האשמות קשות נגד אייקון המוזיקה האמריקאי סמוקי רובינסון מלןוס אנג׳לס: נשים שעבדו כעוזרות בית עבור רובינסון ואשתו באחוזתם בצ׳סטוורת׳ שבמערב הוואלי בין 2007 ל-2024 האשימו אותו בתקיפה ודורשות ממנו סכום של 50 מיליון דולר. היום (חמישי) מגיעה התגובה של רובינסון, שמכחיש את המעשים וטוען שמדובר בניסיון סחיטה. בהצהרה שפרסם כריסטופר פרוסט, עורך הדין של רובינסון, נאמר: "ההאשמות הן מתועבות ושקריות. ככל שהתיק הזה יתקדם, העדויות יראו שמדובר בסך הכל בניסיון מכוער לסחוט כסף מאייקון אמריקאי בן 85 – 50 מיליון דולר, ליתר דיוק".
לפי הנטען בכתב התביעה אותו הגישו ארבע הנשים, רובינסון כפה עצמו "על כל גופן, כולל אברי המין, החזה, רגליים, בטן, שפתיים ופנים". בנוסף הן מבהירות באופן חד משמעי כי הן לא הביעו הסכמה לנגיעה או אקטים מיניים. בתביעה נכתב: "התובעות הבהירו לרובינסון באופן חד משמעי שהן לא מעוניינות, והתנגדו להתנהגות הכוחנית, הפיזית, המינית והפוגעת שלו". עוד טוענות ארבע הנשים כי אשתו של רובינסון, פרנסס, לא עשתה דבר כדי למנוע את התנהגותו, אף על פי שהיא "ידעה באופן מלא על מקרים קודמים של התנהגות מינית לא נאותה, לאחר שהגיע לפשרה עם נשים אחרות שחוו תקיפה מינית דומה מידו".
עוד טוענות ארבעת התובעות כי פרנסס "יצרה אווירה עוינת בסביבת העובדה, צעקה עליהן באופן קבוע באופן עוין והשתמשה בביטויים גזעניים". רובינסון ואשתו, לטענת התובעות, לא שילמו משכורת מינימום או שעות נוספות כשעבדו מעבר לזמן הנדרש, ולא קיבלו הפסקות צהריים או חופשות מהעבודה. כאמור, מדובר במקרים שלדברי התובעות התרחשו לאורך פרק זמן של 17 שנה. בתביעה הן מסבירות כי לא ניגשו למשטרה בגלל פחד מ"מבוכה ציבורית, בושה והשפלה", וכן פחד שהדבר ייפגע במעמדן החוקי בארצות הברית כנשים היספניות. "הן חשו מאוימות מהמעמד הציבורי של רובינסון ומחבריו רבי ההשפעה", לדברי התביעה.
ג'ון האריס, עורך הדין שמייצג את הנשים, הכריז במסיבת עיתונאים: "הן נשים היספניות שהועסקו על ידי הזוג רובינסון והרוויחו שכר מתחת למינימום. הן היו במעמד פגיע ולא היו להן המשאבים והאפשרויות הנחוצים להגן על עצמן מתקיפה מינית. אנחנו מאמינים שמר רובינסון הוא אנס סדרתי חולה, וזו חובה לעצור אותו".
רובינסון נחשב לאחד מזמרי האר-אנד-בי והנשמה הגדולים של כל הזמנים. הזמר בן ה-85 הוביל את להקת ה"מירקלס", וברבות השנים הפך לא רק לזמר מצליח ואהוב שנערץ על ידי זמרים שחורים ולבנים כאחד, אלא גם לסגן הנשיא של חברת Motown Records – אחת מחברות התקליטים המשפיעות ביותר שהגיעו מארצות הברית, ועיצבו את הסאונד של הפופ האמריקאי והעולמי משנות החמישים ועד היום.
