרף וכמו כן מתנדבים לשנה הבאה, מוזמנים ליצור עימנו קשר דרך קבוצת הפייסבוק.

פרטים בקישור: www.facebook.com/Special-Day-For-Special-People-23

The post יום מיוחד עבור אנשים מיוחדים appeared first on Shavua Israeli - שבוע ישראלי.

אירוע הקולינריה הכי מדובר בשנה האחרונה, Taste of Israel הבטיח וקיים בגדול. למעלה מ-1300 אורחים מילאו ביום חמישי שעבר את מתחם ה- Skirball Cultural Center בבל אייר. אזור קבלת הפנים היה מקושט בלבן חגיגי, ואת האורחים קיבלו עמדות של מבחר יינות כשרים ממגון יקבים של ישראל וקליפורניה לצד דוכן חלבה אותנטי שהעניק קבלת פנים מתוקה לבאים.

משם עשו האורחים את דרכם למתחם גדול במעלה הגבעה. בחדר המתין להם בר אלכוהולי נוסף ואזור ישיבה לרוכשי כרטיסי ה-VIP עם שולחנות לבנים עליהם אגרטלי זכוכית עם נרקיסים לבנים, נרות חגיגיים וספות בעיצוב יוקרתי. במתחם ה-VIP נערכה הופעה של להקת Story & Blue שיצרה אווירה נפלאה עם שירי קאברים בביצועים מיוחדים.

האולם המרכזי היה מעוצב בסיגנון כפרי: תאורה חמה שהעניקה תחושת בין ערביים בשוק מקומי באיטליה. עמדות אוכל עשויות עץ נבנו על חביות יין גדולות. מעל כל עמדה ניצב שלט שהכריז TASTE OF ISRAEL ושם השף שמכין את האוכל המוצג בדוכן; שאפו גדול לטל אוריון על עיצוב האירוע. בכל עמדה הוצגו להם אחר כבוד חומרי הגלם המרכזיים של כל מנה בהם השתמש השף להכנתה.

כ-20 שפים השתלטו על המתחם וחלקו עם האורחים מהמיטב של האוכל הישראלי בעיבודים שונים וסגנונות המיוחדים רק להם. בין כולם בלט הביקוש לדוכנים של השפים-כוכבים אייל שני ומאיר אדוני. הקהל לא הסתפק בלטעום את האוכל שלהם, אלא ביקש גם להצטלם עימם. תחילה נענו השניים באדיבות אך ככל שגבר מספר המבקשים הפך הדבר לכמעט בלתי אפשרי.

סאונד הסכין הגדולה של שף שני, בעודו חותך במומחיות את החציל המבושל על האש, הפך לאטרקציה. המנה שלו – חציל בטחינה מטובל בפלפל חריף שמן זית ופטרוזליה הוגשה לא על צלחת אלא על נייר חום – כזה שאתם מקבלים שאתם קונים בייגלה במאפיה, הייתה הברקה. חריף, קולע ומוגש יצירתי.

מאיר אדוני הכין שתי מנות מצויינות שעוררו עניין רב: סופגניית תמרים מעורבבת עם דג פורל ביחד עם תבלינים כמו קארי, צ׳ילי, מלח, ליים וסוכר. מה שיצר ביחד את הלביבה המרוקאית המוכרת אבל בטעמים אחרים לגמרי. בנוסף הגיש ״סופלקי ים״ – קרם שעועית מלווים בטחינה גולמית, חומוס, עגבניות, בצל וחצילים עם לימונים כבושים – מנה נהדרת שאתה יכול לקחת ביד ולהסתובב עימה או לאכול בביס אחד.

בין השפים יכולתם למצוא גם את המטעמים של השף המוערך שאול בן אדרת, שהכין שוקיי טלה עטופים בחרדל, סילאן, עם רוזרמין ופלפל מלווים בירקות שורש ושמן זית. כמו גם חצאי פיתות ממלואים בבשר טלה עם פיסטוקים וצנוברים במרקם קריספי.

עוד בלטו בנוכחותם השפים של מסעדת ״יפו״ החדשה שנפתחה בלוס אנג׳לס בהנהגת שף ANNE CONNESS (אנה קוניס) ו-SANTOS NAVARRO (סנטוס נבארו). ANNE השפית של מסעדת SAUSAL באל סגונדו הפכה להיות בעלים משותפת של המסעדה בעקבות טיול ביפו שהעניק לה השראה לקחת אוכל הישראלי ולתת לו טוויסט אמריקאי. כך, רעיון לפתוח מסעדה איטלקית ליד הגרוב של בוורלי הילס הפך למסעדה ישראלית עם אוכל מצויין. היא גם אירחה את השפים מישראל לארוחת ״חימום״ כמה ימים לפני האירוע הגדול באמת.

The post בטיב טעם: פסטיבל TASTE OF ISRAEL – הצלחה אדירה בעיר המלאכים appeared first on Shavua Israeli - שבוע ישראלי.