נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ צייץ בתחילת השבוע ב־Truth Social, כי בכוונתו להעביר תשלום חד פעמי בסך 2000 דולר לכל אמריקאי (למעט, לדבריו, לבעלי הכנסה גבוהה), זאת בתור דיבידנד. הנשיא החל את ההודעה בהכרזה: "אנשים שמתנגדים למכסים הם טיפשים!" – פרשנים הבינו כי הבונוס מגיע בזכות הצלחה בגביית המכסים. במקביל שיבח טראמפ את הישגיו. "אנחנו עכשיו המדינה העשירה והמכובדת ביותר בעולם, כמעט ללא אינפלציה ועם מחיר שיא בשוק המניות", הודיע. "מדד 401k (תוכניות הפנסיה שמושקעות בבורסה ומושפעות ישירות מביצועי שוק המניות) הוא הגבוה אי־פעם. אנחנו מכניסים טריליוני דולרים ובקרוב נתחיל לשלם את החוב העצום שלנו, 37 טריליון דולר. השקעות שיא בארצות הברית, מפעלים קמים בכל מקום", הוא בישר.
הבעיה: המספרים לא מסתדרים. עם כל הכבוד להפתעה המדהימה בגבייתם – 195 מיליארד דולר, פי 2.5 לעומת הכנסות 2024 — זה לא מספיק כדי לכסות את ההטבה. על פי אריקה יורק, סגנית נשיא מכון המחקר Tax Foundation המנתח את הצעדים המאקרו־כלכליים של טראמפ מתחילת כהונתו, 150 מיליון מבוגרים יהיו זכאים להטבה. זאת על סמך ההנחה של יורק, שסף ההכנסה השנתי המזכה לדיבידנד יעמוד על 100 אלף דולר. העלות הכללית תגיע לכ־300 מיליארד דולר, כאשר אם ילדים עומדים בקריטריונים, העלות תגדל. "הבעיה היחידה היא שמכסים חדשים גייסו עד כה 120 מיליארד דולר", היא הוסיפה, בהתייחסה למכסים החדשים שטראמפ השית מאז חזר לשלטון. כלומר, שוב, הנשיא מבצע מהלך שנוי במחלוקת שרק מגדיל את הגירעון והחוב.
שר האוצר מיהר לסייג
לא בכדי מיהר שר האוצר סקוט בסנט לסייג בהצהרה לעיתונות וציין כי "אין לנו הצעה רשמית בנושא", ו"אנחנו לא מציעים את זה לסנאט כרגע, ממש לא". לפי בסנט, ייתכן שלא יהיה מדובר בצ'ק בתיבת הדואר, כי אם בהטבת מס. אבל, לידיעת בסנט, בין שמדובר במענק ובין שבפטור ממס, ההשפעה על הגירעון זהה. מה שברור כבר עתה זה שרב הנסתר על הגלוי. אין פרטים לגבי אופן ביצוע המהלך, אין קריטריונים ברורים, ואין מסגרת זמן.
לפי בדיקה שביצע מכון המחקר בנושאי תקציב של אוניברסיטת ייל, האפקט המצטבר של הפחתות המס של טראמפ בשילוב העלאות המכסים עבור החמישון התחתון (עשירון 1 ו־2) עומד בממוצע על אובדן הכנסה של 2,150 דולר. הרי הטלת המכסים החדשה על החברות ומשקי בית מגיעה אחרי הארכת הטבות המס, לעשירים בעיקר, שאושרה בקונגרס ביום העצמאות האמריקאי. לפי ייל, חבילת המס פוגעת בהכנסות של ארבעת החמישונים הראשונים ומיטיבה רק עם החמישון העליון (עשירונים 9 ו־10), כאשר הרוב המוחלט של ההטבה מגיע לעשירון העליון (מעל 97%).
ניתוח מעמיק יותר של משרד התקציב של הקונגרס (CBO) מאוגוסט האחרון מראה כי אם סוכמים את כל השינויים במסים ובקצבאות, האפקט פחות רגרסיבי, ובסך הכל רק החמישון התחתון ייפגע, כאשר העשירון התחתון יספוג אובדן הכנסות של 1,200 דולר, והעשירון השני, של כ־400 דולר.
מעבר לכך, העלייה במכסים החלה לחלחל למחירים ומקפיצה את האינפלציה. על פי מאמר של הפדרל ריזרב שפורסם לפני שבועיים, ובדק כיצד המכסים משפיעים על המחירים ב־2025, "הם מהווים חלק משמעותי מהאינפלציה האחרונה". במהלך יוני־אוגוסט 2025 המכסים היו אחראים על כ־0.5 נקודות האחוז מהאינפלציה השנתית הכוללת של מדד הוצאות הצרכנים PCE (כלומר כ־18%), וכ־0.4 נקודות האחוז מאינפלציית הליבה של ה־PCE. סקירה של בנק אוף אמריקה מסוף חודש אוקטובר הגיעה למסקנה זהה, זאת כאשר הצרכנים שילמו עד כה 70%-50% מעלות התעריף הכוללת.
המשמעות היא כי אם הדינמיקה האינפלציונית שיצרו (או עודדו) המכסים תימשך ואף תתחזק, הלחץ על המחירים יגבר ויקשה על הפד לבצע את הפחתות הריבית הנוספות שטראמפ כל כך חפץ בהן. האינפלציה כמובן פוגעת יותר בשכבות החלשות שצורכות את כל הכנסתן, לעומת העשירונים הגבוהים שמפרישים גם לחיסכון.
