האדריכל פרנק גרי מת בסוף השבוע בגיל 96 בביתו בסנטה מוניקה. הוא נמנה על הרשימה המצומצמת של אדריכלי-על שעיצבו את האדריכלות העולמית בחצי השני של המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21. בין הבניינים המפורסמים ששמו מתנוסס עליהם: מוזיאון גוגנהיים בבילבאו, אולם הקונצרטים על שם וולט דיסני בלוס אנג'לס, מוזיאון לואי ויטון בפריז, הבית הרוקד בפראג ועוד.
גרי נולד ב-1929 בטורונטו, קנדה, בשם פרנק (אפרים) אוון גולדברג, להורים ממוצא יהודי-פולני. הפרויקט המפורסם הראשון שלו היה שיפוץ ביתו בסנטה מוניקה בעזרת שימוש בחומרים לא קונבנציונליים כמו פח גלי, דיקטים וגדרות רשת.
ב"ניו יורק טיימס" ספדו לגרי וכתבו כי מדובר ב"אחד הכישרונות המרשימים והמקוריים ביותר בהיסטוריה של האדריכלות האמריקאית", אולם סגנונו המוחצן עמד לו לרועץ בכל פעם שניסה לתכנן מבנה בישראל. "לא רוצים אותי בישראל", גרי אמר בריאיון ל"מעריב" לפני עשור. "לא רצו להזמין ממני שם דבר. כשהגשתי את הצעתי לספרייה הלאומית בירושלים, בחרו הצעה פשוטה ושגרתית"
גרי עבר ללוס אנג'לס בגיל ההתבגרות ושינה את שמו כדי להימנע מאנטישמיות. הוא למד פיסול בקרמיקה ומאוחר יותר עבר לאדריכלות. גרי היה חלוץ בשימוש בתוכנות מחשב לעיצוב והושפע מאמני לוס אנג'לס ומחומרים יומיומיים. למרות הביקורת שחלק מעבודותיו היו יותר פיסול מאשר אדריכלות, הוא נשאר מחויב ליצירת מבנים המשקפים את מורכבות החיים. עד יומו האחרון המשיך לעבוד על פרויקטים חדשים.
