רגע לפני יציאתם לפגרה, אישרו המחוקקים בקליפורניה חקיקה ליצירת מנגנונים חדשים לטיפול באנטישמיות בבתי ספר ציבוריים, והעבירו את הצעת החוק למושל גאווין ניוסום לאחר משא ומתן שבו צומצמו משמעותית סעיפי הצעת החוק. אם היא תאושר, קליפורניה תהפוך למדינה הראשונה שתקים מתאם למניעת אנטישמיות ברחבי המדינה עבור בתי הספר הציבוריים. תומכי הצעת החוק מקווים שניתן יהיה לשכפל את המודל ברמה הארצית.
ניוסום לא אישר כי יחתום על הצעת חוק 715. תומכי הצעת החוק קוראים לפעולה מהירה, וטוענים כי כעת, כאשר בתי הספר כבר חזרו לפעול, יש ליישם את סעיפי הצעת החוק בהקדם האפשרי. חוק AB 715 קיבל אישור כמעט פה אחד, ועבר בסנאט המדינה בשעות הערב של יום שישי ברוב של 35-0 וחמישה נמנעים. שעות לאחר מכן, האסמבלי הצביעה ברוב של 71-0 בעד, ו-9 נמנעים.
אם היא תיחתם לחוק, היא תקים משרד חדש לזכויות אזרח במדינה, שידווח לקבינט המושל ותיצור מתאמים ייעודיים לטיפול בצורות שונות של אפליה. ביניהם יהיה מתאם מניעת האנטישמיות, שתפקידו להכשיר מורים ומנהלי בתי ספר, לעקוב אחר אירועים וייעוץ בנוגע לאמצעי אחריות. "הצעת חוק זו היא יותר ממדיניות. מדובר בהגנה על ילדים, הגנה על זכויות אזרח, והבטחה שכל תלמיד יוכל להיכנס לבית הספר בגאווה במי שהוא", אמר דיוויד בוקרסלי, המנהל של ועדת העניינים הציבוריים היהודית של קליפורניה, אשר תמכה בחוק והקימה קואליציה של 70 קבוצות יהודיות התומכות בו. בוקרסלי כינה את ההצבעה "עמדה היסטורית נגד אנטישמיות בבתי הספר שלנו" והדגיש את חשיבותה בכך שציין כי הוא שבר את המנהג הדתי כדי לציין את הרגע.
מחוקקים הציגו את הצעד לאחר שארגונים יהודיים זעקו בפומבי לגבי האופן שבו אנטישמיות צצה בכיתות, במיוחד במסגרת כמה קורסים בלימודי אתניות. מבקרים טוענים שתלמידים נתקלו בגידופים, בריונות ובמקרים מסוימים, בחומרי הדרכה שהם רואים כבעלי מוטה נגד יהודים. הם הצביעו על תוכניות לימוד המקשרות דיונים על גזע ואלימות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, שלטענתם עלול לדחוק תלמידים יהודים לשוליים. דיווחים על פשעי שנאה אנטישמיים עלו בחדות בקליפורניה בשנים האחרונות. ע"פ משרד המשפטים של המדינה, פשעי שנאה ממניעים דתיים גדלו ב-142% בין 2015 ל-2024, כאשר יהודים חוו את רוב האירועים הללו.
המסלול להצעת החוק היה רחוק מלהיות חלק: ארגון המורים של קליפורניה, המייצג יותר מ-300,000 אנשי חינוך, התנגד נחרצות לצעד לאחר שהוצג לראשונה, והזהיר כי הוא עלול לצנן דיונים בכיתה בנושאים שנויים במחלוקת, במיוחד סביב ישראל, ועלול לפתוח דלת לתלונות ממניעים פוליטיים. התנגדות האיגוד אילצה את המחוקקים לשנות את הצעת החוק. באופן משמעותי: הם הסירו סעיף שביקש להגדיר אנטישמיות באמצעות רשימת דוגמאות, כולל כאלה שבהן ביקורת על ישראל עלולה לחצות את הגבול. במקום זאת, הצעת החוק נשענת כעת על אסטרטגיות האנטישמיות שפרסמו ממשל ביידן והמושל ניוסום בשנה שעברה.
