ארכיונו של המחזאי הישראלי האגדי חנוך לוין נמכר לאוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, כך הודיעה משפחתו. הארכיון, שכולל את טיוטות מחזותיו, תמונות ומכתבים, נשמר ב–26 השנים האחרונות מאז לכתו בביתה של אלמנתו, השחקנית ליליאן ברטו. במסגרת המכירה הוא יועבר למרכז טאוב ללימודים יהודיים שבאוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה.
אחד התנאים למכירה שהציבה משפחת לוין היה לאפשר שימור דיגיטלי מלא של הארכיון והסכמה של ספריית סטנפורד לתת לציבור, ובו גם הציבור הישראלי, גישה חופשית ומלאה לחומרים ברשת ללא תשלום. בשנתיים האחרונות מימנה משפחת לוין את סריקת הארכיון, והחומרים יהיו נגישים לציבור באתר ייעודי מטעם האוניברסיטה ובנוסף באתר חנוך לוין.
"היה לי ברור שבסופו של דבר הצעד הנכון יהיה להעמיד את הארכיון לרשות הציבור הרחב וזה גם מה שחנוך הציע שאעשה, אבל היה קשה להיפרד", הוסיפה ברטו בהודעה לתקשורת. "לפני כשש שנים פנו אלינו אנשי סטנפורד וביקשו לרכוש את הארכיון, כמובן שהתרגשנו מההצעה אבל ההחלטה להיעתר לה היתה מורכבת. כדי לבדוק את הדברים לעומק נסעתי לסטנפורד, הכרתי את הארכיון ופגשתי את אנשי המקצוע שמטפלים בכתבי יד מקוריים. הבנו שקיבלנו הזדמנות נדירה להעניק לכתביו של חנוך ולמעמדו כיוצר את הטוב ביותר — שימור וטיפול בכתבי היד בתנאים מושלמים והצבת חנוך ויצירתו במקום הראוי לו לצד היוצרים הגדולים בעולם ואת האפשרות לסרוק את הטיוטות בשלמותן ולהנגיש אותן באופן מלא וחינמי לחוקרים ולציבור הרחב ובראשו, הציבור הישראלי".
מכירת ארכיונו של לוין, מגדולי המחזאים הישראלים, לאוניברסיטה אמריקאית מעלה תהייה בנוגע לשימור התרבות הישראלית וליכולת של הארכיונים בארץ להתחרות עם מוסדות עתירי תקציב בחו"ל. דיון דומה התנהל כשהמשורר יהודה עמיחי בחר בשנותיו האחרונות למכור את ארכיונו לאוניברסיטת ייל, על פני הארכיונים הישראלים להם החומרים נתרמים בדרך כלל.
"עם הטכנולוגיות שיש היום, זה לא משנה האם החומר הארכיוני המקורי נמצא בסטנפורד או בארץ — כל עוד יש אליו גישה מלאה ויש שיתוף פעולה בין המכונים בחו"ל לארץ", טוען נועם סמל, מייסד ויו"ר המכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין שעבד עם המחזאי בשנותיו כמנכ"ל תיאטרון הקאמרי. "אני שמח שלוקחים את החומרים האלה ומאפשרים לכל אוהדי לוין לעיין בהם בצורה פתוחה — וכך גם לוין יקבל חשיפה גדולה יותר בעולם. זה רק טוב לתרבות הישראלית".
