סגן הקונסול הכללי במערב ארה"ב הספיק להתחבב על הקהילה במהלך שלוש שנות שירותו בעיר המלאכים * עכשיו, ערב מינוי לתפקיד שגריר ישראל בפרגוואי, מספר עמית מקל על דרכו הדיפלומטית הלא שגרתית, הנישואים לישראלית-יהודיה שיצרו מתח עם משפחתו, הספר האוטוביוגרפי שהוציא לאור והחשיבות של המאמץ הדיפלומטי מול קהילות אחרות במרחב * ראיון עומק
החודש יצא לאור ספרו של סגן הקונסול הכללי למערב ארצות הברית, עמית מקל, "המסע לישראליות". מדובר בספר מרתק וחושפני בו נפרס סיפורו של מקל מילדותו בכפר הדרוזי דלית אל כרמל, שירותו כמפקד בצנחנים, נישואיו לישראלית-יהודיה. הספר יוצא בסמיכות לתפקידו החדש כשגריר ישראל בפרגוואי.
"הייתי אמור להישאר ארבע שנים בלוס אנג'לס" מספר מקל בראיון מיוחד לשבוע ישראלי, "אך לפני כמה חודשים נפתח מכרז לתפקיד שגריר ישראל בפרגוואי. המשפחה תמכה בכך שאגיש את מועמדותי ואני שמח שמשרד החוץ תמך בכך. זהו שיא ההתפתחות הדיפלומטית שלי".
למקל ואשתו קרן יש שלושה ילדים בני 13, 10 ו-6. המשפחה הספיקה ללוות אותו בשלוש שליחויות קודמות שכללו את מצרים, בלגיה וברזיל. השליחות לפרגוואי תציין את שליחותו החמישית מטעם משרד החוץ. "הילדים קיבלו את הבשורה על המעבר ברגשות מעורבים", מודה מקל, "היה להם מאוד טוב בלוס אנג'לס, יש כאן קהילה ישראלית ויהודית מדהימה שחיבקה ועזרה לנו בכל מה שהיינו צריכים, אך מצד שני, הם שמחים שאבא קיבל קידום ואת תפקיד שגריר ישראל".
מקל מדגיש שלרעייתו מגיע את כל הקרדיט כי לא מדובר בתהליך פשוט לעבור לעיתים תכופות ממדינה למדינה ולהתחיל לחיות במקום חדש. "בלעדיה לא הייתי יכול לעשות את כל זה. יש לי מזל שיש לי אישה כל כך תומכת ומחבקת כמו קרן".
הישג חשוב למדינת ישראל
ביולי השנה, הכריז נשיא פרגוואי סנטיאגו פנייה כי הוא מקדם את העברת את שגרירות המדינה לירושלים. למעשה, פנייה התחייב לפני כשנה בעת ביקור בישראל, להעביר את השגרירות מתל אביב, אך היא טרם הועברה. לדבריו, זהו "צעד קריטי באווירה הבין לאומית הקיימת היום כנגד היהודים". הוא הוסיף, "פרגוואי היום, כמו בעבר, עומדת לצד היהודים לא משנה מה המחיר. אני אגיד את זה שוב בכל מקום שישמעו אותי. אנחנו עומדים לצד המטרה הצודקת של העם היהודי בארצו ועל כן אני מודיע כי שגרירות פרגוואי בישראל תעבור לירושלים בהקדם".
"זהו הישג וצעד אסטרטגי חשוב למדינת ישראל" אומר מקל על ההחלטה להעביר את השגרירות לירושלים. "בפרגוואי יש קהילה יהודית קטנה ועם שמאוד מחבק ואוהב את ישראל. אנסה בתפקידי החדש להעמיק את היחסים בין המדינות במספר רב של תחומים".
השליחות הראשונה של מקל היתה למצרים, בנו התינוק אלון היה אז בן חודשיים בלבד. זמן קצר לאחר שקיבל את תפקידו, ניסה המון זועם לפרוץ לשגרירות הישראלית ואלפי מפגינים עמדו מחוץ לשגרירות והפגינו במשך שעות. בשעת לילה מאוחרת, הם מוטטו את חומת הביטחון שהקיפה את השגרירות, נכנסו למתחם, השליכו מסמכים ישראלים רשמיים מהחלונות והסירו את דגל ישראל. באותו הזמן, אנשי ביטחון ישראלים היו נצורים בשגרירות כוח קומנדו מצרי נאלץ לחלץ אותם. היה זה ב-11 בספטמבר, 2011 ומקל ומשפחתו היו באותה שעה באחד הבתים הסמוכים לשגרירות הישראלית בקהיר.
"זו היתה חוויה מעצימה שתלווה אותנו כל החיים. הייתי שם ארבעה חודשים בלבד ואשתי והבן עשרה ימים בלבד, ולאחר מכן שבנו לישראל לתקופה קצרה ומשם לסאו פאולו, ברזיל. בברזיל יש קהילה יהודית חזקה ובנוסף קהילה גדולה ממוצא סורי-לבנוני המונה קרוב לעשרה מיליון איש".
הוא נשאר לשרת שם במשך שלוש שנים ולאחר מכן עבר לבלגיה שם שימש כיועץ מדיני לתהליך השלום במשלחת לאיחוד האירופי ונאט"ו. "עבדנו מבוקר עד ערב על מנת לסכל יוזמות שליליות נגד מדינת ישראל. זו היתה שליחות לכל דבר. היה מאתגר לבנות תמונת מצב טובה ואיכותית שמתבססת על היחסים המקצועיים שיש לך עם בני השיח ולהעביר זאת למטה בירושלים למשרד החוץ שיקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבור מדינת ישראל" מספר מקל.
אני קורא לזה: 'שמחת המילימטר'
השליחות האחרונה בלוס אנג'לס התקבלה כסוג של מתנה. "זוהי אחת הקהילות המדהימות שפגשתי. זו קהילה גדולה ובעלת יכולות בין אישיות," הוא מציין. מקל הפך במשך שלוש השנים האחרונות לדמות מוכרת ואהובה בעיר. הוא נראה באירועים רבים, פעמים רבות הוזמן לשאת דברים והוא תמיד ריתק את קהל שומעיו כשסיפר את סיפורו האישי והאהבה הבלתי מתפשרת שלו לישראל והעם היהודי. "מאז ה-7 באוקטובר, הוזמנתי ל-250 אירועים והתבקשתי גם לספר את סיפורי האישי. באחד האירועים, ללא תכנון מראש, אמרתי בסוף ההרצאה כי גם ברגעים הקשים והחשוכים שאנו עוברים אין אדם מאושר יותר ממני להיות חלק מהעם היהודי. אחרי הנאום, ציטטו אותי בתקשורת ושר החוץ אף שיתף את נאומי".
את אשתו קרן, דור שני לניצולי שואה, הוא פגש בזמן הלימודים לתואר ראשון באוניברסטת רייכמן (לשעבר המרכז הבינתחומי) בשנת 2004. הוא עבד במקביל במחלקת הביטחון של עיירית הרצליה, שם גם עבדה קרן. שש שנים לאחר מכן, הם נישאו. למשפחתו לא היה קל בתחילה לקבל את העובדה שבחר להינשא לבחורה יהודיה ישראלית, מה שהוביל לנתק ביניהם לשנים מספר. אך מקל לא ויתר. בספרו הוא מקדיש פרק לקושי של משפחתו מול הבחירה שלו וגם כיצד הצליח לגשר על הפער למרות חוסר ההסכמה ביניהם לגבי החלטתו.
"היתה תקופה שלא דיברנו בינינו. אבל קצת המרחק ששמרנו, נתן לכל אחד מאתנו יכולת להתבונן על המצב מזווית אחרת ולהבין אחד את השני ודווקא התקופה הזאת שהייתה לא קלה לאף אחד, קירבה בינינו. זה היה תהליך שאני עברתי עם עצמי והמשפחה עם עצמה. זה תהליך ארוך ובכל פעם יש התקרבות. אני קורא לזה: 'שמחת המילימטר'. בכל פעם אנו עושים עוד ועוד מילימטר וגם אם איננו מסכימים, אנו מסכימים לא להסכים".
למרות שהוא ישראלי גאה, מקל מדגיש שהוא גם גאה מאוד בשורשיו הדרוזים. "תמיד אמרתי, בכל שיחה והרצאה, שיש לי הערכה אדירה לעדה הדרוזית, למה שהיא מסמלת ולאתגרים שהיא מתמודדת מולם. בכל פעם שצעיר דרוזי פורץ תקרת זכוכית ליבי מתמלא בשמחה. העדה היא חלק ממני ואני חלק ממנה".
משפחות החטופים מדברות בכנסיות
נכון לכתיבת שורות אלו, עדיין אין למקל מחליף, אבל הוא מקווה שמחליפו ימשיך בעבודה שהתחיל לקירוב בין הקהילה הישראלית והנוצרית לטינית. הוא מקווה גם שחברי הקהילה הישראלית והיהודית, יעבדו על חיזוק הקשר הזה. "אנחנו חייבים לצאת מאזור הנוחות שלנו, ללכת לקהילות אחרות ולחבר אותן לנרטיב הישראלי ולבנות מערכת יחסים שאנו חייבים אותן עבור המאבק שלנו באנטישמיות. בדיוק כפי שמדינת ישראל נמצאת במלחמה, כאן יש לנו מלחמה באנטישמיות וחוד החנית הוא לפתח קשרים עם הקהילה הלטינית, כך שסטודנט ישראלי בברקלי או יו.סי.אל.איי המתמודדים מול גל האנטישמיות, יזכו לגיבוי מצד הסטודנטים הלטינים או האסיאתית וילחמו ביחד נגד הגל הזה. צריכה לקום יוזמה שבה יש חיבור בין הדור הצעיר של הקהילה הישראלית וזו הלטינית. חייבים להתחיל בזה כמה שיותר מהר. זו אסטרטגיה לטווח ארוך ולכן צריך להתחיל עם זה כבר עכשיו".
את הקשרים עם הקהילה הלטינית הוא העמיק מאז ה-7 באוקטובר. הוא יצר קשר עם פסטורים וראשי כנסיות ומגיע אליהן בימי ראשון לשמוע ולהשמיע מתוך ניסיון לשתף פעולה. "על פי הסטטיסטיקות הקהילה הלטינית מונה מעל 40% מתושבי קליפוניה ויש בתוכה הרבה תומכי ישראל. אין כנסיה שפנינו אליה ולא פתחה את השער בפנינו. הבאנו משפחות של חטופים לדבר בכנסיות והגיע קהל של 700-800 איש. הם באו להגיד אנחנו אתכם ואנו תומכים בכם. הם שרו את התקווה וזה היה אחד האירועים המרגשים ביותר שנכחתי בהם".
את ספרו החל לכתוב לפני קרוב לשנתיים בעזרתו של ד"ר אופיר קורן, שערך את הספר ואף יצר עמו את הקונספט של "דיפלומטיה רפואית".
"זהו הספר הוא הכי חשוף שיכול להיות. אני מספר על התובנות שלי , היחסים עם משפחתי וגם על המחיר בעקבות הבחירה שלי. מטרת הספר היא להעביר תובנות לאנשים שעתידיים לעמוד בצומת דרכים הדומה לשלי, כך שיהיה להם פחות קשה ופחות מפחיד. "אני נמצא היום במקום הטוב ביותר בחיים שלי. אני סטודנט לדוקטורט באוניברסיטת קלרמונט, יש לי אהבה אין סופית לרעייתי וילדי, ומבחינת הקריירה הגעתי לתפקיד הנעלה ביותר בשירות החוץ הישראלי, כשגריר".
כשהוא נשאל מה יגיד למחליפו בתפקיד, הוא אומר מבלי לחשוב פעמיים: "הגעת למקום הכי טוב ותומך בעולם, תהנה מכל רגע ותייצג את מדינת ישראל בכבוד".