אחת מרפורמות הדיור הכי שנויות במחלוקת ועם התוצאות המשמעותיות ביותר בתולדותיה של קליפורניה, כמעט בוטלה על ידי כוכב ריאלטי לשעבר. אמריקאים מדור המילניום אולי זוכרים את ספנסר פראט בתור הילד הבלונדיני הרע שהם אהבו לשנוא בסדרת הטלוויזיה "דה הילס" ששודרה ב-MTV ותיעדה את חיי הצעירים והיפים של לוס אנג'לס בשנות ה-2000 המוקדמות. לאחרונה, פראט החל להקליט פודקאסט מהמגרש הריק שבו עמד בעבר ביתו, שנשרף השנה בשריפת פליסיידס (בתצלום). הוא מטיח האשמות לכל עבר. גאווין ניוסם מושל קליפורניה וקארן באס ראש עיריית לוס אנג'לס הם מטרות קבועות. פראט גם נוטה להיכנס לפרטים טכניים: בסרטון אינסטגרם שפירסם לאחרונה הוא קרא למעריציו להתקשר למשרדו של ניוסם ולבקש ממנו להטיל וטו על הצעת חוק בתחום הדיור: SB 79.
הצעת החוק SB 79 משנה את ייעוד הקרקע של המדינה סביב תחנות תחבורה ציבורית עמוסות כדי לאפשר בנייה של בנייני מגורים גבוהים יותר לידן. החוק תוקן יותר מתריסר פעמים כדי לרצות מחוקקים מאזורים כפריים, איגודי עובדים וארגונים למען זכויות דיירים – ולמרות זאת הוא בקושי אושר בהצבעה בבית המחוקקים. לאחר מכן ההצעה הייתה מונחת במשך שבועות על שולחנו של המושל, מה שנתן קצת תקווה לספנסר פראט. אולם ב-10 באוקטובר חתם גאווין ניוסום על החוק, והעניק ניצחון גדול לתנועה הצומחת של YIMBY (כן בחצר האחורית שלי). אישורו של SB 79, לצד יותר מ-40 רפורמות דיור נוספות השנה, עשוי לסמן נקודת מפנה במדינה המשותקת כתוצאה ממחסור חמור בדיור שהיא עצמה יצרה. "מחיר האי-עשייה פשוט גבוה מדי", כתב ניוסום כשחתם על החוק.
בניית בתים נוספים היא מרכיב חיוני ביכולת של קליפורניה לשמור על כוחה הפוליטי ולהפוך שוב למקום שאנשים רוצים לחיות בו. מחיר המכירה החציוני של נכסים למגורים בקליפורניה הוא הגבוה מכל מדינה אחרת בארה"ב. אנשים עוברים למקומות זולים יותר, וההגירה הזו הפכה לבעיה פוליטית עבור הדמוקרטים. קליפורניה עלולה לאבד לפחות שלושה מושבים בקונגרס (ושלושה קולות אלקטורליים) בחלוקה המחודשת שלאחר מפקד האוכלוסין של 2030. ובניגוד לטענות של פראט, בשכונות פסיפיק פלסיידס ובאלטדינה שנחרבו בשריפות אין תחנות תחבורה גדולות מספיק כדי שהחוק יחול עליהן.
באס, שעומדת בראש עירית לוס אנג'לס, קראה למושל ניוסום להטיל וטו על החוק בטענה שהוא עלול "לשחוק את כוחו של השלטון המקומי", תוך שהיא ממשיכה לטעון כי לוס אנג'לס היא "עיר תומכת דיור". עם זאת, היעדר ההתקדמות של העיר בתחום הדיור ברור לעין. לוס אנג'לס אישרה עד כה רק 13% מהיחידות שהיא עצמה הגדירה כי עליה לאשר עד 2029. "התערבות המדינה הייתה למעשה הדרך היחידה שבאמצעותה הצלחנו להשיג התקדמות אמיתית בנושא", אמרה ניתיה ראמן, חברת מועצת העיר לוס אנג'לס, שבאופן נדיר מזוהה עם תנועת YIMBY. עכשיו התערבות המדינה אכן מגיעה.
