העצות שחילק השבוע ג'רי סיינפלד לבוגרי אוניברסיטת דיוק יכלו להיאמר בכל מקום ולכל קהל צעיר. הוא הפציר בהם שלא לאבד את חוש ההומור בעולם מדכדך, לתת צ'אנס גם כשהסיכויים להצלחה קלושים, ועוד פניני חוכמה שדוקטורים לשם כבוד נוהגים לפזר בטקסי סיום תואר. "סיינפלד התקבל בקריאות בוז", קבעו הכותרות באתרי חדשות בארה"ב ובישראל; "סטודנטים נטשו את נאום סיינפלד". כולם דיווחו על כמה עצים, והחמיצו את היער, כותב נתנאל שלומביץ ב"הארץ". סיינפלד, קומיקאי יהודי ותומך בולט בישראל, הוזמן לשאת את הנאום המרכזי באוניברסיטה שבצפון קרוליינה. כ–30 סטודנטים עזבו בהפגנתיות, כמה מהם נשאו את דגל פלסטין. כלי תקשורת וההמון ברשתות החברתיות התמקדו במוחים, ולא בכ–7,000 מחבריהם לספסל הלימודים שנשארו לשבת. מהם שקראו "בוז" למפגינים, צעקו "ג'רי, ג'רי" — ומחאו כפיים. בד בבד, סקר חדש מבהיר עד כמה האירוע הזה מסמל את הסוגיה הישראלית במערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב בכללותה.
הסקר שערכו ניו יורק טיימס וסיינה קולג' נחשב למדויק ביותר. הוא צולל לעומק המרוץ לנשיאות, ובעיקר לשש מדינות המפתח: אריזונה, ג'ורג'יה ונבאדה בדרום ארה"ב; וכן ויסקונסין, מישיגן ופנסילבניה בצפון. דונלד טראמפ מוביל על ג'ו ביידן בסקרים של הטיימס בעקביות מאז נובמבר. הסקר שפורסם השבוע מטריד את הדמוקרטים בגלל היציבות הזאת, ומשום שטראמפ מוסיף להרחיב את הפער בזמן שביידן מאבד בוחרים שהדמוקרטים לא האמינו שאפשר לאבד.
לפי הסקר, אם הבחירות היו נערכות השבוע, ביידן היה מנצח בוויסקונסין בפער של 2%, אך טראמפ היה גובר עליו בפנסילבניה ב–3%, באריזונה ובמישיגן ב–7%, בג'ורג'יה ב–10% ובנבאדה ב–12%. ב–2020 ניצח ביידן את טראמפ אחרי שגבר עליו בשש המדינות האלה, אך הפעם הוא יכול להסתפק בניצחון בשלוש הצפוניות בלבד.
מה שאמור להטריד את הדמוקרטים יותר מכל הוא עד כמה הנתונים עקביים בהשוואה לסקרי טיימס־סיינה בחצי השנה האחרונה. "מאז נובמבר הבורסה עלתה ב–25%, המפט של טראמפ נפתח במנהטן, וקמפיין ביידן שפך עשרות מיליוני דולרים על תשדירים בכל שש מדינות המפתח", כתבו עורכי הסקר, והדגישו: "כל ההתפתחויות האלה לא עזרו לביידן, ולא פגעו בטראמפ או צמצמו את המרמור באוכלוסייה". השינוי שחל מאז הסקרים הקודמים היה התחזקותו של טראמפ בקרב צעירים והיספנים.
פילוח הנתונים מבהיר כי ביידן מפסיד יותר משטראמפ מנצח. כ–70% מהנשאלים אמרו שממשלת ארה"ב צריכה לעבור שינוי ממשי, וכי ביידן אינו נתפס כמי שיחולל את השינוי הזה. אף שביידן שמר על פלח כמעט זהה של בוחרים לבנים, הקריסה בתמיכה בו ניכרת בעיקר אצל היספנים וצעירים בני 29–18. ביידן זכה בכ–60% מהקולות של קבוצות אלו ב–2020, אך כעת הוא בתיקו סטטיסטי עם טראמפ.
ההתחזקות של טראמפ בקרב מיעוטים וצעירים — שנחשבים לאבן יסוד בקואליציית המצביעים הדמוקרטית ב–60 השנים האחרונות — עלולה לבשר על שינוי טקטוני בחלוקת הגושים. בנבאדה, למשל, לבנים אינם רוב מוחלט, והיספנים הם שליש מהאוכלוסייה. נבאדה גם אחת המדינות הצעירות בארה"ב, וב–20 השנים האחרונות היא לא בחרה בנשיא רפובליקאי. ואולם בסקר החדש מתברר כי נבאדה היא מדינת המפתח הכי ידידותית לטראמפ, עם תמיכה של 50% לעומת 38% שמקבל ביידן.
נתוני הסקר טלטלו את הבית הלבן בגלל החשש שטראמפ מצליח לסדוק את הקואליציה שברק אובמה בנה ב–2008. אותה אחת שהילרי קלינטון איבדה ב–2016 ושביידן שיקם ב–2020. כשכל המפה הפוליטית עוברת שרטוט מחדש, וגבולות הגושים אינם מובנים מאליהם, פילוח הסקר של בוחרי ביידן שהודיעו כי לא יצביעו לו שוב, הוא מרתק. בכל זאת, האקסיומה הפוליטית הישנה — שלפיה אמריקאים אינם בוחרים מנהיג לפי מדיניות החוץ שלו — לא השתנתה. זה נכון גם לעזה ולישראל.
ההפלות לפני עזה
סוקר־העל נייט סילבר הצביע על כמה נתונים שמטילים ספק בצורך של ביידן לרצות את האגף הפרוגרסיבי בעניין ישראל. הסקר שנעשה בשיחות טלפון עם 4,097 מצביעים רשומים בשש מדינות המפתח, גילה כי מתוך מי שהצביעו לביידן ב–2020 והחליטו עתה לנטוש אותו, רק 11% הצהירו כי בחירתם נובעת מכך שהוא אינו פרוגרסיבי או ליברלי מספיק לטעמם. למעשה, ככל שהנשאלים נטו יותר להגדיר את עצמם פרוגרסיבים או ליברלים — כך גדלה נטייתם להבין את הסיכון שטראמפ מציע; וכן גדל הסיכוי כי יחרקו שיניים בקלפי ויצביעו לביידן, גם אם בחוסר התלהבות. רוב מצביעי ביידן מ–2020, שמצהירים כי לא יצביעו לו בנובמבר, מזדהים בתור מתונים או שמרנים. כלומר, הוא מאבד בעיקר מצביעים ימנים מתונים שסולדים מטראמפ. אלו יכולים להצביע למועמד שלישי כגון רוברט קנדי הבן, או פשוט לא להצביע.
הנתון המעניין ביותר לישראלים עוסק באותם מצביעי ביידן קריטיים שאינם מתכוונים להצביע לו שוב בנובמבר. רק מיעוט קטן ממי שהגדירו עצמם כך בסקר, נקבו בעמדתו בנושאי חוץ, בהם המלחמה בעזה, כסיבה לכך — 13% בסך הכל. לגבי מי שכן מבססים את הצבעתם על סוגיות של מדיניות חוץ, חשוב לזכור כי אי אפשר להניח שכולם פרו־פלסטינים. הקבוצה הזאת כוללת מספר לא ידוע של מצביעים שאולי זועמים על הנסיגה מאפגניסטאן או על המלחמה באוקראינה.
יתרה מזו, 17% מהמצביעים הנמנים עם קבוצה זו הצהירו כי הם תומכי ישראל וכי הם חושבים שביידן לא עשה מספיק למענה. סילבר כתב על כך השבוע באתר "סאבסטאק" וניסה לחשב את גודלה היחסי של הקבוצה מתוך אוכלוסיית ארה"ב. הוא הסיק כי גוש הבוחרים שהצביע לביידן ב–2020 ומתכוון להצביע בנובמבר למועמד חלופי (או לא להצביע כלל) בגלל תמיכתו של הנשיא בישראל — הוא 0.5% מכלל המצביעים בבחירות הקודמות לנשיאות. הניתוח שערך סילבר אף מצא כי מספר המצביעים שנטשו את ביידן בגלל היעדר תמיכה מספקת בישראל הוא כ–0.2% או 0.3% מהם.
סקר חשוב אחר נעשה החודש באוניברסיטת הרווארד, ובחן מה הנושא המרכזי שמניע מצביעים ללכת לקלפי. מבין 16 הנושאים שעלו בסקר, המלחמה בעזה התברגה למקום ה–15. למקומות הראשונים הגיעו ההגירה, הכלכלה וההפלות. כ–2% מכלל הנשאלים הגדירו את המלחמה בעזה הנושא החשוב ביותר, ובקרב המצביעים הצעירים: 4%. השאלה הגדולה היא היכן המצביעים הללו מפוזרים, והאם הם יטו את הכף בבחירות. מישיגן זוכה לתשומת לב רבה בגלל שהיא מדינת מפתח עם מיעוט מוסלמי גדול יחסית — כ–300 אלף תושבים בעלי זכות הצבעה. ביידן ניצח את טראמפ במישיגן לפני ארבע שנים בפער של 154 אלף קולות. הסקר של טיימס־סיינה גילה כי רוב הנשאלים המוסלמים, ואלה שמוצאם ערבי, מתנגדים לביידן; אך בקרב מי שהצביעו לו ב–2020, ביידן עדיין מוביל על טראמפ ביחס של 56% לעומת 35%.
אחד הפרטים המעניינים והמפתיעים בסקר של הטיימס הוא ההבדל החריג בין תמיכה בנשיא לתמיכה במועמדים לסנאט. רוב המצביעים נוטים לתמוך באותה מפלגה בשני הפתקים, אך הסקר מראה כי המועמדים הדמוקרטים לסנאט במדינות המפתח זוכים לתמיכה רבה יותר מביידן.
האתר "אקסיוס" דיווח השבוע כי ביידן ויועציו הבכירים "חיים בהכחשה" בשל סירובם להכיר בנתונים העולים מהסקרים האחרונים. "האמונה שלהם בחוסר מהימנות הסקרים היא כנה. זה לא ספין. דמוקרטים מחוץ לבית הלבן דוחקים בהם לשנות כיוון, אך הם מתעקשים שלא לסטות מהמסלול שהתוו. הם מאמינים שהציבור שעונה לסקר אינו משקף את התמיכה בפועל בנשיא", נכתב בדיווח. אך בעקבות סקר טיימס־סיינה, ביידן כן שינה כיוון בנושא אחד. טראמפ אמר פעמים רבות בשנה האחרונה כי הוא מעוניין בעימות טלוויזיוני עם ביידן, "בכל מקום ובכל זמן". הנשיא נמנע עד השבוע מלענות לו, אך אחרי פרסום הסקר הרים את הכפפה. "אני מחזיר את זה אליך, דונלד", כתב בטוויטר. "כמו שאמרת: בכל מקום ובכל זמן".