הסטארט-אפ הישראלי פרסייס ביו (Precise Bio) מדווח על ההשתלה הראשונה בעולם בבני אדם של קרנית שהודפסה בתלת-מימד ונוצרה מרקמה שגודלה במעבדה (ולא מרקמת תורם ישירה). ההליך בוצע בבית החולים רמב"ם, על ידי פרופ' מייקל מימוני, בעינו של מטופל שהיה בעל ראייה ירודה והוגדר כעיוור מבחינה משפטית. ראייתו השתפרה והוא נמצא כעת בתקופה הקריטית שבה ייקבע אם השתל מתייצב וממשיך לתפקד.
השתל של פרסייס ביו, PB-001, פותח כך שיתאים מבחינת שקיפות, חוזק ומבנה לקרנית טבעית, ונפרש לצורתו הסופית במהלך ההשתלה. הוא נבחן כעת בניסוי שלב 1 בישראל, שבמסגרתו צפויים להשתתף 10–15 מטופלים הסובלים ממחלות תאי האנדותל, הגורמות להצטברות נוזלים ועכירות בקרנית. תוצאות ראשוניות מהניסוי צפויות במחצית השנייה של 2026.
ההליך הקליני נשען על טכנולוגיה שפרסייס ביו מפתחת בעשור האחרון: מערכת רובוטית המדפיסה קרנית שלמה בתוך דקות ספורות, באמצעות תאי קרנית אנושיים וחומרים ביולוגיים ייעודיים. לאחר ההדפסה עוברת הקרנית "שלב התבגרות" באינקובטור, עד שהיא הופכת לרקמה פעילה ומוכנה להשתלה. על בסיס קרנית תורם אחת מסוגלת החברה לייצר כ-400 קרניות חדשות, הודות לשכפול תאי האנדותל – תאים שאינם מתחדשים בגוף באופן טבעי. אם הניסויים הקליניים יאשרו את הבטיחות והיעילות של הגישה, הטכנולוגיה עשויה לצמצם באופן דרמטי את המחסור העולמי בקרניות להשתלה: כיום קיימת קרנית אחת זמינה על כל כ-70 מטופלים הזקוקים להשתלה כדי להשיב את ראייתם.
פרסייס ביו הוקמה ב-2015 על ידי אריה באט, מנכ"ל החברה, יחד עם שני חוקרים מובילים ברפואה רגנרטיבית: ד"ר אנטוני אטלה ופרופ' שי סוקר. באט פיתח במקור טכנולוגיה עבור הדפסה לתעשייה, אך הבין שניתן להסב אותה לתחום הדפסת הרקמות. פריצת הדרך היא היכולת להדפיס ברזולוציה של תא בודד – שכן רקמות בגוף מורכבות משילוב מורכב של תאים וחומר מבני. כיום מעסיקה החברה כ-30 עובדים במודיעין, תל השומר וצפון קרוליינה, ויו"ר הדירקטוריון הוא אורי הדומי, לשעבר מנכ"ל מזור רובוטיקה. עד כה גייסה החברה כ-41 מיליון דולר, בין היתר מהיזם והפילנתרופ מוריס קאהן ומחברת האופטיקה הגרמנית צייס.
מחקר על הדפסת קרניות החל להופיע כבר ב-2018, אך עד כה לא הוביל ליישום קליני בבני אדם. לפי החברה, הבחירה להתחיל דווקא בקרנית נובעת מכמה יתרונות: הרקמה כמעט ואינה מעוררת תגובה חיסונית, אינה דורשת התאמה בין תורם למושתל, וניתן לטפל במקרי דחייה באמצעות סטרואידים סטנדרטיים. בהמשך מתכננת החברה להרחיב את הפיתוח גם לתחומים נוספים כמו אורתופדיה וקרדיולוגיה, ומקווה להגיע ליעדים שאפתניים ביותר: הדפסת כליה שלמה מתאי המטופל — מהלך שיבטל את הצורך בתרופות נוגדות דחייה לאחר השתלה.
