   <?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>מיכה קינן, Author at Shavua Israeli - שבוע ישראלי</title>
	<atom:link href="https://www.israeliweek.com/author/michak/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://www.israeliweek.com/author/michak/</link>
	<description>האתר שלכם באמריקה</description>
	<lastBuildDate>Wed, 17 Jun 2026 17:07:07 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
	<sy:updatePeriod>
	hourly	</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>
	1	</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=7.1.3</generator>

<image>
	<url>https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/03/cropped-app-logo-32x32.jpg</url>
	<title>מיכה קינן, Author at Shavua Israeli - שבוע ישראלי</title>
	<link>https://www.israeliweek.com/author/michak/</link>
	<width>32</width>
	<height>32</height>
</image> 
	<item>
		<title>רוצה להיות שגרירת ישראל</title>
		<link>https://www.israeliweek.com/news/israel-embassador/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=israel-embassador</link>
					<comments>https://www.israeliweek.com/news/israel-embassador/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[מיכה קינן]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 17 Jun 2026 17:07:07 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[חדשות]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.israeliweek.com/?p=73917</guid>

					<description><![CDATA[<p>יוליה רצ'ינסקי, ילידת אוקראינה וסגנית הקונסול הכללי בלוס אנג'לס, ידעה כבר בבית ספר תיכון את מה החיים מייעדים לה * לאחר שירות דיפלומטי בבלארוס, פיליפינים ומוסקבה ועם תואר שני בשירה פרסית קלאסית, היא מספרת על עבודת הנציגות הישראלית מעבר להנפקת הדרכונים  יש אנשים שמגלים את הייעוד שלהם במקרה. אחרים מחליפים כיוונים, מקצועות וחלומות לאורך הדרך, [...]</p>
<p>The post <a href="https://www.israeliweek.com/news/israel-embassador/">רוצה להיות שגרירת ישראל</a> appeared first on <a href="https://www.israeliweek.com">Shavua Israeli - שבוע ישראלי</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<h2 class="wp-block-heading has-text-align-center"><strong>יוליה רצ'ינסקי, ילידת אוקראינה וסגנית הקונסול הכללי בלוס אנג'לס, ידעה כבר בבית ספר תיכון את מה החיים מייעדים לה * לאחר שירות דיפלומטי בבלארוס, פיליפינים ומוסקבה ועם תואר שני בשירה פרסית קלאסית, היא מספרת על עבודת הנציגות הישראלית מעבר להנפקת הדרכונים </strong></h2>



<p class="wp-block-paragraph">יש אנשים שמגלים את הייעוד שלהם במקרה. אחרים מחליפים כיוונים, מקצועות וחלומות לאורך הדרך, ורק בדיעבד מצליחים לחבר את הנקודות. אצל יוליה רצ'ינסקי הסיפור שונה לחלוטין. כבר בגיל צעיר מאוד היא ידעה בדיוק מה היא רוצה להיות כשתגדל. בזמן שחבריה לספסל הלימודים חלמו להיות רופאים, זמרים, שחקנים או אנשי עסקים, היא כתבה בספר המחזור של התיכון משפט שנשמע כמעט בלתי סביר עבור נערה שעלתה מאוקראינה רק כמה שנים קודם לכן: &quot;אני רוצה להיות שגרירת ישראל&quot;. העובדה המפתיעה היא שהחלום הזה לא השתנה במשך השנים, ממתין בסבלנות עד שיהפוך למסלול חיים.</p>



<p class="wp-block-paragraph">רצ'ינסקי נולדה בקייב שבאוקראינה בתקופה שבה ברית המועצות כבר התפרקה והמציאות החדשה שנוצרה הייתה רחוקה מלהיות יציבה. הוריה החליטו לעלות לישראל כחלק מגל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים. היא מצאה את עצמה בגיל 11 אורזת חיים שלמים ועוברת למדינה, שפה ותרבות חדשה. למרות זאת, ישראל לא הייתה עבורה מושג זר לחלוטין. סבה וסבתה כבר עלו לישראל והתגוררו בבאר שבע, והמשפחה נהגה לבקר אותם בקביעות. &quot;כשהגענו לישראל זה הרגיש פחות כמו מעבר למדינה זרה ויותר כמו ביקור שהתארך מעבר למצופה&quot;, היא מספרת בחיוך.</p>



<p class="wp-block-paragraph">עוד לפני העלייה החלה ללמוד עברית: &quot;תמיד אהבתי שפות. מבחינתי כל שפה היא דרך להיכנס לעולם של אנשים אחרים&quot;. כשהגיעה לארץ החליטה לוותר על האולפן וללמוד עברית בדרך הקשה יותר: להיכנס לכיתה רגילה, לא להבין חלק גדול מהנאמר ולסמוך על כך שהכול יסתדר. באופן מפתיע, זה אכן הסתדר. העברית השתפרה במהירות, המבטא הלך ונחלש, והיא החלה להרגיש ישראלית לכל דבר ועניין.</p>



<p class="wp-block-paragraph">במהלך שנות הלימודים התבלטה אהבתה לשפות, להיסטוריה, לפוליטיקה וליחסים בינלאומיים. בזמן בחינות הבגרות, היא כבר דמיינה את עצמה מייצגת את ישראל מעבר לים. החלום הוביל אותה למסלול העתודה האקדמית, ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן־גוריון ולשירות באגף המודיעין של צה&quot;ל. בהמשך השלימה גם קורס קצינים ותואר שני באוניברסיטה העברית, שם בחרה להתמקד בשירה פרסית קלאסית – תחום אקדמי שלא בדיוק מככב בשיחות סלון או במסיבות. &quot;מספר האנשים שמתלהבים משירה פרסית במסיבה הוא בערך כמו מספר האנשים שנהנים לקרוא הוראות הפעלה,&quot; היא צוחקת, &quot;אבל אני באמת אהבתי את זה&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph">לאחר השירות הצבאי החליטה שהגיע הזמן לממש את החלום הישן ולהצטרף למשרד החוץ. עברה את המיונים לקורס הצוערים היוקרתי, רק כדי לגלות שאינה יכולה להשתתף בו משום שהייתה עדיין מחויבת לצבא. היא עבדה כאנליסטית במשרד החוץ, המתינה למחזור הבא, עברה שוב את כל שלבי המיון – והפעם התקבלה. כך החלה הקריירה הדיפלומטית שעליה חלמה במשך שנים.</p>



<p class="wp-block-paragraph">השליחות הראשונה שלה הייתה בבלארוס, שם היא גילתה במהירות שהרוסית השוטפת שלה יוצרת בלבול לא קטן בקרב המקומיים. רבים מהם התקשו להאמין שהיא ישראלית. מבחינתם, ישראלים היו אמורים להיראות אחרת, לדבר אחרת ואולי אפילו להתנהג אחרת. &quot;לא פעם שאלו אותי אם אני באמת מייצגת את ישראל או שהתבלבלתי בדרך לשגרירות אחרת,&quot; היא נזכרת. דווקא שם, הרחק מישראל, התחברה מחדש גם להיסטוריה המשפחתית שלה. חלק ממשפחתו של סבה נרצח בבאבי יאר, בעוד שסבה ואמו הצליחו להימלט לאוזבקיסטן ולשרוד את המלחמה. שנים לאחר מכן, במסגרת ביקור רשמי בטשקנט, היא הצליחה לאתר את בית הספר שבו עבד סבה בזמן המלחמה ושלחה לו סרטון מהמקום: רגעים שבהם ההיסטוריה מפסיקה להיות משהו שקוראים עליו בספרים והופכת למשהו אישי מאוד&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph">לאחר בלארוס עברה המשפחה לפיליפינים, מהחורף האפור של מזרח אירופה אל החום והלחות של דרום־מזרח אסיה, מתרבות מוכרת יחסית אל מציאות חדשה לחלוטין. גם שם למדה מעט מהשפה המקומית, טאגאלוג. &quot;מספיק כדי להבין אם הצוות המקומי מרכל עליי,&quot; היא אומרת בחיוך. במקביל גידלה עם בעלה שלושה ילדים, תוך מעבר מתמשך בין מדינות, בתים ויבשות. לדבריה, אחד התפקידים הפחות מוערכים בעולם הדיפלומטי הוא תפקידו של בן הזוג. &quot;אנשים לא תמיד מבינים מה המשמעות של להיות בן זוג של דיפלומט. כל כמה שנים אתה עוזב עבודה, חברים, שגרה וחיים שבנית, ומתחיל הכול מחדש. מבחינתי בעלי הוא גיבור לא פחות מהשליח עצמו&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph">לאחר שש שנות שליחות חזרה לישראל, עבדה באגף הכלכלה של משרד החוץ ובהמשך שימשה יועצת ליחסים בינלאומיים במשרד התיירות. היא ליוותה שרים, השתתפה בדיונים מדיניים ונחשפה מקרוב לאופן שבו מתקבלות החלטות ברמה הלאומית. &quot;מאחורי כל החלטה אסטרטגית דרמטית עומדים בדרך כלל עשרות אנשים עייפים, מאות מיילים שלא נקראו ואלף כוסות קפה,&quot; היא אומרת. &quot;לפעמים אפילו יותר&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph">באוגוסט 2023 נשלחה למוסקבה, בתקופה שבה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה עמדה במרכז סדר היום העולמי. עבור מי שנולדה בקייב, הייתה זו מציאות מורכבת במיוחד. &quot;השאלה על הרקע האוקראיני שלי עלתה כמעט בכל פגישה,&quot; היא מספרת. &quot;אבל בסופו של דבר הגעתי לשם כדיפלומטית ישראלית&quot;. ואז הגיע 7 באוקטובר.  השגרירות הישראלית במוסקבה הפכה למוקד פעילות עבור משפחות חטופים בעלי אזרחות רוסית. אנשי השגרירות ליוו משפחות, ארגנו פגישות, דאגו ללוגיסטיקה והעניקו סיוע בכל דרך אפשרית. אחד הרגעים המרגשים ביותר היה כאשר התבקשה לבשר למשפחתו של רון קריבוי על שחרורו הצפוי במסגרת עסקת החטופים. &quot;הייתי הראשונה שהודיעה להם; יש דברים שלא שוכחים לעולם&quot;.</p>



<figure class="wp-block-image size-large"><img fetchpriority="high" decoding="async" width="1024" height="683" src="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2026/06/israel-embassador_2-1024x683.jpg" alt="" class="wp-image-73919" srcset="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2026/06/israel-embassador_2-1024x683.jpg 1024w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2026/06/israel-embassador_2-300x200.jpg 300w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2026/06/israel-embassador_2-768x512.jpg 768w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2026/06/israel-embassador_2-150x100.jpg 150w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2026/06/israel-embassador_2-450x300.jpg 450w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2026/06/israel-embassador_2.jpg 1200w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" /></figure>



<p class="wp-block-paragraph">במרץ 2025 הגיעה ללוס אנג'לס לתפקידה כסגנית הקונסול הכללי. כאן, לדבריה, האתגר שונה לחלוטין. &quot;הייחוד של לוס אנג'לס הוא הקהילות&quot;, היא מסבירה. הקהילה היהודית, הישראלית, הפרסית, הקוריאנית, הלטינית וקהילות רבות נוספות יוצרות פסיפס אנושי מורכב ומרתק. &quot;רוב האנשים חושבים שהקונסוליה עוסקת בדרכונים. זה נכון, אבל זה רק חלק קטן מהעשייה&quot;. מאחורי השירותים הקונסולריים פועלת מערכת רחבה העוסקת ביחסים כלכליים, פעילות תרבותית, קשרי קהילה, הסברה, חינוך ומאבק באנטישמיות. מאז אירועי 7 באוקטובר הפך המאבק באנטישמיות לאחד הנושאים המרכזיים בעבודתה. הקונסוליה מקיימת קשר רציף עם ראשי ערים, גורמי אכיפה, מחוקקים ומנהיגי קהילות, ופועלת כדי להבטיח את ביטחונם של יהודים וישראלים באזור. &quot;הרבה מאוד דברים קורים בשיחות אישיות מאחורי הקלעים,&quot; היא מסבירה. במקביל היא מרבה לבקר בקמפוסים, לשוחח עם סטודנטים ישראלים ויהודים ולהעלות את טענותיהם בפני הנהלות האוניברסיטאות.</p>



<p class="wp-block-paragraph">לקראת סיום השיחה היא מצביעה על נושא שמעסיק אותה במיוחד. &quot;הדיאלוג בין הקהילה ישראלית לבין הקונסוליה עדיין מוגבל מדי&quot;. לדבריה, רוב האנשים פוגשים את הקונסוליה רק כאשר הם זקוקים לדרכון חדש או לשירות אדמיניסטרטיבי אחר, אך אינם מודעים להיקף הרחב של הפעילות שמתקיימת מאחורי הקלעים. &quot;אנחנו פה כדי לעזור,&quot; היא אומרת. &quot;אבל בשביל זה צריך גם לפנות אלינו&quot;.</p>
<p>The post <a href="https://www.israeliweek.com/news/israel-embassador/">רוצה להיות שגרירת ישראל</a> appeared first on <a href="https://www.israeliweek.com">Shavua Israeli - שבוע ישראלי</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://www.israeliweek.com/news/israel-embassador/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>אייל אשל: &#034;בעצם, אנחנו הקול שלהן כי אין את הבנות האלה שיוכלו לתת את העדות&#034;</title>
		<link>https://www.israeliweek.com/community/eyal-eshel/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=eyal-eshel</link>
					<comments>https://www.israeliweek.com/community/eyal-eshel/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[מיכה קינן]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 06 Nov 2024 22:31:03 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[קהילה]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.israeliweek.com/?p=59624</guid>

					<description><![CDATA[<p>בישוב צור יצחק, חנך השבוע אייל אשל בנוכחות נשיא המדינה פארק לזכרה של רוני בתו, מוותיקות חמ&#34;ל התצפיתניות שנטבחו בשביעי באוקטובר במהלך המחדל הגדול ביותר של צה&#34;ל מאז ומעולם * במסגרת מסע הרצאות בארה&#34;ב, הוא נפגש עם מיכה קינן וסיפר על בתו המנוחה, העדויות הקשות עוד מלפני השבת השחורה והדרישה של משפחות הנופלות להקמת ועדת חקירה ממלכתית למען הדורות [...]</p>
<p>The post <a href="https://www.israeliweek.com/community/eyal-eshel/">אייל אשל: &quot;בעצם, אנחנו הקול שלהן כי אין את הבנות האלה שיוכלו לתת את העדות&quot;</a> appeared first on <a href="https://www.israeliweek.com">Shavua Israeli - שבוע ישראלי</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<h2 class="wp-block-heading has-text-align-center"><strong>בישוב צור יצחק, חנך השבוע אייל אשל בנוכחות נשיא המדינה פארק לזכרה של רוני בתו, מוותיקות חמ&quot;ל התצפיתניות שנטבחו בשביעי באוקטובר במהלך המחדל הגדול ביותר של צה&quot;ל מאז ומעולם * במסגרת מסע הרצאות בארה&quot;ב, הוא נפגש עם מיכה קינן וסיפר על בתו המנוחה, העדויות הקשות עוד מלפני השבת השחורה והדרישה של משפחות הנופלות להקמת ועדת חקירה ממלכתית למען הדורות הבאים * ראיון חושפני במיוחד</strong></h2>



<p class="wp-block-paragraph">במשך שנים הן היו העיניים של המדינה. ישבו במשמרות ארוכות, היו הראשונות להתריע על כל תנועה חשודה במרחב. &quot;יש פשיטה&quot;  או &quot;פרש תורכי&quot; הן צמד המשפטים שכל תצפיתנית בעוטף הכי מפחדת ממנו. &quot;אנחנו מתכוננות לזה מהשנייה הראשונה בתפקיד, אבל שום דבר לא מכין אותך לרגע שזה קורה&quot;, אמרה רוני ז&quot;ל לאביה אייל אשל באחד מחופשותיה הנדירות בבית. היא הייתה תצפיתנית במוצב נחל עוז.</p>



<p class="wp-block-paragraph">שבת, 7.10, רוני אשל ז&quot;ל הייתה במשמרת כתצפיתנית על הגדר, כשהמשימה ברורה: לזהות כל תזוזה על הגדר, ולהתריע. אלא שאותו יום, שבו איבדה עשרות מחבריה לאחר חדירת פתע של מחבלים אל הבסיס, התגלגל אחרת ממה שתיארה, או שהייתה יכולה לדמיין. בשעות הבוקר המוקדמות המחבלים שפרצו לבסיס ירו והפילו את המצלמות, והתצפיתניות נאלצו למצוא מחבוא ולשהות בו במשך שעות ארוכות של חוסר ודאות, כשהן שומעות מבחוץ את כאוס הצעקות של חבריהן, לצד קולות מחבלים<strong>.</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">את אביה של רוני ז&quot;ל, אייל אשל אנחנו פוגשים במסגרת סבב הרצאותיו ברחבי ארה&quot;ב. גבר מאוד מרשים שעיניו הכחולות לא מסגירות את העצב והיגון בו הוא שורה מאז קיבל את הבשורה המרה על מות ביתו בשביעי לעשירי. על השאלות הקשות הוא עונה באופן רהוט וסדור כמי שכבר סיפר את הסיפור המצמרר עשרות פעמים:</p>



<p class="wp-block-paragraph"> אייל: &quot;בפתח דבריי אומר שהאירוע של שבת, ה-7.10 תפס אותנו לא מוכנים, תפס אותנו המשפחות, תפס אותנו כמדינה ובאופן כללי. מתוך כך ומתוך ההבנה הכל כך ברורה הזו שאת המשמעות של האובדן של כל הבנות הנפלאות הללו מחמ&quot;ל נחל עוז, הבנו רק במהלך הימים שלאחר שואת ה-7.10. את גודל ההפקרה והזלזול, מה שגרם לי באופן אישי ולשאר ההורים של אותן בנות, להיות הקול שלהן. בעצם, אנחנו הקול שלהן כי אין את הבנות האלה שיוכלו לתת את העדות. מה שכן יש לנו, את עדות של אותן בנות לפני השבת הזו :&quot;אבא מדברים על התראות&quot;, &quot;אבא תהיה פשיטה&quot; ו-&quot;אבא, את הפרצה בגדר לא סידרו&quot; ו-&quot;אבא, המצלמה במקטע הזה בגדר לא תקינה&quot; ואלה דברים שהושמעו לא אחת ולא פעמיים, בקרב כל הבנות. ספציפית לרוני שלי שסיפרה מה שיכלה לספר ולא סיפרה מה שהיה אסור לספר אב לספר לנו על ההתפרעויות לאורך הגדר ועל פתיחה באש חיה ועל פיצוצים לאורך הגדר ועל כך שיורים באש חיה לכיוון חיילי צה&quot;ל, זה כן נאמר. בסופו של דבר, נשארנו עם ההבנה שצריך לעשות הכול כדי להוציא את כל האמת הזו לאור. האמת היא קשה, צריך להתמודד איתה, להסתכל לה בפנים וכל מה שקורה היום, זו הפקרות מתמשכת מלפני שבת ה-7.10, ההפקרות נמשכה גם באותה השבת והיום, ההפקרות והזלזול מופנים גם אלינו, המשפחות השכולות באשר הן. אגב, זו הפקרות וזלזול עם הרבה מאד חוסר עניין גם מצד הדרג המדיני כי, גם על זה צריך לדבר וגם את זה צריך להשמיע&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>אייל, מהיכן יש לך את האנרגיה להמשיך במאבק חרף הכאב והיגון שלך?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">”המרץ, האנרגיה והמניע שלי מגיעים כשאני מסתכל על התמונה של רוני ועל החיוך שלה, אנחנו מקפידים גם לשוחח. ביני לבין עצמי, אני מאוד מקווה שהיא שומעת באיזושהי נקודה בפלנטה והיא פשוט אומרת &quot;אבא, אל תפסיק, תהיו השגרירים שלנו עכשיו&quot;. גם לגבי האמת וכל הסיפור העצוב הזה, שצריך לצאת החוצה וגם כמסר לאותן בנות שמתגייסות והולכות לשרת כתצפיתניות. אז כן, אני גם כאן אחד השגרירים כי זה תפקיד מאתגר וזה תפקיד שבונה את החיים להמשך, את המשפחה&quot;.</p>



<figure class="wp-block-image size-full"><img decoding="async" width="1000" height="667" src="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/11/2-2.jpg" alt="" class="wp-image-59626" srcset="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/11/2-2.jpg 1000w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/11/2-2-300x200.jpg 300w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/11/2-2-768x512.jpg 768w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/11/2-2-150x100.jpg 150w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/11/2-2-450x300.jpg 450w" sizes="(max-width: 1000px) 100vw, 1000px" /></figure>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>מה האשמות נגד המפקדים הישירים של התצפיתניות?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;לשאלתך, מה ההאשמות נגד סא&quot;ל אופיר אברם וסא&quot;ל רוני בורשטיין, זו שאלה באמת טובה. את שני השמות הללו למדנו להכיר רק לאחר השבת ה-7.10. מעולם לא היה ערב הורים להורים של חמ&quot;ל נחל עוז, מעולם לא אספו את ההורים והראו בפניהם והציגו את סגל הפיקוד הישיר של הבנות. ארחיב ואומר שמעולם לא הפיקו דף קשר להורים עצמם כדי שיהיה לנו איזשהו מספר טלפון שאם ביום מן הימים יקרה איזשהו אירוע קיצון, יהיה לנו למי להתקשר.  את שני השמות האלה למדנו להכיר אחרי אותה השבת כי עשיתי הכול כדי להבין מי זה המג&quot;ד, מי זו המג&quot;דית.  לה קוראים רוני בורשטיין, היא הייתה הרבה זמן מג&quot;דית של הגדוד הזה, המג&quot;דית הזו, למעשה, לא הכירה את הבנות וגם על זה צריך לדבר. המג&quot;דית שירתה בגדוד הזה על מעל 50 בנות כשהיא אינה מכירה את הבנות האלה. לא היה שם שום סדר יום ושום הכוונה מצד איזשהו מישהו מקצועי שייתן את ההבנה שבסוף מדובר פה בחיילות אבל, הן נשים צעירות עם הרבה מאד חמלה שלא נראתה מצד אותה מפקדת, היא לא הכירה את הבנות עד לכדי העובדה שהיא פשוט לא ידעה שיש חיילת שקוראים לה רוני והיא בעצמה, רוני. אז, אני לא ציפיתי ליותר, אני כן ציפיתי שמג&quot;דית בצה&quot;ל, בהיותה כזו, כשהיא מפקדת, תבין את המשמעויות של פשוט ללטף, להעביר את היד על הכתף ולהגיד &quot;תודה רבה על העבודה הקדושה שאתן עושות בעבור ביטחון מדינת ישראל&quot; וזה, לא היה. אופיר אברם זו האשמה שניה כי הוא, בהיותו מפקד בצה&quot;ל, אחד הקצינים בגדוד, שגדל וצמח בגדוד ועשה את שלל התפקידים עד שהגיע לדרגת מג&quot;ד, אופיר נאלם דום בשבת ה-7.10, לא ענה לטלפונים, לא התייחס כלל לקבוצת ההורים של אותן בנות. ההאשמה מבוססת, קשה כי הוא לא ראוי להיות מפקד בצה&quot;ל. ארחיב על כך ואגיד שמבחינתי, הוא לא ראוי אפילו ללבוש את המדים הקדושים האלה, של חיילי צבא ההגנה לישראל. אופיר עדיין שם והיום, אנחנו במישור אחר, עושים את הכול כדי להדיח את שרשרת הפיקוד הישירה הזו ומעלה.</p>



<p class="wp-block-paragraph">אופיר אברם היה מג&quot;ד הגדוד הזה, לאופיר היה קשר ישיר לבנות והיה לו קשר ישיר למיידעים שהופקו תחת הבנות האלה, הכול עבר דרכו, הכול עבר דרכו, דרך הסמג&quot;דית, המ&quot;פ, דרך כל שרשרת הפיקוד הישירה ועד לאוגדת עזה. אני יודע שהדיווחים של הבנות הגיעו עד לאוגדה, בוודאי. רשימת הדיווחים מתחילה מהעובדה שפשוט לא התייחסו אליהן, הן היו חיילות של אף אחד. זה משפט שאנחנו משתמשים בו היום כדי שימחיש לך ולקוראים את העובדה שהייתה פה קבוצת בנות בתפקיד תצפיתניות אבל לדרג הפיקוד הזה לא היה אכפת מהן. אוסיף שבחמ&quot;ל נחל עוז, נמצאות הבנות שעובדות בתוך החמ&quot;ל עצמו אבל שם, יש מתחם שלם מסביבו וזה בסיס נחל עוז. הבעיה העיקרית היא, בתפיסה של צה&quot;ל ובקו המחשבה המעוות, שאין היום מפקד לבסיס נחל עוז כי, זה בסיס &quot;מתחלף&quot;, כי, כל שלושה חודשים מגיע חיל רגלים אחר שאמון על ביטחון היישובים מסביב ובכל שלושה חודשים, הגדוד מתחלף לגבעתי, גולני, נח&quot;ל ושאר החילות הלוחמים וכך, קורה שהמ&quot;פ של אותו הגדוד, המג&quot;ד של אותו הגדוד והמ&quot;פ של אותה הפלוגה, הם בעצם המפקדים בפועל של אותו בסיס&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>איך נראה השתלשלות העניינים ועל איזה רקע?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;הסיפור מתחיל לפני השבת ה-7.10, הסיפור מתחיל לפני חול המועד סוכות, מהעובדה שהכוחות דוללו, לא היו כוחות מספיקים של חיילים, לא היה כוח להפס&quot;דים (הפרות סדר) אפילו, לא היו הכוחות לשמירה על בטחון התושבים מסביב, גם בימים שבשגרה, &quot;כוננות עם שחר&quot; לא הייתה כראוי. אלה נקודות שיתנו לך את ההבנה שרצף האירועים היה כל כך גדול ומול רצף זה, לא היה ניתן לספק מספיק כוחות כדי לתת תשובה ואת התגובות לרצף האירועים הזה: הבערות צמיגים, ירי חי על חיילי צה&quot;ל, אירועים של הפרחות בלוני נפץ, אירועים של בלוני אש שהיו מגיעים אפילו עד לבאר שבע, אירועים של שריפת חלקות חקלאיות ורצף זה לא תרם לעובדה שכולם הרגישו שיום אחד יקרה משהו. ההתראות האלה נשמעו בפי כל, ההתראות האלה גם נאמרו לבנות, הבנות בעצמן אמרו לכול המפקדים שיום אחד זה יקרה, ומיד אחרי החגים, תהיה פשיטה. הם ידעו הרבה חודשים מראש ושאף אחד לא ייקח את זה למקום שקרי אחר כי, ההתראות הללו נאמרו.חמ&quot;ל נחל עוז היה 785 מטרים מהגדר, זה היה אקוטי מאד, אף אחד לא הבין את המשמעויות של פשיטה שתיעשה יום אחד וכתוצאה מכך, יירצחו וייחטפו חיילים ואזרחים. זה היה חלק ממדיניות של הפקרה וזלזול שהתחיל באוגדה וזרם לפיקוד ולמטכ&quot;ל בת&quot;א וזו התוצאה העגומה שמלווה אותנו עד היום. החמ&quot;ל עצמו בנחל עוז, היה אחד המשוכללים בחמ&quot;לים של צה&quot;ל ובאופן כללי, בישראל בכלל. בחמ&quot;ל היו אמצעים שונים, לא כאן זה המקום לפרט אבל, לבנות האלה ניתנה ההכשרה להפעיל ולהשתמש באמצעים האלה מראייה ועד ירי. הכול היה מסובך, חלק מהאמצעים האלה הופעלו, וגם חלק מהאמצעים הנוספים . והיום, אנחנו יודעים הרבה יותר פרטים משידענו כחודש לאחר אותה שבת ולצערנו הרב, הפשיטה שנעשתה בשלושה גלים, נעשתה על ידי כמויות אדירות של אלפים רבים, מחבלים ואזרחים ככה שהכוחות לא היו משקל פה, לעומת המספר המצומצם של חיילי צה&quot;ל.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>מה הסיפור של המח&quot;ט שלומי בינדר?</strong></p>



<figure class="wp-block-image size-full"><img decoding="async" width="768" height="584" src="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/11/WhatsApp-Image-2024-02-11-at-11.42.28_e7eaf0d3-768x584-1.jpg" alt="" class="wp-image-59627" srcset="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/11/WhatsApp-Image-2024-02-11-at-11.42.28_e7eaf0d3-768x584-1.jpg 768w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/11/WhatsApp-Image-2024-02-11-at-11.42.28_e7eaf0d3-768x584-1-300x228.jpg 300w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/11/WhatsApp-Image-2024-02-11-at-11.42.28_e7eaf0d3-768x584-1-150x114.jpg 150w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/11/WhatsApp-Image-2024-02-11-at-11.42.28_e7eaf0d3-768x584-1-450x342.jpg 450w" sizes="(max-width: 768px) 100vw, 768px" /></figure>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;אני רוצה לשתף בעובדה שאת הפרחות הבלונים והרחפנים, הם החלו הרבה לפני שבת ה-7.10. במהלך חודש וחצי-חודשיים קודם, הם החלו את האימונים עם אותם הרחפנים כך, שהשימוש ברחפנים באותה שבת, לא הייתה הפתעה לאף אחד, גם לא לדרג הפיקודי וזה חלק מהמחדל, ההפקרות וחלק מהשתיקה של אותם הקצינים שכמו שאמרתי קודם, עד היום  הם משרתים בצה&quot;ל, ויש להם את החלק הארי במחדל הזה והם עדיין ממשיכים לשרת. אני רוצה לשתף את העובדה ששלומי בינדר, כאחת הדוגמאות הכושלות, הביא את כולנו לשבת ה-7.10, כתוקף היותו מח&quot;ט מבצעים שידע את הפרטים לאשורם והוא היה בתפקיד זה והביא אותנו לאותה השבת. היום, שלומי בינדר הוא ראש אמ&quot;ן וכאן, זו הבמה הטובה ביותר להבהיר בפניכם את העובדה, שאנחנו בדרכנו לאירוע הבא, תחת חסותו. הוא הביא אותנו לשבת הזו, הוא גם יביא אותנו לאסון הבא. חלק מהדרישה שלנו הוא להדיח אותו, הגשנו עתירה לבית דין גבוה לצדק. עד היום, עד רגע השיחה איתך, לא הופקו שום לקחים, לא בוצעו התחקירים הנכונים ולא בוצע תחקיר שיקיף את המחדל הזה של אותה השבת. זה לא יאמן ופעם, היו משתמשים באמירה &quot;לא יעלה על הדעת&quot; אז, הנה, זה כן יעלה על הדעת כי, זה קרה וה&quot;לא יאמן&quot;, קרה גם.&quot;</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>האם הוקמה ועדת חקירה לאירועי חמל התצפיתניות?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;אנחנו עצמנו הגשנו עתירה, הייתי חלק מהמגישים לאותה עתירה לבג&quot;צ, בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית כי הבנו שהאירוע הזה חייב לקרות; פתיחת ועדת חקירה ממלכתית כי אחרת, לא נדע מהיכן לתקן, איך לתקן ואיך לשנות אם אנחנו רוצים להיות אומה טובה יותר, בעיקר זה המסר לדור הבא שאמור להיות חיילים יום אחד כי היום, הם ילדים, עוד חודשיים הם חיילים ובחצי השנה הקרובה הם יהיו המפקדים הבאים בצה&quot;ל. אנחנו לא מונעים מנקמה בדרישה הזו להקמת ועדת חקירה ממלכתית, אנחנו כן דורשים את הצדק שייצא לאור ואת האמת שתצא לאור כדי שהדור הבא ילמד מה היה פה, בצורה הכי אמיתית וללא כל טיוח ולכן, בהינתן העובדה שלא ראינו את ועדת החקירה הולכת וקמה, הקמנו את ועדת החקירה האזרחית. ועדת החקירה האזרחית יושבת כיום, היא לא עומדת והיא בתל אביב, מקבלת אליה אנשים טהורים וקדושים שכל כוונתם היא לבוא ולשפוך את הבטן עם כמות מידע ענקית שאסורה בפרסום כיום וכן מה שאנחנו מפרסמים הוא תחת הסכמתם אבל, המיידעים הם רבים מאד. אנחנו הבטחנו, קבל עם ומדינה, שביום שוועדת החקירה הממלכתית תקום, אנחנו את שלנו עשינו ונסגור את הועדה שאנחנו הקמנו וכל החומר הזה יוגש אחר כבוד, לועדת החקירה הממלכתית.</p>



<p class="wp-block-paragraph">יש מספר סיבות למה ועדת החקירה הממלכתית טרם קמה: אחת היא ממשלה כושלת, שגרמה לכך שהדרג הצבאי כשל ואני רוצה להבהיר – אנחנו לא מונעים פה משום פן פוליטי. האמירה הזו היא אמירה לכשעצמה, קשה וכואבת גם לי, כאב שכול אבל, זה חלק מהאמת שצריכה להיאמר. שבת ה-7.10 נגרמה וקרתה כתוצאה מכשל מדיני שהוביל לכשל צבאי, כשל של דרג צבאי ולכן, אנחנו מבינים היום שהקמת ועדת החקירה הממלכתית זה דבר שהוא הכרחי מאד&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>מדוע חשוב להקים ועדת חקירה?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;יש לנו את דעת הקהל הישראלית התומכת בנו, יש לנו דעת הקהל שמבינה היום שהקמת ועדת חקירה ממלכתית הוא דבר הכרחי, הרוח הגבית שאנחנו מקבלים היא לא תתואר, במובן הכי חיובי שיכול להיות כי, אנשים היום מבינים שלמדינת ישראל קורה משהו לא טוב היום ואנשים מבינים היום שמתוך ההבנה הזו, רק ועדת חקירה ממלכתית שתצביע ותנסה לשנות את כל הרעה החולה הזו. ההנהגה כשלה, בהינתן העובדה הזו – זה חלחל לדרג הצבאי שכשל גם הוא והפך את צה&quot;ל למיותר בהליך קבלת החלטות נכון, התרבות הארגונית היום בצה&quot;ל היא חולה. זה לא צה&quot;ל של 20 שנים אחורה כי, צה&quot;ל היה פעם הרבה יותר מקצועי, אבל ב-20 השנים האחרונות, צה&quot;ל הפך עורו ופעם, היו פותחים באש על כל דורבן שהתקרב לגדר והיום, היום הוראות הפתיחה באש הלכו והתמוססו כמעט לחלוטין כי הם הבינו, שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים. את זה, אנחנו חייבים לשנות ואת זה, אנחנו חייבים לתקן בשביל החיילים היום שנמצאים על הגדר.&quot;</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>ספר לנו בבקשה על בתך, רוני ז&quot;ל היקרה.</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;את הילדות הראשונית שלה היא עשתה בכפר ורדים, יחד עם שלושת הילדים האחרים שלנו. לילדים הייתה ילדות נפלאה ולימים, עברנו ליישוב שהלך וצמח בשם צור יצחק, שם למעשה רוני המשיכה את חייה הבוגרים. רוני הייתה תלמידה מצטיינת, למדה בתיכון ירקון, אנחנו שייכים למועצה אזורית דרום-השרון ורוני טרפה את החיים. שם המשפחה שלנו הוא אשל אבל בפי כל, קראו לה &quot;רוני אש&quot; כי, היא הייתה אש ותימרות עשן, 24/7 וכל הזמן היו סביבה אנשים. היא הייתה כולה נתינה. מה שייחד אותה מאד הוא אהבה לפן הקולינרי, רוני אהבה את המטבח אהבה מטורפת ורוני ידעה להכין פסטה במכונה עם מנואלה בת 50 שנים, שסבא שלה נתן לה. רוני אהבה את המטבח האסייתי, היא האכילה את הבנות בבסיס נחל עוז. רוני הייתה במטבחון קטן, מכינה לבנות האלה אוכל. היא לא הייתה טבחית אבל קולינריה הייתה אהבת חייה והיא החצינה את זה לבנות שהיו שם איתה, היא הייתה אחת התצפיתניות הוותיקות בנחל עוז. ב3.7.24, רוני הייתה אמורה להשתחרר, ממש לא מזמן. רוני הייתה תצפיתנית שהעבירה הכשרות והדרכות בחמ&quot;ל, לבנות החדשות. לרוני היו תוכניות למכביר לאחר הצבא, וכל שרצתה לעשות זה לנסוע לניו-יורק ללמוד בישול&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>מה המצב עם הדרג המדיני כיום, שנה אחרי השבת השחורה?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;עד היום, אף אחד מסגל הפיקוד הישיר והעליון, לא הודח מצה&quot;ל, על כך אנחנו זועמים. הדרג המדיני כיום ובתוכו הדרג הצבאי, מנצלים את המצב בו ההורים מתחילים להיות גם באפיסת כוחות, הם מנצלים את המצב שאף אחד מההורים, גם של החטופים וגם ההורים השכולים, הוא לא אדם חם מזג והם פשוט מנצלים את המצב הזה בצורה צינית כי אם הייתה פה קבוצה של הורים חמת מזג, אלימה ודעתנית הרבה יותר ממה שקורה היום, אני חושב שהמצב היה אחר לחלוטין. מדי יום, שעה שעה אנחנו מנוצלים, כהורים. אשתי ואני היינו בין המקימים של מטה החטופים והנעדרים, אנחנו בקשר מצוין עד היום עם המשפחות. בסוף, אנחנו שותפי גורל, גם אם הם עדיין נמצאים שם בעזה ורוני איננה. מלבד העובדה הזו, יש לנו גם את קבוצת ההורים השכולים של כלל החללים והדגש הוא על כלל ההורים של התצפיתניות, עד היום&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>האם לך ולהורי התצפיתניות השכולים&nbsp;ולכל מי שסביבכם יש תובנות?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;יש לנו המון תובנות, בעיקר תובנה אחת- ישראל נמצאת היום במצב קטסטרופלי, על הגבול בין להיות או לחדול, ישראל מדממת למוות היום ואם לא יתחלף פה השלטון ואם לא תשתנה הדעה סביב כל מה שקורה והליך קבלת החלטות נכון בדרג הצבאי, זו סופה של מדינת ישראל. עד כדי כך, לא פחות. האמירות האלה קשות אבל, צריך להסתכל לאמת בפנים כי האמת היא קשה עוד יותר. כל יום נופלים פה חללים, מתים אזרחים, אין ממש אסטרטגיה לקו הגבול הצפוני ועוד יותר, אין אסטרטגיה למה שקורה היום בגזרת עזה. החטופים עדיין שם, מדינת ישראל והדרג המדיני בראשה, מתעסק בשטויות. יש לי איזו תזה משנית שלי, שבהינתן העובדה שאף אחד משרי ישראל וחברי הכנסת במדינה, לא נפגע באופן אישי משבת ה-7.10, זה מקרין על העובדה שזה לא אכפת להם בכלל כי כך, הרושם. אם היה אחד שהיה נפגע ופגוע כתוצאה משבת השחורה, אני מאוד רוצה להאמין שההתייחסות והטיפול היו שונים ממה שהם. היום אני טוען, שעשרה מיליון תושבים שבויים בידי אדם אחד ואני עוד יותר טוען, שמדינת ישראל היא ככלי משחק בידיו. אני ארחיב ואומר שהתחושה היא של תסכול גדול, אכזבה גדולה כי יוני נתניהו נהרג בשביל להציל אזרחים ישראלים והיום, כמויות אדירות של חיילים ואזרחים נהרגו בשביל שהוא יחשוב שהוא מציל את עצמו. זו התחושה הכול כך גרועה שלי. הח&quot;כים לא מממשים את האחריות שיש להם. כפי שאמרתי, אף אחד עד היום, לא הגיע לבקר או לדבר איתנו. הם 120 בבניין הכנסת עצמה, שלא נפגע משבת ה-7.10 וכך ההתנהגות שלהם, גם כיום. באותה השבת, האחריות הוטלה על האזרחים&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>מה עושים וחושבים הורי התצפיתניות כיום?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;עשינו עבודה מאד קשה כדי שכלל מדינת ישראל תבין את העובדה שהתגייסה פה קבוצת בנות מופלאה שהן ללא נשק. התצפיתניות מתגייסות, עד היום, כשהן ללא נשק. הנשק היחיד שלהן זו המצלמה. עד היום, התאמצנו כדי להשאיר בשיח הציבורי את העובדה שנשרפו פה בחיים למעלה מעשר בנות, בצורה הכי מזוויעה, כשכל הדרג הצבאי ישב מהצד והסתכל. על זה אנחנו לא נשתוק. 16 בנות בחמ&quot;ל נחל עוז, עשר מהן נרצחו. האירוע בחמ&quot;ל זו הבושה של צה&quot;ל היום כי האירוע הוא מאד קשה, גם מבחינת האירוע במיגונית וגם מבחינת האירוע בחמ&quot;ל. הקשה ביותר, זו העובדה שמהחמ&quot;ל, דקות לפני שהחל לעלות באש, ברחו 7 חיילים ורק לחשוב מה היה קורה אם כל אחד מהם היה תופס חיילת ביד וגורר אותה לכיוון החלון, יכול להיות שהמספרים היו קטנים יותר בזוועת העולם שהייתה שם. אנחנו נעשה הכול כדי שיתשאלו את כל הנוגעים בדבר, גם החיילים שברחו מהחמ&quot;ל, דקות לפני שנשרף.  מאז השבת השחורה, אנחנו טוענים שתצפיתניות לא היו צריכות להיות בחמ&quot;ל כל כך קרוב לקו גבול, אנחנו נותנים את הדגש היום כי אין שום מניע שחמ&quot;ל יהיה מהבור בקריה, למשל&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>תמללה : ניצן כגן</strong></p>
<p>The post <a href="https://www.israeliweek.com/community/eyal-eshel/">אייל אשל: &quot;בעצם, אנחנו הקול שלהן כי אין את הבנות האלה שיוכלו לתת את העדות&quot;</a> appeared first on <a href="https://www.israeliweek.com">Shavua Israeli - שבוע ישראלי</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://www.israeliweek.com/community/eyal-eshel/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>כך פועלים אנשי הצללים: ערב התרמה מיוחד בבוורלי הילס ללוחמי סיירת 13 וסיירת שלדג</title>
		<link>https://www.israeliweek.com/community/shaldag/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=shaldag</link>
					<comments>https://www.israeliweek.com/community/shaldag/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[מיכה קינן]]></dc:creator>
		<pubDate>Thu, 31 Oct 2024 17:38:14 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[קהילה]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.israeliweek.com/?p=59452</guid>

					<description><![CDATA[<p>40 שנה מאז הקמתה של סיירת שלדג &#8211; הצצה נדירה על פעילותה ואופייה של יחידת העילית * הפשיטות בלבנון, המעצרים והחדירות לעזה והחיסול של בכירי החמאס והחיזבאללה * לקראת ערב התרמה ליחידה ב-10 בנובמבר בבוורלי הילס הימים, כידוע, קשים ומאתגרים. בדיוק בגלל הסיבה הזו אנחנו נפגשים עם שני יוצאי יחידת עילית במועדון פרטי בבוורלי הילס בחסות 'ארגון [...]</p>
<p>The post <a href="https://www.israeliweek.com/community/shaldag/">כך פועלים אנשי הצללים: ערב התרמה מיוחד בבוורלי הילס ללוחמי סיירת 13 וסיירת שלדג</a> appeared first on <a href="https://www.israeliweek.com">Shavua Israeli - שבוע ישראלי</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<h2 class="wp-block-heading has-text-align-center"><strong>40 שנה מאז הקמתה של סיירת שלדג &#8211; הצצה נדירה על פעילותה ואופייה של יחידת העילית * הפשיטות בלבנון, המעצרים והחדירות לעזה והחיסול של בכירי החמאס והחיזבאללה * לקראת ערב התרמה ליחידה ב-10 בנובמבר בבוורלי הילס</strong></h2>



<p class="wp-block-paragraph">הימים, כידוע, קשים ומאתגרים. בדיוק בגלל הסיבה הזו אנחנו נפגשים עם שני יוצאי יחידת עילית במועדון פרטי בבוורלי הילס בחסות 'ארגון רעים', שמוסב למטה התרמה עבור סיירת שלדג. המועדון שייך לאיש העסקים והפילנתרופ היהודי מרווין מרקוביץ. החבורה יושבת, דנה ומתכננת את אירוע ההתרמה הקרוב ביום ראשון, 10 בנובמבר,  אליו יוזמנו תורמים מקרב הקהילה הישראלית והיהודית.המטרה היא לרכוש ציוד רפואי נדיר ויקר שנדרש בדחיפות פעילויות הסיירת, שהושבעתי לא לספר.בהזדמנות זאת הסכימו בני שיחי לספר מעט על היחידה ועל קורותיה בעבר הלא רחוק ובמלחמת חרבות הברזל עד היום.</p>



<p class="wp-block-paragraph">סיפורה של יחידת שלדג, הפועלת הרחק מאור הזרקורים, החל לפני 40 שנים, אי שם בדיונים על תחקירי מלחמת יום הכיפורים. מבצעי הצללים של היחידה מתרחשים, בין היתר, בעומק שטח האויב ובמרחבי לחימה מורכבים, ובהם גם מנהרות. כעת, עשרות שנים מאז הקמתה, מתאפשרת הצצה נדירה לאימוני לוחמי העילית של היחידה ולפשיטות שערכה בלבנוןבין הלקחים הרבים שהופקו בחיל האוויר מהמלחמה הקשה עלתה דרישת מפקדיו להקים יחידת לוחמים שתסמן מטרות על הקרקע בשטחי אויב עבור טייסי הקרב. בשנת 1976 הוקמה היחידה, שייעודה היה לתמוך במטרות חיל האוויר, אך גם אחרי עשרות שנים מרבית פעילותה של היחידה עם מפקדת חזית העומק, המוסד, השב&quot;כ ואגף המודיעין של צה&quot;ל, כמו גם הישגיה, נותרים באפלה.</p>



<figure class="wp-block-image size-full"><img loading="lazy" decoding="async" width="1000" height="668" src="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/10/1-5.jpg" alt="" class="wp-image-59454" srcset="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/10/1-5.jpg 1000w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/10/1-5-300x200.jpg 300w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/10/1-5-768x513.jpg 768w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/10/1-5-150x100.jpg 150w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/10/1-5-450x301.jpg 450w" sizes="(max-width: 1000px) 100vw, 1000px" /></figure>



<p class="wp-block-paragraph">ב-1976, מוקי בצר, קצין בעל עבר מבצעי עשיר בצנחנים וביחידות אגוז, שקד וסיירת מטכ&quot;ל, מונה למפקד היחידה, אך רק לאחר עשור שבו הייתה תחת פיקוד קצין חי&quot;ר וצנחנים ראשי היא הועברה לפיקוד חיל האוויר. לאחר מכן, הוקמה ליחידה מפקדת כוחות מיוחדים שנועדה לווסת בין צרכי חיל האוויר לבין משימות מיוחדות של המטה הכללי והפיקודים המרחביים.<br>חיילי יחידת העלית נבחרים בקפידה אחרי גיבוש ביום סיירות ומתחייבים לשנת שירות קבע נוסף על השירות הסדיר. הם מתחילים את מסלול הכשרת הלוחם, הנמשך שנה ושבעה חודשים, ועם סיומו מצוותים לצוותים בתפקידי לחימה, פיקוד, תכנון, שליטה, איסוף מודיעין והדרכה , וממשיכים יחד עד גיל 34, בשירות המילואים.<br>כיום, נמצאות פלגות המילואים והסדיר של היחידה באותה רמת כשירות מבצעית, ופועלים בה מוקדי ידע איכותיים בתחום הטכנולוגיה והאמל&quot;ח המהווים חלק בלתי נפרד מעוצמתה. המומחים ביחידה אוספים אמצעי לחימה ופתרונות טכנולוגיים ברחבי העולם ובודקים את חלק מרעיונותיהם ביחידת הניסויים שהוקמה תחת שלדג. אחרי כל הרקע הזה שאלתי את א.ד. כמה שאלות ישירות על ההיסטוריה של שלדג.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>&nbsp;מה הייתה משימת צוותי צסק&quot;א(צוותי סיוע קרקע אוויר) במלחמת לבנון הראשונה?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot; במלחמת שלום הגליל עסקנו באיתור סוללות טילים והצגת מיקומיהן לטייסי חיל האוויר. לאחר התקפות על הסוללות, לוחמי שלדג נשלחו להעריך את הנזק שנגרם, תחילה באמצעות &quot;גוזניקים&quot; ולאחר מכן עם צייני לייזר&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>איך התמודדתם עם אתגרי הלחימה בלבנון?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot; השתתפנו בלחימה כמו כוחות חי&quot;ר, וכבשנו אזורים שנחשבו לא ניתנים לכיבוש, כמו 'המוזיאון' בלבנון. זו הייתה הפעם הראשונה שנכנסנו ללחימה רחבה תחת פיקוד האוגדות עם שני צוותים עיקריים&quot;<strong>.</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>&nbsp;&nbsp;מה הייתה תורת הלחימה הייחודית שפותחה אז?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot; ניסינו לפתח תורת לחימה שונה, כולל מבצעי הכוונה באמצעות מסוק קל בשם 'להטוטן'. פירקנו את המסוק לצורך העלאת לוחמים עם ציוד לחימה ופעולה נגד מטרות שונות בלבנון&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>היחידה הייתה פעילה גם במהלך מלחמת המפרץ?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;במהלך מלחמת המפרץ, הכוחות שלנו נערכו לצאת למערב עיראק, אך פנייה של ארה&quot;ב לממשלת ישראל השאירה אותנו בבסיס. זה היה אתגר לוגיסטי משמעותי&quot;<strong>.</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>מה היו ההישגים במבצע &quot;ענבי זעם&quot;?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;במהלך 17 ימי הלחימה ביצענו 81 תקיפות והצלחנו לחסל 65 מחבלים. זה היה פרק חשוב בפעילות שלנו בדרום לבנון&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>איך פעלתם במהלך מלחמת לבנון השנייה:?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">השתתפנו במבצעים מיוחדים, בעיקר לאיסוף מודיעין ולחיסול משגרים וחוליות חיזבאללה. הצלחנו להשיג מודיעין חשוב על הארגון. במבצע &quot;חד וחלק&quot; בבעל-בק, חיסלנו 24 מחבלים והשגנו מודיעין משמעותי. המבצע הזה הוכיח את הצורך בפעולות תקיפתיות נוספות בעתיד&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>&nbsp;איך השתנתה תפיסת הלחימה שלכם בעקבות המבצעים?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot; למדנו שהצורך לערוך עשרות מבצעים מסוג זה בעתיד הוא קריטי. הראינו שאנחנו יכולים לפעול בכמה צורות, להיות גמישים ויעילים. ההצלחה בפעולות המיוחדות שלנו משפיעה לא רק על המטרות הישירות אלא גם על המודיעין והיכולות של צה&quot;ל בשדה הקרב&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>***</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">בהמשך הראיון פניתי ללוחם השני שגם הוא משרת ביחידת שלדג כמילואימניק וכמפקד ביחידה לשמוע על רשמיו מהשביעי באוטובר: &quot;מי שנלחם על חיי אנשי הקיבוץ והדף את המחבלים היו 11 לוחמי שלדג. אני הייתי עם הלוחמים שהיו בבארי ויכול לספר לך יד ראשונה מה קרה:</p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;הלוחמים שלנו מסיירת שלדג, לחמו במשך שעות ארוכות בקיבוץ, כמעט ללא סיוע ועם מעט תחמושת.בניגוד למה שכתוב בתחקיר, הכוח שלנו בן 11 אנשים הגיע לבארי ב-8:45 בבוקר ונכנסנו לתוך הקרב בשכונות המערביות ונכנס למארב של מאות מחבלים. חייל נפצע ומיד אחר כך חייל נהרג. הייתי  בטוח שיש לנו שני פצועים בסכנת חיים והחלטתי לפנות אותם למסוק חילוץ מחוץ לקיבוץ. הכוח נשאר במרכז הקיבוץ ושני לוחמים עם שני חברי כיתת הכוננות פינו את הפצועים. כשהם חזרו הכוח יצא להילחם, אבל סירבנו להיכנס לעוד מארב וערכנו מארבים בעצמינו, ההתקלות של הכוח שלנו עצרה את ההתקפה של הנוחבות. כתוב בתחקיר שמ-09:00 עד 13:30 נלחמו חברי כיתת הכוננות לבדם. וזה לא נכון. לחברי כיתת הכוננות לא היה נשק ולאזרחים המעטים שהיה להם נשק לא הייתה תחמושת.</p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;למעשה, שניים מארבעת אנשי כיתת הכוננות שנותרו עמדו ליד המארב שלנו ונתנו עצות. היה צריך להיכתב שבין 9 בבוקר ועד 13:30 היחידים שנלחמו היו 11 לוחמי שלדג. בשעה 12:30 כמעט ולא נשארה לנו תחמושת. לא ירינו את התחמושת באוויר. הרגנו המון מחבלים.</p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;הלוחמים שלי הצליחו להיכנס לקיבוץ בזמן שלמחצית מחברי כיתת הכוננות, שישה אנשים, לא היה נשק בכלל. הסיבה: הרובים שלהם ננעלו בנשקייה, הרבש&quot;צ אריק, שברשותו היה המפתח, נהרג, והם המתינו ליצור מגע עם סגנו שפעל במקביל.</p>



<p class="wp-block-paragraph">שני חברי כיתת כוננות שראו לובשי מדים רצו לעברם, כנראה כדי לקבל סיוע, אבל גם הם נרצחו כשהתברר שמדובר במחבלים. אחד מחברי כיתת הכוננות הצליח בתופת הזו לבצע פעולה שהצילה חיים רבים – הוא יצא לכביש הסמוך והזהיר את התושבים שנסעו בכביש 232 לא להיכנס לקיבוץ, ובכך, כאמור, הציל את חייהם לפני שחזר להילחם.לפי התחקיר, איש כיתת הכוננות וחבריו נלחמו גם בידיים חשופות ובנחיתות אדירה מול עשרות מחבלים חמושים במקלעים, מטולי נ&quot;ט ותחמושת רבה. בשלב זה חלק מהתושבים בקיבוץ, אנשי צבא לשעבר כמו האלוף במיל' יוסי בכר שאימו-שכנתו נרצחה, ניהלו לחימה באמצעות אקדחים וקיבלו החלטות הרות גורל שהצילו חיים רבים: ריכוז הפצועים במרפאת השיניים של הקיבוץ ו&quot;השתלטות&quot; על צומת מרכזי בבארי, כדי למנוע מעבר של מחבלים ליתר השכונות ביישוב.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>&quot;</strong>בסביבות שעה 9:00, כאשר לוחמים נוספים בצוות שלנו נפגעו והתחמושת אזלה לנו, החלטתי לסגת ולחכות מחוץ ליישוב ליתר הכוחות, רציתי להצטייד מחדש ולטפל בנפגעי הכוח. מפקד היחידה שלנו שיש בפלמחים, הבטיח לי ש&quot;תוך רבע שעה&quot; הוא יהיה אצלנו, אך בפועל הוא הגיע תוך שלוש שעות. הסיבה: מפקד שלדג ולוחמיו נלחמו בעשרות מחבלים שחסמו את כבישי העוטף במכוון באותה שבת. בשעה זו הצטברו כבר 60 מחבלים בקיבוץ, שחלקם הגיעו ממסיבת הנובה הסמוכה לאחר שרצחו רבים מאוד מהמבלים בה&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>&quot;</strong>בינתיים, יתר הכוחות מהיחידה שלנו לחמו במוקדים נוספים בעוטף, וקרב הירואי רדף קרב הירואי: מפקדה חלופית לאוגדת עזה נפתחה בבסיס אורים שבדרום עוטף עזה וגם היא הותקפה בפשיטת מחבלים. קפצתי למוקד אורים ומצאתי את עצמי לבד מול הבסיס שורץ המחבלים וברשותי היה אקדח בלבד.לקחתי משוטר שנפצע את הרובה שלו &#8211; כעבור כמה דקות זיהיתי מחלקת לוחמי חי&quot;ר מגדוד של קורס מ&quot;כים חברתי וחילצתי בחיים חיילות מפקדה&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"> &quot;היו כבר בקיבוץ לוחמים נוספים שהגיעו לקראת צהרים. לא רק של שלדג. הם נלחמו כמו אריות. לא הייתה המתנה ולא הייתה הססנות. ניצחנו הסתכלנו קדימה על המחבל הבא שנהרוג או על האזרח הבא שנציל &#8211; ולא על מה שהיה. היינו בכל פינה וחטפנו, אלא רק כי אנחנו קדימה. גם חיילי מפקדה נלחמו והרגו מחבלים&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>***</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">היחידה זקוקה לעזרה ברכישת ציוד רפואי מיוחד שיש רק בארה&quot;ב ותרופות מיוחדות. הובטח לי כי בכתבה הבאה יובהרו הדברים. לפיכך התבקשנו להזמין את הישראלים  שמוכנים לתרום עבור הנושא הנ&quot;ל להגיע ביום ראשון, 10 בנובמבר למועדון הפרטי של מרווין מרקוביץ. הם יוכלו להנות מערב מעניין מלא בסיפורים, הופעות אמנים, כיבוד נהדר ומכירה פומבית של דברי אומנות שנתרמו לטובת האירוע. </p>



<p class="wp-block-paragraph">אפשר לצלצל למרווין מרקוביץ בעצמו לקבל פרטים בטלפון 499-6838 -310 או במספר 323-307-1772.</p>


<div class="wp-block-image">
<figure class="aligncenter size-large"><img loading="lazy" decoding="async" width="666" height="1024" src="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/10/3-3-666x1024.jpg" alt="" class="wp-image-59455" srcset="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/10/3-3-666x1024.jpg 666w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/10/3-3-195x300.jpg 195w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/10/3-3-150x231.jpg 150w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/10/3-3-450x692.jpg 450w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/10/3-3.jpg 700w" sizes="(max-width: 666px) 100vw, 666px" /></figure>
</div><p>The post <a href="https://www.israeliweek.com/community/shaldag/">כך פועלים אנשי הצללים: ערב התרמה מיוחד בבוורלי הילס ללוחמי סיירת 13 וסיירת שלדג</a> appeared first on <a href="https://www.israeliweek.com">Shavua Israeli - שבוע ישראלי</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://www.israeliweek.com/community/shaldag/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>סיפור חייו של מוריס (משה) בניטה: היהודי הנודד</title>
		<link>https://www.israeliweek.com/cover-articles/benita-family/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=benita-family</link>
					<comments>https://www.israeliweek.com/cover-articles/benita-family/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[מיכה קינן]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 31 Jul 2024 16:52:16 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[כתבות שער]]></category>
		<category><![CDATA[Featured]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.israeliweek.com/?p=57451</guid>

					<description><![CDATA[<p>הוא אחד התורמים הנדיבים בקהילה &#8211; וגם איש עסקים ממולח המתמחה בקבוצות רכישה של נדל&#34;ן בארה&#34;ב * נא להכיר את מוריס בניטה, תושב סטודיו סיטי שנולד בקזבלנקה, הצטיין בתיכון בויאר בירושלים, השתתף בכיבוש עזה במלחמת ששת הימים ומאז הסתובב בעולם וצבר חוויות עד התחנה הסופית &#8211; לוס אנג'לס   את ידידי מוריס בניטה פגשתי בביתו בסטודיו [...]</p>
<p>The post <a href="https://www.israeliweek.com/cover-articles/benita-family/">סיפור חייו של מוריס (משה) בניטה: היהודי הנודד</a> appeared first on <a href="https://www.israeliweek.com">Shavua Israeli - שבוע ישראלי</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<h2 class="wp-block-heading has-text-align-center"><strong>הוא אחד התורמים הנדיבים בקהילה &#8211; וגם איש עסקים ממולח המתמחה בקבוצות רכישה של נדל&quot;ן בארה&quot;ב * נא להכיר את מוריס בניטה, תושב סטודיו סיטי שנולד בקזבלנקה, הצטיין בתיכון בויאר בירושלים, השתתף בכיבוש עזה במלחמת ששת הימים ומאז הסתובב בעולם וצבר חוויות עד התחנה הסופית &#8211; לוס אנג'לס  </strong></h2>



<figure class="wp-block-image size-full"><img loading="lazy" decoding="async" width="1000" height="667" src="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/07/9.jpg" alt="" class="wp-image-57454" srcset="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/07/9.jpg 1000w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/07/9-300x200.jpg 300w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/07/9-768x512.jpg 768w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/07/9-150x100.jpg 150w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/07/9-450x300.jpg 450w" sizes="(max-width: 1000px) 100vw, 1000px" /><figcaption class="wp-element-caption">צילומים: אורלי הלוי</figcaption></figure>



<p class="wp-block-paragraph">את ידידי מוריס בניטה פגשתי בביתו בסטודיו סיטי. אנחנו מכירים כבר עשור. מוריס הוא אחד התורמים הגדולים לנזקקי לוס אנג'לס וישראל. מאז ומתמיד, כשהייתי זקוק לתרומה כבדה עבור ארגון זה או אחר, ידעתי למי לצלצל והוא תמיד נענה לבקשתי ביד רחבה. לאחרונה, מאז פרוץ מלחמת עזה, שמעתי כי הרעיף עשרות אלפי דולרים לארגון נכי צה&quot;ל וארגוני חיילים אחרים. עתה, משהחליט להיטיב עם משקיעים ישראלים, פותח מוריס את קרן השפע הנדלניסטית שלו ומצרף מאות משקיעים  להצטרף אליו ולמשפחתו בשביל הזהב הנוצץ.</p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;שמי העברי הוא בעצם משה בניטה, אבל במסעותי בעולם התקשו הבריות לומר משה ונקרא שמי בעולם מוריס&quot;, פותח בן שיחי במונולוג. &quot;אבי ממוצא ספרדי-מרוקאי, הוריו נולדו באנדלוסיה בספרד והוא נולד בוואזאן במרוקו, עיר קטנה של דוברי ספרדית. אבי היה קבלן ואת אמי הכיר שם, במרוקו. אמי, לפי השמועות, הייתה החייטת של בן המלך באותו הזמן&quot;.</p>



<h3 class="wp-block-heading"><strong>מה אתה זוכר מילדותך?</strong></h3>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;נולדתי בקזבלנקה בשנת 1945 ואני זוכר הכל&quot;, מחייך מוריס ומגיש לי קפה שחור עם הל, &quot;חייתי שם עד גיל 12 ואז, דודתי מצד אמי, שהייתה נשואה לקצין אמריקאי בכיר, לקחה אותי איתם לבסיס חיל האוויר בטריפולי, לוב. הוריי עלו ארצה בשנת 1960. הילדות שלי הייתה ילדות לחוצה כי הבנתי שמסרו אותי, כלומר נטשו אותי, בגיל 12, לדודתי. גם דודי מסר את בתו ובנו ושלושתנו למעשה, הגענו ללוב וחיינו אצל הדודה שהייתה עקרה. החזקתי מעמד אצל דודתי בערך שנה כי הבנתי שלוב היא מדינת עולם שלישי. בשנת 1958, לקח אותי הקצין האמריקאי לישראל, דרך יוון והוא זה שרשם  אותי ללמוד במוסד של עליית הנוער בנווה הדסה, לב השרון&quot;.</p>



<h3 class="wp-block-heading"><strong>יש לך זכרונות טובים מהילדות בישראל?</strong></h3>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;סיימתי את הלימודים שם ולקראת סוף שנת הלימודים של כיתה ח', הפסיכולוג, ראובן פוירשטיין הגיע יום אחד לראיין אותי ואמר שהמורים דיברו דברים טובים עליי. הוא עשה לי בחינה פסיכוטכנית. לאחר כשבועיים הוא חזר ואמר לי שיש לי הישגים גבוהים מאוד וכנראה שאני מחונן עם רמת משכל מהגבוהים. בעקבות זאת התקבלתי לבית הספר בויאר, בירושלים &#8211; פנימייה למחוננים ונחשב לתיכון הטוב ביותר בישראל.</p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;בעצם, הייתי לבד בארץ , בתנאי פנימיה וזה היה די קשה. אני זוכר שכדי לישון שינה טובה, הייתי משתיק את כולם ומסכים איתם ש&quot;עכשיו כולם הולכים לישון!&quot;. כנער, התבלטתי מבחינה אמנותית, קראו לי &quot;אלוף הכדריה&quot;, יצרתי הרבה כדים, פסלים ועוד יצירות. בבויאר, בכיתה י', הייתי המורה לג'ודו והיו לי חניכים מכיתות י&quot;ב. חוץ מזה, עד היום החבר'ה מבויאר זוכרים אותי כ&quot;גאון לגאומטריה&quot;. לאחר התיכון, התקבלתי בהמלצת ביה&quot;ס לעתודה האקדמאית, לתוכנית תלפיות למחוננים, באוניברסיטת ירושלים, ולמדתי מתמטיקה, סטטיסטיקה ותנ&quot;ך.&quot;</p>



<h3 class="wp-block-heading"><strong>מתי ולאן התגייסת?</strong></h3>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;לאחר שנה בעתודה, הבנתי שזו לא הייתה הדרך הנכונה, ניגשתי למנהל של בויאר ואמרתי לו שאני לא מרגיש טוב עם התוכנית של העתודה האקדמאית, ושאני רוצה להתגייס. הוא אמר לי לעשות מה שהלב שלי אומר, אז התנדבתי לצנחנים כי הייתי ספורטאי מצטיין. שירתתי בגדוד 202 של הצנחנים. הייתה לי חוויה מיוחדת בצבא, במלחמת ששת הימים אנחנו כבשנו את עזה. בצנחנים, לא עברתי טראומה ולא הייתי אומר שהייתי גיבור מיוחד, אבל, עשיתי את המוטל עליי&quot;.</p>



<h3 class="wp-block-heading"><strong>מה עשית לאחר השירות הצבאי?</strong></h3>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;לאחר הצבא טסתי לארה&quot;ב בעקבות החלום הגדול כיוון שפגשתי רב מקרוליינה שהכרתי עוד בישראל והייתי לו ולתלמידיו מורה דרך בישראל, לפני שעזבתי לארה&quot;ב. </p>



<p class="wp-block-paragraph">הוא אירח אותי בתחילת הדרך, החלטתי ללמד עברית בדרום קרוליינה, בבתי ספר יהודים וכך, לעשות לפרנסתי ולשלם על האוניברסיטה. כך עשיתי. בתחילה, אכן, עבדתי בדרום קרוליינה ולאחר מכן עבדתי באוניברסיטת ג'קסון שבפלורידה. סיימתי את התואר ב-4 שפות. לאחר סיום הלימודים רציתי להיות מתורגמן באירופה אז נסעתי לצרפת ושם תכננתי להתקבל לאוניברסיטת סורבון. למזלי, במקרה פגשתי ישראלי נחמד, שאמר לי, &quot;מה לך ולצרפת? החיים והלימודים פה יקרים. סע לאיטליה, תלמד שם, יש הרבה ישראלים ויותר זול&quot;. תוך שלושה שבועות, מצאתי את עצמי על מטוס למילאנו&quot;.</p>



<h3 class="wp-block-heading"><strong>מה היה השלב הבא שלך?&nbsp;</strong></h3>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;אני דובר מספר שפות: רומנית, איטלקית, עברית, פולנית, רוסית, יוונית, טורקית ועוד. כשסיימתי את הלימודים, סיימתי עם התואר &quot;מתורגמן פרלמנטרי&quot; ב-4 שפות: אנגלית, איטלקית, עברית וצרפתית. כל שנה הייתי נוסע לארץ לחודשיים, עובד כמורה דרך, דרך הסוכנות. פעם קיבלתי קבוצה מטורקיה, הייתה שם בחורה חמודה והיא הזמינה אותי לטורקיה, להכיר את ההורים שלה. התחתנתי איתה, לקחתי אותה איתי לאיטליה. לאחר כשנתיים נגמר הקשר בינינו וחזרתי לארה&quot;ב&quot;.</p>



<h3 class="wp-block-heading"><strong>מה עכשיו? התגרשת באושר? </strong></h3>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;מארה&quot;ב צלצלתי לארץ לד&quot;ר פוירשטיין, ביקשתי ממנו למצוא לי עבודה בישראל, כי עכשיו, אני בעל תואר כמתורגמן פרלמנטרי. הוא אמר לי &quot;פה בארץ, כולם יודעים שפות' אז, הבנתי שאין לי מה לעשות בארץ וחזרתי לגור בארה&quot;ב. הייתי בקשר מצויין עם משפחתי, עם הוריי ואחיי. אנחנו היינו 7, אבל אני האחרון שנותר, כולם נפטרו. אחי, שהיה צעיר ממני בשנתיים, התנדב בזמנו לצנחנים ל-890 לפני שהתגייסתי, על מנת שאני אוכל ללכת ללמוד בעתודה. לא רציתי ללמוד והתגייסתי בעצמי ל-202.</p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;בארה&quot;ב, עבדתי בתחום המכירות וידיעת השפות תרמו ועזרו לי בתחום זה. גיליתי שיש לי כישרון חזק במכירות. עבדתי במכירות של חומר בידוד המוזרק לתוך הקירות ומבודד אותם. תוך זמן קצר התברר לי שהייתי המוכר מס' 1 של החברה הזו. היה גרמני יהודי בשם ספרבר והוא זה שלקח אותי לעבודה, היה מאוד מעניין. כל זה קרה בקולורדו.</p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;אחרי ארבע שנים, פתחתי חברה משלי, בטקסס. הייתי יהודי נודד. המסלול שלי בתוך ארה&quot;ב היה כזה: מטקסס עברתי לקנזס, אחר כך מקולורדו עברתי לאריזונה, מאריזונה עברתי לסן דייגו ומשם, לאל.איי&quot;.</p>



<h3 class="wp-block-heading"><strong>נתקלת באנטישמיות בכל המסעות שלך?</strong></h3>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;לגבי אנטישמיות, מעולם לא הרגשתי אותה בשום מקום בעולם. אני, ברוב חוצפתי וברוב 'חוכמתי', כששאלו אותי על המבטא שלי ומהיכן אני, עניתי &quot;תראה, אם אתה רוצה לנצח בבית המשפט אתה לוקח מה? עו&quot;ד יהודי. אם אתה רוצה שהניתוח יצליח ולא תמות, אתה לוקח מנתח יהודי, ואם אתה רוצה שהבית יהיה מושלם עם אחריות והכל, אתה לוקח מתווך יהודי&quot;&#8230;. ותמיד היו מסכימים איתי. אף פעם בארה&quot;ב לא הרגשתי אפילו טיפה של גזענות ואנטישמיות&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph">לאן עברת אחרי טקסס? אני תוהה וראשי מסוחרר. &quot;לקנזס, היינו  שם שנתיים, אשתי השנייה שהתגיירה ואני. הילדה הראשונה נולדה ב-79'. לאחר מכן עברנו לסן דייגו, שוב הייתה לי הרגשה שאני לא במקום הנכון, תמיד חשבתי למה אני נמצא כאן והאם זה המקום הסופי ואף פעם לא הרגשתי שזה המקום הסופי. תמיד רציתי יותר אנשים עם יותר כסף להשקיע ולכן, הגעתי לאל-איי בשנת 2006. מאז אני כאן ולא זזתי, יש לי חברת נדל&quot;ן שהלכה והתפתחה וכיום, גדולה ומוכרת&quot;</p>



<h3 class="wp-block-heading"><strong>ספר לי על עולם הנדל&quot;ן שלך?</strong></h3>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;ב-6 השנים הראשונות בתחום, עשיתי כמו כולם- מכירת בתים רגילה. לאחר מכן, התחלתי למכור בנייני דירות. בחברה שלי יש שלושה אנליסטים שעובדים במשרה מלאה, כולם משתתפים בקניות ובמכירות שלנו, כולל הילדים שלי. יש לי בת באריזונה ובן שהוא סגן הנשיא. בכל פעם שרוכשים משהו, אנחנו משתתפים עם משקיעים, בסדר גודל של מיליון-שני מיליון דולר, ביחד. לגבי נישואיי השניים &#8211; גם הם נגמרו והמשכתי הלאה&quot;</p>



<h3 class="wp-block-heading"><strong>מה הקשר שלך עם הקהילה?</strong></h3>



<p class="wp-block-paragraph">&quot; אני סגן הנשיא הראשון של  בית הכנסת הגדול ביותר, של העדה המרוקאית,&quot;אם הבנים&quot; בוואלי, אני גם תורם גדול לילדים יהודים – בחינוך, להשכלה ולאוניברסיטה, ועוד&quot;.</p>



<h3 class="wp-block-heading"><strong>מתי הייתה פריצת הדרך הראשונה שלך בנדל&quot;ן?</strong></h3>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;לפני כ-11 שנים, נכנסו לעניין רכישת נכסים גדולים יותר, ביחד עם שותפים וכיום, אנחנו עומדים על כמות גדולה של נכסים. גבי קבוצות הרכישה, יש לי נטייה לתת לחברים ולמשפחה את הצ'אנס הראשון. בעבר, היה לוקח לנו כשמונה שבועות לאסוף את כל הכספים והיינו עושים זאת ממש עד לרגע סגירת החוזה ולכן, כשאלה קרוביך, האיסוף מהיר יותר וכבר בתוך שבועיים אתה אוסף את הסכום הנדרש ויותר.  התגובות כל כך חיוביות שהדבר השלילי היחיד ששמעתי מדי פעם הוא שחבל שלא השקענו קצת יותר בעסקה&quot;.</p>



<h3 class="wp-block-heading"><strong>מה המוטו שלך בעסקים בכלל ובנדל&quot;ן בפרט?</strong></h3>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;לגבי המוטו שלי, נכנסו לתחום הנדל&quot;ן ותמיד אמרתי – אין קנייה יותר חכמה מרכישת נדל&quot;ן כי זה הדבר הבסיסי והאנושי לכל אדם. אם אין לך איפה לגור, מאיפה תצא לעבודה? אם אין לך איפה לבשל, איך תאכל? אתה הופך להומלס ולכן, דירות סובלות הכי פחות כשיש תנודות בשוק&quot;.</p>



<h3 class="wp-block-heading"><strong>מה הקשר שלך לישראל?</strong></h3>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;תמיד היה לי קשר עם המשפחה ולמעשה, יש לי משפחה ממש ענפה בישראל ואני אפילו זוכר את מספר הטלפון הקווי של כל אחת ואחת מהמשפחות. האם ארצה לחזור ארצה? זה תמיד נשאר בלב ואני שואל, האם מעשית זה אפשרי? יש לי ארבעה ילדים ורק אחת גרה בישראל, במאה שערים. אני מאוד רוצה להיות איתה שם אבל אני צריך גם להתחשב בשלושה האחרים. אני מגיע לישראל פעם בשנתיים, מבקר את בתי ואת הנכדים המקסימים שלי.</p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;לגבי המצב בארץ, כואב לי מאוד, בעיקר בתור יהודי. מצד שני, יש לי פתרון בלתי אפשרי והפתרון אומר שאם היינו יכולים לשנות את דרכינו, את היהירות שלנו, להיות ענווים יותר בתור הבוסים של הגויים, פחות להתרברב בפני שכנינו הלא יהודים כי זה גורם לקנאה ושנאה, היה לנו טוב יותר. הדבר היחיד שגורם לנו לכל הצרות היא ההצלחה הזועקת לכולם לקנא בנו, היהודים&quot;.</p>



<h2 class="wp-block-heading"><strong>יונתן בניטה: &quot;אנשים שקנו ב-2021 במחיר גבוה מדי נמצאים היום בצרה גדולה&quot;</strong></h2>



<p class="wp-block-paragraph">יונתן בניטה מספר: &quot;נולדתי באריזונה ועברנו הרבה מקומות כי אבי עבד בעסקי הנדל&quot;ן.&nbsp;הגעתי לאל.איי כשהייתי בן&nbsp;23.&nbsp;היום אני בן&nbsp;43,&nbsp;נשוי ואב לשתי בנות,&nbsp;בנות&nbsp;5&nbsp;ושנתיים.&nbsp;</p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;קיבלתי את רישיון הנדל&quot;ן שלי בדיוק כשסיימתי את התיכון,&nbsp;שנת&nbsp;2000&nbsp;ומאז,&nbsp;אני עובד עם אבי בעסקים המשפחתיים. אבא התחיל כסוכן דירות,&nbsp;הוא עבר להיות סוכן בנייני מגורים ב-1994&nbsp;והיו לו מספר מועט של חברות.&nbsp;הוא היה משקיע בעצמו ואז היה מציע ללקוחות להשקיע גם,&nbsp;סוג של שיפוץ ואז,&nbsp;מכירה חוזרת.&nbsp;הוא הצליח בזה מאוד והעסק התפתח עם הזמן,&nbsp;הלך וגדל,&nbsp;הלקוחות עשו יותר ויותר כסף.</p>



<p class="wp-block-paragraph">לפני כעשר שנים לקחתי על עצמי את העסק.&nbsp;מבחינתי,&nbsp;אף פעם לא אהבתי את תחום המכירות,&nbsp;אני יותר אנליטי כך שתמיד התעסקתי בדברים האנליטיים.&nbsp;היו לנו זוג משקיעים שעבדו איתנו תקופה והזמנתי אותם להיות שותפים.&nbsp;רכשנו נדל&quot;ן בעצמנו,&nbsp;חילקנו את הדירות בסינדיקציה וכך הגדלנו את ההכנסות שלנו.&nbsp;זה מה שעשינו בעשר השנים האחרונות.&nbsp;</p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;היום מבחינתנו זה זמן מצוין לפרויקטים דומים בתחום הנדל&quot;ן;&nbsp;במהלך הקורונה הייתה ירידה בעסקי הנדל&quot;ן&nbsp;&nbsp;אבל&nbsp;מהר מאוד אחרי הקורונה&nbsp;ב-2021,&nbsp;כולם החלו לרכוש דירות ובנוסף הרבה כסף נכנס ממקורות נדל&quot;ן אחרים כמו בתי מלון&nbsp;ועסקים&nbsp;קמעונאים שנסגרו וכך מחירי הנכסים עלו והמחיר הרקיע שחקים,&nbsp;היו בבעלותנו כ-18&nbsp;נכסים והצלחנו למכור את כל ה-18&nbsp;ברווחים גדולים.&nbsp;אח&quot;כ לא קנינו כלום כי מחירי השוק היו גבוהים בצורה לא הגיונית.&nbsp;חיכינו שהמחירים ירדו על מנת שנוכל לקנות שוב נכסים.</p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;כיום,&nbsp;אנחנו רואים שכל האנשים שקנו בשנת&nbsp;2021,&nbsp;עבור מחיר גבוה מדי,&nbsp;נמצאים בצרה גדולה;&nbsp;ההלוואות לטווח קצר שלהם מגיעות לפרעון,&nbsp;הם צריכים לשלם הלוואות שהם לא יכולים למחזר כי הריבית עלתה בהרבה ועכשיו,&nbsp;הם מוכרחים למכור את הנכס במחיר נמוך יותר ממה שנקנה.&nbsp;זה יכול להגיע להבדל של עד 8 מיליון דולר פחות בין המחיר אותו בו הם קנו למחיר בו הנכס&nbsp;יירכש&nbsp;היום.</p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;אני מזהה הרבה הזדמנויות,&nbsp;במיוחד עכשיו,&nbsp;כשיש הנחות גדולות בשוק,&nbsp;זה זמן נהדר לקנות נכס ו/או להשקיע בנדל&quot;ן.&nbsp;בעתיד,&nbsp;הריבית הולכת לרדת וכאשר הריבית יורדת,&nbsp;המחירים עולים כך שכל הנכסים שאנחנו קונים עכשיו,&nbsp;אנחנו לא כוללים אותם בחישובים שלנו כי אנחנו לא יודעים בכמה הריבית תרד ואיזה שווי יתאים למחירי השוק.&nbsp;אנחנו כל הזמן בודקים ומוודאים&nbsp;&#8211;&nbsp;אנחנו על זה!&quot;</p>
<p>The post <a href="https://www.israeliweek.com/cover-articles/benita-family/">סיפור חייו של מוריס (משה) בניטה: היהודי הנודד</a> appeared first on <a href="https://www.israeliweek.com">Shavua Israeli - שבוע ישראלי</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://www.israeliweek.com/cover-articles/benita-family/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>מנהיג נולד: הסטודנט מ-UCLA שמסמל את ׳הליגה להגנה יהודית׳ החדשה</title>
		<link>https://www.israeliweek.com/community/leader-is-born/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=leader-is-born</link>
					<comments>https://www.israeliweek.com/community/leader-is-born/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[מיכה קינן]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 05 Jun 2024 16:53:49 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[כתבות שער]]></category>
		<category><![CDATA[קהילה]]></category>
		<category><![CDATA[Featured]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.israeliweek.com/?p=56114</guid>

					<description><![CDATA[<p>צילום: לינדה קסיאן</p>
<p>The post <a href="https://www.israeliweek.com/community/leader-is-born/">מנהיג נולד: הסטודנט מ-UCLA שמסמל את ׳הליגה להגנה יהודית׳ החדשה</a> appeared first on <a href="https://www.israeliweek.com">Shavua Israeli - שבוע ישראלי</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<h2 class="wp-block-heading has-text-align-center">בבית‭ ‬של‭ ‬איליי‭ ‬סיבס‭ ‬מדברים‭ ‬רוסית‭, ‬חלק‭ ‬מילדותו‭ ‬הוא‭ ‬העביר‭ ‬בשנחאי‭ ‬ועכשיו‭ ‬הוא‭ ‬מסיים‭ ‬שנה‭ ‬הראשונה‭ ‬ב‭-‬UCLA‭ ‬במגמת‭ ‬תיאטרון‭ ‬וקולנוע‭ ‬⋅‭ ‬מבלי‭ ‬שתיכנן‭ ‬לעשות‭ ‬זאת‭, ‬הפך‭ ‬סיבס‭ ‬לקול‭ ‬החזק‭ ‬והנמרץ‭ ‬ביותר‭ ‬של‭ ‬הסטודנטים‭ ‬היהודיים‭ ‬במאבקם‭ ‬נגד‭ ‬תומכי‭ ‬חמאס‭ ‬בקמפוסים‭ ‬⋅‭ ‬בראיון‭ ‬ראשון‭ ‬הוא‭ ‬מספר‭ ‬על‭ ‬היציאה‭ ‬שלו‭ ‬מאלמוניות‭ ‬גמורה‭ ‬לדובר‭ ‬רהוט‭ ‬באמצעי‭ ‬התקשורת‭ ‬ומספק‭ ‬טיפים‭ ‬לסטודנטים‭ ‬יהודיים‭ ‬בשנים‭ ‬הבאות</h2>



<p class="wp-block-paragraph">מאות שוטרים התייצבו בקמפוס של UCLA לבושים בציוד ומגינים והזהירו את אלפי המפגינים תומכי חמאס שעליהם להתפזר, ולא &#8211; ייעצרו. סביב  השעה 11:00 בלילה אלפי מפגינים נושאים דגלי פלסטין עדיין המשיכו לנהור לקמפוס ולא נראה היה שמי מהם מתכוון לעזוב. המפגינים הקימו מאהל ענק, צרחו שהם לא מתכוונים לזוז משם וקראו &quot;תתביישו לכם&quot; ו&quot;אינתיפאדה&quot;. ממולם, קבוצה קטנה של סטודנטים החזיקו שלטים ודגלי ישראל, אך נבלעו בים של מפגינים חבושי כאפיות ומסיכות על הפנים. תוך דקות נראתה ההסתערות של הישראלים על המאהל &#8211; והחלו עימותים האלימים: תומכי ישראל נגד תומכי חמאס. קבוצה של צעירים ישראלים שזה עתה חזרו מחגיגות המימונה בוואלי, הגיעה למקום וניסו לפזר את המאהל. הם השליכו קונוסים כתומים על המאהל, התיזו תרסיס פלפל, הפעילו זיקוקים והפילו את המחסום שהקימו המפגינים.  שני הצדדים החלו להתעמת עם אלות, כוחות הביטחון במקום לא התערבו ואיש לא נעצר. לפחות 15 מפגינים נפצעו, ואדם אחד אושפז במצב קל.</p>


<div class="wp-block-image">
<figure class="aligncenter size-full"><img loading="lazy" decoding="async" width="600" height="650" src="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/06/Linda-Kasian-Photography.jpg" alt="" class="wp-image-56116" srcset="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/06/Linda-Kasian-Photography.jpg 600w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/06/Linda-Kasian-Photography-277x300.jpg 277w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/06/Linda-Kasian-Photography-150x163.jpg 150w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/06/Linda-Kasian-Photography-450x488.jpg 450w" sizes="(max-width: 600px) 100vw, 600px" /></figure>
</div>


<p class="wp-block-paragraph">התגובה הפושרת של המשטרה וצוות אבטחת האוניברסיטה עוררה ביקורת קשה מצד מנהיגים פוליטיים. סטודנטים יהודים מתלוננים שהמפגינים הפרו-פלסטינים מונעים מהם מלהגיע לכיתות ומאיימים עליהם, אך האוניברסיטה נמנעה מלהתערב.   ההפגנות בקמפוס בלוס אנג'לס, בדומה להפגנות דומות בכל רחבי ארה&quot;ב, נראו מתוכננות היטב וממומנות, כנראה על ידי קטאר. &quot;לסטודנטים אין את האפשרות הכספית לממן דבר שכזה&quot; אומר דני שאול, סטודנט ב-UCLA. &quot; כל האוהלים בכל האוניברסיטאות זהים, מביאים להם משלוחים של אוכל, ציוד, מסיכות, שקי שינה, דגלים ועוד</p>



<p class="wp-block-paragraph">איליי סיבס (19), סטודנט במגמת תיאטרון וקולנוע ב- UCLA, ניסה להגיע לכיתה שלו &#8211; אך נעצר על ידי כמה סטודנטים עטופי כאפיות ומסיכות פנים. סיבס, שענד שרשרת מגן דוד, הוציא את תעודת הסטודנט שלו וביקש שיניחו לו לעבור, אבל הם עמדו מולו כחומה. סיבס, שזו השנה הראשונה שלו באוניברסיטה, מרגיש שאינו בטוח יותר בקמפוס. ההנהלה, ציין, לא מגינה על הסטודנטים היהודים שצריכים להתמודד עם גילויי שנאה מילוליים ופיזיים מדי יום. מאות המפגינים שהקימו מחנה על רחבת הדשא ברויס הול וציירו על המדרכה מגן דוד גדול עם הכיתוב: &quot;תדרכו כאן&quot;. הם משווים את מגן הדוד לצלב קרס והשחיתו את הקמפוס היפה שלנו עם כתובות גרפיטי&quot;, סיפר סיבס. הוא  העלה את התקרית למדיה החברתית והסרטון מייד הפך ויראלי. חשבון האינסטגרם שלו גדל בן לילה מאלף ל-20 אלף עוקבים &#8211; אבל הפרסום הגיע עם מחיר. &quot;הם יודעים עכשיו איפה אני גר. המשפחה שלי ואנשים נוספים עוזרים לי לקבל אבטחה אישית כי דברים יצאו מכלל שליטה&quot;, הוא סיפר. סיבס הגיש תלונה להנהלה אך קיבל את התשובה התמוהה שאין בכוונתם לסלק את &quot;המפגינים השלווים&quot;. הוא הגיב: &quot;יש לי תשובה מאוד פשוטה לזה: תתביישו לכם. אלה לא מפגינים שלווים. הם עוברים על החוק, קוראים לאינתיפאדה, שכרוכה ברצח עם של יהודים. לאוניברסיטה יש בהחלט זכות החוקית לקרוא למשטרת לוס אנג'לס לבוא ולסלק ולעצור את כל המפגינים. העובדה שהם לא עושים את זה מראה כמה הם מפחדים מהאספסוף&quot;. התיישבנו לראיון בלעדי כשבוע לאחר האירועים המקוממים בפאתי הדשא ליד בנייני רויס הול היפיפיים, שם ביליתי את מרבית שנות השבעים שלי, מתגעגע לימים טובים יותר.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>איליי, ספר לנו קצת על עצמך.</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;אני בן 19 ונולדתי באל-.איי, גדלתי בסרטוגה, בקליפורניה. כנער גרתי בשנחאי, סין כארבע שנים, אמי עבדה שם בחברת 'אפל' וכולנו נסענו איתה. הלכתי לחטיבה ביניים בסין, לבית ספר בינלאומי פרטי, אני גם מדבר סינית שוטפת. אבי עבד בחברה קטנה, בסין. שם לא הייתה לאף אחד בעיה עם העובדה שאני יהודי, לא ממש היה אכפת להם מזה, זה לא היה אישיו,. נראה לי שהתחושה בסין הייתה שונה בשבילי אם הייתי שם בתקופה העכשווית, כסטודנט או תלמיד תיכון. </p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;בעשר השנים הראשונות לחיי, גדלתי בסן קרלוס, קליפורניה. העיר הייתה קטנה, כ-20 אלף תושבים והיו לי רק מספר קטן של חברים יהודים. לפני שהגעתי לסין, בגיל 10, לא הייתי מאוד נלהב לגבי ישראל; אבא שלי  מבלרוס ולכן, אנחנו מדברים בבית ברוסית. ישראל, לא הייתה חלק מחיי היום-יום שלי, רק ידעתי שישראל היא המדינה של היהודים ואפשר לברוח לשם אם משהו קורה, אבל לא חשבתי על זה יותר מדי. בגיל  12 המורה שלי בסין אמר משהו שנשמע קצת לא במקום: &quot;ישראל היא הבעיה במזרח התיכון&quot;. זו הייתה הפעם הראשונה שחוויתי אנטישמיות. הייתי בהלם, הלכתי לאמי ואמרתי לה &quot;אמא, המורה שלי אמר כך וכך, מה קורה?!&quot; ואז, אמי ממש הושיבה אותי והסבירה לי הרבה ועל הכל. היא הסבירה לי על אנטישמיות ואיך המורה הזה, על ידי כך שאמר שהוא חושב שלישראל אין את הזכות להתקיים, זו אנטישמיות טהורה. באותו היום, התחייבתי לעצמי שאם אי פעם אתקל במקרה כזה שוב עם תלמיד (כי, עם המורה לא יכולתי לעשות דבר, יש לו סמכות עליי ולא יכולתי לריב איתו אלא, רק להתדיין) אז, אני אראה לו!</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>מאז שחזרת מסין והלכת לבי&quot;ס תיכון בקליפורניה, מה היו ההתרשמויות שלך לגבי המצב?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;מאז מאי 2021, יותר ויותר בתי ספר תיכוניים מקדמים אנטי-ציוניות ואנטישמיות בצורה חזקה, ומביאים אל אמריקה ארגונים כמו חמאס. אתה בוודאי מכיר את הסרטונים שלי, כשאני מתווכח עם המרצים. הפעם, ידעתי איך לנהל שיחה ובמשך שנתיים התווכחתי והתדיינתי איתם. בשנה האחרונה של התיכון, הצטרפתי לתכנית בה לימדו אותי לא רק על ישראל אלא איך ללמד ולהסביר על ואת ישראל ולכן, כשהגעתי לקולג' ובפעם הראשונה עמדתי פנים מול פנים עם סטודנט אנטי-ציוני ואנטישמי, כבר לא היה בי את הלהט להרים ידיים ולהכות אותו כי עכשיו, הייתי מיומן ומאומן לנהל שיחה, לענות וידעתי איך לנהל דיאלוג&quot;. </p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>אתה לא חושש ללכת עם שרשרת מגן דוד על הצוואר?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;התחלתי לענוד את שרשרת מגן-הדוד כבר בחטיבת הביניים, אני לא מפחד, אני גאה מאוד ולא חושש מאף אחד.&quot;</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>מתי התחלת להיות פעיל הסברה?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;האסימון בנושא היהדות וההסברה הישראלית, נפל אצלי כששמתי לב שאפילו שיש לי תמיכה גדולה בקהילה היהודית, אף אחד אחר לא באמת רצה להיות בשורה הראשונה, באור הזרקורים. אנשים מפחדים ואני מבין אותם, זה באמת מפחיד להיות אחד מול אלפים אבל, אני ידעתי ואמרתי לעצמי שאני חייב! אם אף אחד לא יעשה את זה, אני אעשה את זה וכשאני אעשה את זה, אני מקווה שאני אעודד אחרים לעמוד איתי ביחד. הלכתי ודיברתי בבתי ספר קהילתיים ובבתי-ספר יהודים באל.איי וקיבלתי כל כך הרבה תגובות מתלמידי תיכון שאמרו לי שנתתי להם השראה לדבר גם הם את עצמם, אל מול האנטישמיות. הם רואים את עצמם בי, כי, אני צעיר, אני גדול מהם רק בשנה, הם יכולים להזדהות ואנחנו מבינים שאנחנו יכולים ואני כל כך שמח שאני מעודד את הדור הצעיר, הדור הלוחם הזה&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>מה דעתך לגבי ההפגנות בקמפוסים?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;הפגנות כאלה קורות כבר זמן מה בארה&quot;ב, זה לא דבר שחדש כאן ותנועת ה-BDS עובדת חזק בשנים האחרונות. אבל,בהחלט יש הרבה יותר הפגנות ומצעדים לאחר ה-7.10 וזה משהו שניתן לשים לב אליו. למרות זאת, מעולם לא חשבתי שאראה את זה קורה בקמפוסים ובאוניברסיטאות, כשחוסמים פיזית סטודנטים מלהסתובב בחלקים בקמפוס רק בשל מוצאם. זה משהו שלא שמעתי עליו אף פעם ולצערי, זה אכן קורה בשבועות האחרונים.</p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;האנטישמיות הגואה ב-UCLA, אף פעם לא ראינו דבר כזה בסדר גודל. כלומר, יש שבוע-אפרטהייד בו בונים חומה ואנחנו רואים הפגנות רבות אבל להשתלט על חלקים מבתי-ספר, אוניברסיטאות, לסרב לתת לסטודנטים להיכנס למוסדות לימוד? זה משהו שלא שמענו ולא חשבנו עליו. כמובן שהגשתי תלונה נגד הנהלת האוניברסיטה, שלחתי סרטון בו רואים אותנו, כתלמידי הקמפוס, נחסמים מכניסה אליו וביום שלאחר מכן הדירקטור הגיב לי חזרה ש&quot;זה היה הדדי&quot; ובלה בלה בלה&#8230; אז, היו להם את התיעודים אבל, הם לא טיפלו בזה בכובד ראש בכלל. מספר ימים לאחר מכן, המשטרה הגיעה ופינתה סטודנטים-מפגינים פרו-פלסטינים שלא הסכימו לתת לסטודנטים יהודים ו/או ישראלים להיכנס לקמפוס ולהמשיך ללמוד כרגיל במשך ימים שלמים. היה שם כאוס.</p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;את חלק מהתקיפות תיעדתי באופן אישי למרות שלא הייתי פעיל אקטיבי. באותו הלילה, הלכתי להתראיין ב&quot;פוקס-ניוז&quot; ולכן, הגעתי לראות בעצמי כדי להיות מוכן לראיות ומה שראיתי זה המון זועם שהייתה לו גישה מלאה לקמפוס ובגלל שההנהלה לא עשתה מאומה לגבי כך, החברה' הללו החליטו לקחת את החוק לידיהם. אני לא מתכוון להוקיע את מה שהם עשו ובאותו הזמן, אני אומר שהאוניברסיטה לא הייתה צריכה להיות 'מופתעת' שזה קרה כשיהודים ולא יהודים-ציוניים הופכים למטרה.</p>



<p class="wp-block-paragraph"> &quot;הקטע ב-UCLA זה שלא משנה אם אתה יהודי-ישראלי, יהודי-פרסי, אשכנזי או מזרחי, לכולם מתנהגים דומה וכולם מאוחדים ביחד. האנשים שהכי פוחדים הם הישראלים. כל היהודים פוחדים אבל הישראלים יותר כי הם הופכים למטרה מהירה יותר בכיתה עצמה. המרצים שומעים את המבטא הישראלי ועושים להם בעיות בכוונה, נותנים להם ציונים נמוכים רק כי הם ישראלים. סטודנטים ישראלים צריכים להיות מאוד זהירים ברחבי הקמפוס ועל איזה פרופסור הם נופלים כי הם לא יכולים להסתיר את מי שהם. כל סטודנט/ית שפנו אליי לגבי רצון ללמוד מרחוק (כלומר, לימודים דרך האינטרנט, כפי שהיו בתקופת הקורונה), היו סטודנטים ישראלים.</p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;טיפים והמלצות שאני יכול לתת לסטודנטים יהודים: אל תיראו מפוחדים מהם. הם רוצים שנפחד, שנהיה שקטים ושלא נתנגד לשנאה שלהם. הם חושבים שכשאנחנו בשקט, הם צודקים כי אין אף אחד שיגיד אחרת מהם ויעמוד על כך ולכן, אנחנו צריכים לעמוד איתן מולם, להיות קולניים, להיות גאים ולא להתקפל אחורה. </p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;כשרואים הפגנות פרו-חמאס, אל תלכו מסביב; היכנסו לתוך ההפגנה עם דגל ישראל, הניפו אותו בגאווה ותוודאו שלא רק הם יידעו שאנחנו לא הולכים לשום מקום אלא שגם יראו שהסטודנטים היהודים לא פוחדים יותר! שהדגל שלנו מורם, דגל ישראל! התראיינתי על כך ב-&quot;פוקס-ניוז&quot;, &quot;BBC&quot;, &quot;סקיי&quot;, &quot;NBC National&quot; ולעוד המון ערוצים מקומיים. כמו כן, התראיינתי למספר מאמרים בעיתונים.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>לאן אתה ממשיך מכאן?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;מה שאני עושה עכשיו מאוד מדרבן אותי להמשיך ולעסוק בעניינים והנושאים הללו, אני לגמרי בתוך זה! השם נותן לי הזדמנות לעשות טוב ואני אקח את ההזדמנות הזו ואשתמש בקולי ובפומביות החדשה שניתנה לי להפיץ את הבשורה בכל אמריקה ובכל העולם – שיהודים בכל רחבי אמריקה ובכל רחבי העולם לא מפחדים יותר ולא נכנעים בקלות, אין לנו ממה להתחבא יותר! לעולם לא נפחד מהם ולא נתקפל לאחור!&quot;</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>קיבלת הרבה תגובות בזמן האחרון.</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;קיבלתי הודעות נאצה רבות מאז שהתפרסמתי, בכל ערוצי המדיה האפשריים. אני מבין שעם התהילה, מגיעה השנאה ועם הפרסום באות הביקורות ובמיוחד בנושא העם היהודי ושנאת היהודים. יש הרבה אנשים שמקללים אותי באמצע הרחוב וברוב המקרים, אני פשוט שואל ברוגע, אם רוצים לנהל שיחה בנושא ולעתים יש מי שכן מוכן להתדיין, להקשיב ולנהל דיאלוג בנושא. זה מה שאני מעודד אחרים לעשות – אם מישהו מתחיל לצרוח עליך, תעצור ותשאל אותו &quot;האם תהיה מעוניין לנהל שיחה על זה בצורה שלווה?&quot;, אם הם אומרים שלא אין למה לבזבז את הזמן ולרוב, הם גם פשוט הולכים כשרואים שאתה לא מתעצבן. </p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;יש גם המון אנשים שמגיעים עצבניים כשהם בכלל אינם מודעים למצב, להיסטוריה; הרוב מהם פשוט לא מודעים. זו אחת הבעיות – כשמסתכלים על האנשים שמפגינים בעד פלסטין יוצאים מכליהם כדי להגן על הפלסטינים, רובם הגדול, אינם ערבים כלל. הם מגיעים מכל מני קבוצות אחרות, מלבד קבוצה ערבית אותנטית.  למה זה קורה? האנשים הללו, המיעוטים הללו כמו הספרדים, האסייתים וכהי העור, מרגישים שהם צריכים לתמוך במדוכאים ומבחינתם, הפלסטינים מדוכאים, הם מקבלים את המידע הזה בחדשות ובערוצי המדיה שם יש תמונות של עזה מופצצת אבל, אין שום תמונות מה-7.10. &quot;</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>מה הפתרון לדעתך?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;אני מאמין שאפשר לחנך את הדור הבא כי את הדור הזה, אי אפשר לחנך מחדש.  הדור הבא הם הילדים שבבתי-הספר היסודיים ובחטיבות, שם אפשר לחנך וללמד אותם. בנוסף, צריך לבדוק גם את המורים כיוון שכיום, יש המון מורים אנטי-ציונים בתוך מוסדות החינוך, אנחנו צריכים לדאוג לפיטוריהם. יש מורים המעודדים אנטי-אמריקאיות, בארה&quot;ב, שזה חסר תקדים ולא הגיוני בעליל. בנוסף, קולג'ים לא צריכים לקחת תרומות או עזרה כלשהי כמו קטאר, סעודיה הערבית ועוד מדינות שהן חלק מהבעיה. הממשל באמריקה צריך למנוע את מתן הסיוע לקמפוסים, ממדינות בעייתיות אשר נוגדות את הערכים של אמריקה.</p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;בדרך זו, אנחנו יכולים ליצור שינוי, אנחנו רק צריכים להתאחד ביחד. קצת שכחנו מה קרה לנו בשואה אבל מאז ה-7.10, ובמיוחד בחודש וחצי האחרון, חזרנו להבין מהי אנטישמיות והתאחדנו מחדש כי הבנו שזה משהו גדול בהרבה ממה שזכרנו. צעד אחר צעד אנחנו הולכים לכיוון טוב, רק נזכור מאיפה באנו ומה המטרות שלנו, אנחנו צריכים לעבוד ביחד. לצערי, יש גם הרבה יהודים אנטי-ציונים שרוצים במותם של יהודים אחרים אבל אנחנו חזקים וצריכים להתחיל ללמד את ילדינו על אנטישמיות ואנטי-ציוניות ועל החוזק של עם ישראל שלעולם ועד יתקיים. תתחילו בלחנך את ילדיכם הפרטיים, אח&quot;כ הילחמו ברמה המקומית, לאחר מכן לכו לבתי-ספר והילחמו בחינוך האזורי וכך, נוכל להגיע למטרותינו&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>מה התוכניות שלך לגבי הוליווד?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;אני שחקן ורציתי להתמקצע, אל.איי היא אופציה מצוינת להתפתחות בתחום ולכן החלטתי להגיע ל-UCLA. יש בה תוכנית תיאטרון טובה וכשהתקבלתי, שמחתי מאוד והתחייבתי ללימודים האלה. תמיד רציתי להיות שחקן, כבר מגיל 6. הופעתי בתיאטרון בילדותי וגם כשלמדתי בתיכון, הלכתי למגמת אמנות ועשיתי מספר סרטים קצרים, העליתי תכנים לערוץ היוטיוב שלי, קטעי משחק. תמיד רציתי להיות שחקן בסרטים, אז אמא שלי אמרה לי: &quot;תלמד קודם תיאטרון ואז תוכל לשחק בסרטים&quot; וכך עשיתי. לגבי שינוי מקצועי לכיוון הפוליטי, קודם אהיה שחקן ורק לאחר מכן אהיה פוליטיקאי כמו רונלד רייגן (צוחק).&quot;</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>איך ישראל משתלבת בתמונה?&nbsp;</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;היו לי מחשבות להגיע לישראל בקרוב. ביקרתי כבר פעמיים בארץ אשמח להגיע פעמים נוספות&quot;.</p>
<p>The post <a href="https://www.israeliweek.com/community/leader-is-born/">מנהיג נולד: הסטודנט מ-UCLA שמסמל את ׳הליגה להגנה יהודית׳ החדשה</a> appeared first on <a href="https://www.israeliweek.com">Shavua Israeli - שבוע ישראלי</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://www.israeliweek.com/community/leader-is-born/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>הנהג הכי עסוק בעיר נשאר אופטימי אחרי התאונה הקשה: בעתיד תהיה לי יד ביונית</title>
		<link>https://www.israeliweek.com/community/nisim-alaluf/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=nisim-alaluf</link>
					<comments>https://www.israeliweek.com/community/nisim-alaluf/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[מיכה קינן]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 15 May 2024 18:52:41 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[קהילה]]></category>
		<category><![CDATA[Featured]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.israeliweek.com/?p=54209</guid>

					<description><![CDATA[<p>הוא ידוע בעיר כנהג החברה'מן, בעלי חברת &#34;גלקסי לימוזין&#34; המנייד את הקהילה הישראלית וההוליוודית כבר יותר משני עשורים * אבל שום דבר לא הכין את ניסים אלאלוף לתאונה בסופה נאלצו הרופאים לקטוע את כף ידו * בראיון חשוף הוא מספר על הרגעים הדרמטיים אחרי התאונה ועל התובנות שצבר במהלך תהליך השיקום הסיזיפי ניסים אלאלוף הוא [...]</p>
<p>The post <a href="https://www.israeliweek.com/community/nisim-alaluf/">הנהג הכי עסוק בעיר נשאר אופטימי אחרי התאונה הקשה: בעתיד תהיה לי יד ביונית</a> appeared first on <a href="https://www.israeliweek.com">Shavua Israeli - שבוע ישראלי</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<h2 class="wp-block-heading has-text-align-center"><strong>הוא ידוע בעיר כנהג החברה'מן, בעלי חברת &quot;גלקסי לימוזין&quot; המנייד את הקהילה הישראלית וההוליוודית כבר יותר משני עשורים * אבל שום דבר לא הכין את ניסים אלאלוף לתאונה בסופה נאלצו הרופאים לקטוע את כף ידו * בראיון חשוף הוא מספר על הרגעים הדרמטיים אחרי התאונה ועל התובנות שצבר במהלך תהליך השיקום הסיזיפי</strong></h2>



<p class="wp-block-paragraph">ניסים אלאלוף הוא דמות מוכרת ופופולרית באל-איי בקרב הקהילה הישראלית וההוליוודית. הוא נולד בבאר שבע וחווה ילדות מדברית נהדרת. בצבא הוא היה טנקיסט קרבי ומיד לאחר הצבא החליט להגשים את חלומו ולהגיע לקריית המלאכים והקולנוע. בתחילת הדרך הוא עבד בתעשיית ההובלות המקומית ואחרי כמה שנות אגירת כספים הוא הקים עסק עצמאי של הסעות והפך למוביל הלאומי של הסטארים והסלבס בעיר. </p>



<p class="wp-block-paragraph">הסיפור האישי של ניסים השתנה לאחרונה כתוצאה מתאונת דרכים קשה, שהובילה לקטיעת כף ידו.בזמן  התהליך השיקומי המורכב, הוא התמקד לדבריו בתהליך הפוליטי בארץ. הוא חווה בעצמו את חוסר היציבות בעולם, וזיהה את הצורך בקיום קשרים בין מדינות חברות. ניסים מאמין שהעתיד של ישראל תלוי ביכולת לשמור על קשרים עולמיים חזקים וביציבות פנימית. ניסים יושב מולי בכורסת מנהלים צנועה בביתו בנורת' הוליווד ומחזיק בידו הגדומה ומספר את סיפור חייו שעל פניו נסוך עצב מובן:</p>



<p class="wp-block-paragraph">ניסים: &quot;נולדתי בארץ. אבי היה איש צבא עד שיצא לפנסיה ואמי, הייתה עקרת בית. הייתה לי ילדות יפה מאוד, עם זיכרונות מאד מדבריים כי אני מבאר שבע. ההורים שלי עלו ממרוקו, משפחה מאד נורמטיבית. </p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;התגייסתי לצה&quot;ל כמו כל החברים שלי והתנדבתי לחיל השריון. הייתי נהג של מרכבה 2 ולאחר הצבא, חסכתי 5,000 דולר והגעתי לאל.איי. זה היה בשנת 1994. הגעתי בעצם, בעקבות רעידת האדמה. אמרו אז שאל.איי 'שבורה לחתיכות', שיש כאן הרבה עבודה ושמשלמים הרבה כסף על מנת לבנות את העיר בחזרה. התחלתי לעבוד בחברת הובלות ועשיתי יופי של הכנסה..</p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;אחרי שנתיים, הבאתי גם את אשתי סיוון לאל.איי. בתור זוג צעיר באל.איי, היה לאשתי מאוד קשה עם הנסיעות הארוכות שלי והיא הציבה לי אולטימטום: או שאעזוב את העבודה או שהיא חוזרת לישראל. אז עברתי לתפקיד נוח יותר בתור נהג בשירות רכבים. בהתחלה, עבדתי בחברה ישראלית בשם 'בלאק אנד ווייט' ולאחר מכן עבדתי בחברת 'קרנבל'. לאחר זמן מה החלטתי לעשות מעשה, קניתי רכב 'לינקולן טאון-קאר' והתחלתי לעבוד עצמאית בשנת 99'&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>איך הצלחת לפתח את העסק החדש?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph"> &quot;היו בחברת ההובלות הרבה ישראלים והתחברתי איתם. נהגתי לצאת למועדונים של ישראלים כדי להכיר ולהתחבר למפורסמים, התערבבתי עם הרבה קבוצות של ישראלים נהגי לימוזינות, שהם היו מעורבים בעבודה עם מפורסמים ולאט לאט הם הכניסו אותי לעבודות עם חברות הפקה הוליוודיות. תמיד הצגתי את עצמי וביקשתי שיבקשו אותי קבוע ולאט לאט, המפורסם הזה רצה אותי והבמאי ההוא ביקש אותי. יום אחד קיבלתי טלפון מבחור בשם דניאל בלאט ז&quot;ל שהיה הבמאי של הסדרה &quot;קולומבו&quot;. דניאל אמר שהוא מאוד אוהב אותי והולך לעשות שלושה סרטים השנה ורוצה שאני אעשה לו את כל ההסעות וההובלות. זה נתן לי דחיפה עצומה&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>הצלחת תוך זמן קצר יחסית לצבור הרבה לקוחות.</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;כעצמאי עליתי מיד על דרך המלך. עבדתי מנורת'-הוליווד. מהר מאוד פרצתי קדימה. ברגע שכולם שמעו שפתחתי חברה, כולם רצו לתת לי עבודה, לא היססו כי ידעו מי אני, מה אני ואיזו סוג עבודה אני נותן, הייתי מאוד פופולרי ואחרי חצי שנה קניתי עוד רכב ולאחר עוד שנה, עוד רכב ולאחר שלוש שנים היו לי כבר 12 מכוניות.</p>



<p class="wp-block-paragraph">התחברתי ללקוחות חשובים מהר מאוד כי אני אדם מאוד חברמן. מספר חברות ישראליות עזרו לי כאן עם האנגלית כי לא ידעתי את השפה. הבנתי מהן שהן מבינות את העניינים אז החלפנו מספרים ובמשך תקופה הן עזרו לי להתאקלם. הכרתי את עצמי לאנשים. הייתה לי הזדמנות להיכנס לעולם הקולנוע ומאז, דניאל בלאט הכיר אותי לבמאים שונים ולכל התעשייה ההוליוודית וזה היה עדיף מלנסוע על הקו של שדה התעופה הלוך וחזור כל היום&quot;.</p>


<div class="wp-block-image">
<figure class="aligncenter size-full"><img loading="lazy" decoding="async" width="500" height="668" src="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/05/2-4.jpg" alt="" class="wp-image-54168" srcset="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/05/2-4.jpg 500w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/05/2-4-225x300.jpg 225w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/05/2-4-150x200.jpg 150w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/05/2-4-450x601.jpg 450w" sizes="(max-width: 500px) 100vw, 500px" /></figure>
</div>


<p class="wp-block-paragraph"><strong>איך זה לעבוד עם האולפנים, המפיקים וסלבס?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>&quot;</strong>המפיקים הפיצו את שמי והפקות שונות שמעו עלי. עם הזמן היו פונים אלי ישירות.<strong>.</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph"> אני מאוד גאה ושמח על ההזדמנות שניתנה לי וניתנת כל יום. עד היום אני עובד עם אותם האנשים מנטפליקס, הולו, האחים וורנר, יוניברסל ועוד. אני גם עובד עם כמה ניצבים ב-&quot;מארוול&quot;,</p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;כשאני מסיע, אני משתדל לא לבלבל להם את המוח כי יש קוד-לימוזינה: אם הלקוח לא מתחיל שיחה איתך, אתה לא מדבר כי אולי הוא פשוט לא  רוצה לתקשר עם אף אחד כרגע.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>&quot;</strong>בשנות ה-90' היה מאד פופולרי שיש חלון בין הנהג לנוסע. היום זה כמעט לא קיים כי כל הלימוזינות עוברות ל-SUV.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>ספר לי בבקשה על התאונה שעברת.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;מאז שהגעתי ללוס אנג'לס אני מתעסק בטרקטורונים ורכבי שטח ובשנה האחרונה, התחלתי להתעסק חזק בג'יפי שטח ויש לי רכב  Can-Am. וכך, בכל שבוע כמעט כבר שנה, יוצאים לטיול במקום אחר: מקסיקו, מוהבי-דזרט ועוד. אנחנו חבורה ישראלית,  10-12 אנשים. ביום התאונה, עשינו טיול מאוד גדול ונסענו כ-80 מייל בשטח ובאיזשהו שלב, רצינו לעצור לארוחת צהריים בשטח. </p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;תוך כדי נסיעה, השמש סינוורה אותי, הרמתי את היד להסתיר את השמש וכשהחזרתי את היד להגה, היה פתאום בור גדול באמצע הכביש שנוצר מהגשם ופספסתי לראות את זה מרחוק. כדי לא להיכנס אליו, לחצתי חזק על הגז, ב'פול גז', כדי לעבור את הבור ונתקע לי הגלגל האחורי בבור, הפך את הרכב וגרם לרכב להתגלגל ארבע פעמים. הייתי חגור עם קסדה אבל, בזמן שאתה מתגלגל יש לך כל מני אינסטינקטים כמו לשלוח את הרגליים לרצפה, להחזיק את הגב ובגלגול הרביעי, איכשהו היד שלי עפה החוצה מהרכב וכשהכלי התהפך, הוא מעך לי את היד&quot;. </p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>מה הרגשת בדקות הכל כך קריטיות האלו?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;הייתי בהכרה, עליתי במכשיר הקשר ביקשתי עזרה והגיעו אלי מהר. החבר'ה כיבו לי את הרכב, עזרו לי להשתחרר מהחגורה, הוציאו אותי מהרכב וראיתי שהנזק גדול אז, ביקשתי לקרוא ל-911. היה דימום, ירד לי דם והחבר'ה עשו לי חוסם עורקים, עד שהאמבולנס הגיע, לקח כמעט שעה ועד שהגעתי לבית החולים, כבר נהיה נמק באצבעות, לא הייתה זרימת דם ולא הגיע דם לאצבעות. </p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;עשו לי בדיקה מקיפה בבית חולים אבל לא ידעו איך לטפל, ניסו לשלוח אותי לבי&quot;ח המטפל בידיים אבל אף בית חולים לא רצה להתעסק עם נזק כל כך חמור. הרופא, שהיה מאוד נחמד, אמר לאשתי שבמקומה, הוא היה משחרר אותי מבית החולים הזה ונוסע איתי למומחה כף יד ב'סידר סיני'. </p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;בשעה 1:00 בלילה, הגענו לבי&quot;ח סידר סיני אבל עד שניתחו אותי וטיפלו בי, כף היד כבר הייתה גמורה והדבר הכי טוב היה פשוט להוריד אותה. כיום, היד שלי קטועה מפרק כף היד ומטה. מבחינה שיקומית, צריך לחכות כ-7 חודשים עד שנה ואז אפשר לדבר על פרוטזה. ראיתי כל מיני ידיים (פרוטזות) ומה שטוב אצלי זה שרק פרק כף היד נפגע וכל העצבים, הגידים והשרירים, עדיין קיימים ואפשר להשתיל לי חוטי חשמל ולחבר לי תושבת ליד, עליה תהיה יד שיכולה לזוז בעזרת חשמל שהמוח משדר והיד בעצם, עובדת כיד רגילה. תהיה לי יד ביונית&quot;<strong>.</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>איך אפשר לנהוג בתנאים החדשים?&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;זה לא קל. אני לא יכול כרגע לעבוד, אני מאוד מאוד מוגבל. יש כאב שנקרא &quot;פנטום&quot;, זה כאב בכף היד אבל אין כף יד. היד כואבת לי מהיום הראשון וכבר עבר חודש. אצבעות וכף היד כואבות לי ברמות שאין לתאר ואין כף יד. יש עצבים ולכן המוח מבין שהאצבעות לא זזות אז הוא שולח חשמל. זה יכאב עד שהמוח יבין שאין לי בכלל אצבעות.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>&quot;</strong>אני מסתכל על היד כל הזמן, עושה לה מסאג' ומשתדל להפנים שאין כף יד. המוח חייב לעכל את זה. זה לא קל אבל היה יכול להיות הרבה יותר גרוע&quot;</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>הבנתי שיצא לך לחקור בזמן השיקום את מה שקורה בארץ, בארה&quot;ב ובעולם?&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;בנושא המלחמה, אני אגיד לך את האמת. אני מאוד ליברלי וחושב שצריך שכולם יבינו שמדינת ישראל תלויה בכל כך הרבה מדינות שכשמפנים את האצבע אל ביבי נתניהו, זה ממש לא פייר. בישראל חושבים שביבי הוא איזה 'מנהיג שכונה' שיכול לעשות מה שהוא רוצה אבל זה לא עובד ככה ועם ישראל לא מבין שלהיכנס לעזה ולעשות פעולות, אנחנו מאוד רוצים אבל אנחנו תלויים באמריקה, אנגליה, צרפת ועוד מדינות הנותנות לנו נשקים וכסף. אם אנחנו לא נשמע בקול המדינות הללו ולא נעשה כדבריהן, יש להן את ה&quot;אס&quot; והן יכולות לפגוע בנו בכל התחומים- כלכלה, נשק, חברה ועוד. אם המדינות הללו לא יהיו שם בשבילנו אז, סוריה, ירדן ומצרים, יכנסו בנו ויגמרו לנו את הצורה, ישלחו אותנו לים. </p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;עם ישראל לא מבין את זה, עם ישראל רוצה לשחרר את החטופים ואני לגמרי מבין את זה אבל צריך להבין שזה לא כזה פשוט. אני מאמין שיש פה מהלך לסלק את ביבי מהממשלה ואף אחד לא לקח בחשבון שזה ייקח כל כך הרבה חיי אדם. לדעתי הבגידה הייתה מבפנים. אין שום סיכוי בעולם שצה&quot;ל ייתן לדבר כזה לקרות אחרי 76 שנה ששומרים על המדינה ואנחנו יודעים על כל זבוב שיושב על הגדר. אין מצב שהייתה פה 'פאשלה'. מישהו דאג שהפאשלה הזו תיקרה ומישהו דאג שהמחבלים הללו יכנסו אבל לא לקח בחשבון שהמחיר יהיה כזה כבד. </p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;עם ישראל צריך להבין שבלי המדינות הגדולות, הוא לא שווה כלום. עם ישראל חושב שלמדינת ישראל יש נשק ותחמושת לכל החיים אבל זה ממש לא נכון. ראית מה קרה במלחמת לבנון השנייה, לא היו נשקים ולא היו אנשים. עם ישראל לא זוכר את הדברים האלה, הבעיה בישראל היא ששוכחים מהר. </p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;אנחנו עדיין בזמן מלחמה, סע לתל אביב ואתה חושב שזו מדינה בתוך מדינה אחרת, אנשים מבלים, מטיילים, חיים.</p>



<p class="wp-block-paragraph"> <strong>סייעה בהכנת הכתבה: ניצן כגן</strong></p>
<p>The post <a href="https://www.israeliweek.com/community/nisim-alaluf/">הנהג הכי עסוק בעיר נשאר אופטימי אחרי התאונה הקשה: בעתיד תהיה לי יד ביונית</a> appeared first on <a href="https://www.israeliweek.com">Shavua Israeli - שבוע ישראלי</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://www.israeliweek.com/community/nisim-alaluf/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title> ליאור נרקיס מגיע למסיבת יום העצמאות בלוס אנג׳לס: &#034;אני מנסה לשמח ולאחד כמה שאפשר&#034;</title>
		<link>https://www.israeliweek.com/lifestyle/lior-narkis-in-la/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=lior-narkis-in-la</link>
					<comments>https://www.israeliweek.com/lifestyle/lior-narkis-in-la/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[מיכה קינן]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 08 May 2024 08:59:47 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[תרבות]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.israeliweek.com/?p=53915</guid>

					<description><![CDATA[<p>אחרי היעדרות של חמש שנים, ליאו נרקיס יככב במסיבה המרכזית של יום העצמאות בלוס אנג'לס, ב-16 במאי  במועדון &#34;סאנסט רום&#34; בהוליווד * מי שהתפרסם בזמן המלחמה כ&#34;זמר החתונות&#34; מספר על מצב הרוח הלאומי הקשה מאז ה-7 באוקטובר ועל החשיבות של אמנים שכמותו להרים את המורל ולהחזיר את התקווה ליאור נרקיס, מוזיקאי ישראלי מוביל ביג טיים, מחולון, התחיל את דרכו [...]</p>
<p>The post <a href="https://www.israeliweek.com/lifestyle/lior-narkis-in-la/"> ליאור נרקיס מגיע למסיבת יום העצמאות בלוס אנג׳לס: &quot;אני מנסה לשמח ולאחד כמה שאפשר&quot;</a> appeared first on <a href="https://www.israeliweek.com">Shavua Israeli - שבוע ישראלי</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<h2 class="wp-block-heading has-text-align-center"><strong>אחרי היעדרות של חמש שנים, ליאו נרקיס יככב במסיבה המרכזית של יום העצמאות בלוס אנג'לס, ב-16 במאי  במועדון &quot;סאנסט רום&quot; בהוליווד * מי שהתפרסם בזמן המלחמה כ&quot;זמר החתונות&quot; מספר על מצב הרוח הלאומי הקשה מאז ה-7 באוקטובר ועל החשיבות של אמנים שכמותו להרים את המורל ולהחזיר את התקווה</strong></h2>



<p class="wp-block-paragraph">ליאור נרקיס, מוזיקאי ישראלי מוביל ביג טיים, מחולון, התחיל את דרכו המוזיקלית בגיל 16 והוציא את אלבומו הראשון, &quot;תפילת חיי&quot;, בשנת 1994. האלבום הכיל לחנים טורקיים, כולל הלהיט &quot;כמו פרפר&quot;. אלבומו השני, &quot;העולם כמו גלגל&quot;, יצא בשנת 1995 והכיל שיתוף פעולה עם כמה מהפזמונאים הבולטים בזמר הטורקי בישראל. במהלך שירותו הצבאי, הוציא את האלבום &quot;את הוא הכוכב&quot; וכיכב בלהקת ההווי המזרחי הראשונה. ב- 1998 הוציא אלבום נוסף, &quot;סימנים&quot;, הכולל את הלהיטים &quot;מיתר&quot; ו&quot;לא מנסה&quot;.נרקיס חוגג 31 שנות קריירה מוצלחת. בראיון  טראנס אטלנטי הוא מדבר על התהפוכות והשיאים בקריירה, כולל הצלחת הדואט &quot;לכל אחד יש&quot; והדיכאון שעלה בו אחרי. כיום, נרקיס חולק את זמנו בין עבודה עם מוזיקאים מזרחיים לעבודה עם דיג'איים ומפיקים של מוזיקה אלקטרונית ומודרנית. הוא מתאר את המוזיקה שלו כמשלבת בין מוטיבים מזרחיים לבין רעיונות וסגנונות מודרניים כמו טכנו, דיסקו, אלקטרו, דאנס ופופ.</p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;בסיבוב הנוכחי, הראשון מאז המלחמה, אני מופיע בניו-יורק, לוס אנג'לס ובמיאמי . האמרגנים שלי בארה&quot;ב הם הם עינב אייזן וליאור גוב, הם מפיקים אירועים קהילתיים גדולים ביום עהצמאות ואמורים להגיע אלפי אנשים. 'באל.איי ההופעה תהיה ב&quot;סאנסט רום&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;המצב בארץ? אני עדיין בשוק, בכאב בזעזוע עצום ממה שקרה. קיבלנו מכה לדורות, זה לא משהו שהיינו מוכנים אליו. אולי זה יעבור מתישהו אבל, זה קשה כרגע. העיניים נשואות לפרסומים על החטופים, קשה להמשיך את החיים. נכון שיש את הצורך לעשות תרבות, לעודד את עם ישראל ולשמור שגרה לצד האסון ולצד הגעגוע לחטופים ולצד הלחימה, אני מנסה בתור אמן, בדרכי שלי, לשמח ולאחד כמה שאפשר. הופעתי עד עכשיו המון בפני למאות חיילים, גם בזמנים קשים ומסוכנים&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>שמענו על מיזם החתונות הגדול שלך.</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;עשיתי מיזם חתונות עם הרב שמואל ביסטריצקי מכפר חב&quot;ד, הפקנו עם עוד אנשים טובים פרויקט שנקרא &quot;מחתנים את הלוחמים&quot;, בעצם חיתנו מי שהיו אמורים להתחתן אך בוטלה חתונתם בשל הלחימה. חיתנתי פעמיים אצלי בבית. עשינו הרבה חתונות בסביון ובסופו של דבר, קיימנו חתונה ענקית של עשרה זוגות במכה אחת ב&quot;האנגר 11&quot;, זה היה מאוד מרגש. סה&quot;כ חיתנו כ-22 זוגות.&quot;</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>מה השתנה ברפרטואר שלך בעקבות המלחמה?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;יש לנו שיר חדש שביקשתי מנועם חורב לכתוב, על כמה טוב יש לנו פה במדינה הזו. חשבתי על השיר הזה עוד לפני המלחמה, בזמן ההפגנות וכל מני דברים כואבים. רציתי להזכיר בשיר הזה ולתת איזושהי פינה חמה על כמה טוב יש לנו, בכל זאת. השיר הזה מזכיר כל מני גדולי ישראל מתחומים שונים כמו מדע, ספורט, אמנות, תרבות ועוד.   המוזיקה שלי השתנתה, פחות קצבית, לא הוצאתי בעצם שום שיר קצבי מאז האסון שקרה לנו. אנחנו לא באמת יכולים לשמוח, מנסים להרים אבל לא באמת יכולים, אנחנו לא באותו המקום שהיינו בו לפני ה-7.10, הנפש הישראלית לא באותו המקום, הראש והמחשבה כבר לא צלולים כמו לפני האסון. אני חוזר לעתים מאירוע, הופעה או משהו ואני מסתכל על הרמזור, כל ישראל מלאה בשלטי החטופים ואתה רואה בתמונה ילדה, בת 20 וקצת ואתה לא מאמין שהיא נמצאת עכשיו בעזה. אני בכאב נוראי, אין ספק. ולצד זה, אני רוצה לאחד. מוזיקה מרפאה בעיני, המוזיקה עוזרת וההופעות באל-איי, מיאמי וניו-יורק, הן אחרי 5 שנים שלא הייתי אצלכם והרצון הוא באמת לתת, גם ליהודי ארה&quot;ב שאני יודע שהגיעו להילחם איתנו&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>איך אתה רואה את יהדות אמריקה בימים קשים אלה?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;ביקרתי הרבה פצועים וראיתי המון יהודים אמריקאים שבאו לתרום, המון. אני מעריך גם את העזרה הכלכלית שקיבלנו מיהודי ארה&quot;ב, אני מגיע כדי לחבק אותם, את כולם. אשמח להתפלל עם הקהל, לשובם של החטופים. המטרה של ההופעה היא לעשות רגע של נחת. ההופעות קיבלו תפקיד, יש להן משמעות אחרת כיום&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>שינית את סגנון ההופעה שלך? יש לך מוטיבים חדשים?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;אני שומע שלאנשים אין חשק למקצבים שמחים מדי אבל בהופעות ננגן הכול. השירים שהוצאתי לאחרונה, הם פחות קופצניים ויותר מאחדים, בעבר עשיתי שירי אהבה, רומנטיקה ופחות שירים מאחדים&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>מה דעתך לגבי עם ישראל בתקופה האחרונה?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot; עם ישראל כזה מדהים שלא ראית אחד שאפילו מהשקל שהיה לו, לא נתן חצי ממנו עבור המדינה. כולם נתנו. אין אחד שלא סחב עבור הלוחמים, עשה, תרם, נתן, אפילו אם מילה חמה, ללוחמים. זה עם ישראל עם הלב הטוב והלוואי שנישאר כך, מאוחדים ושלא יהיה אף גורם שיפריד בינינו. הרבה מזה קרה לנו כי לא הייתה אחדות, כל עניין ההפגנות והפער, היה כל כך גדול ואני מאמין שפילוג יכול לחסל עם. חייבים להבין שאסור לנו לא להיות מאוחדים. אני מתפלל לטוב בשביל העם שלי, שלנו. זכינו בזכות ענקית לעזור למדינה, לחיילים, ללוחמים, למשפחות החטופים והמפונים&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>מה גילית לגבי עצמך בתקופה האחרונה?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;הדבר הכי חשוב שגיליתי בתקופה האחרונה היא המשמעות של ההופעות שלי. עם ישראל סבל וסובל וכשאתה מופיע, אתה מבין כמה אתה נותן מעצמך על מנת לשמח עם, ממש עם. היום, המשמעות של ההופעות היא אחרת. זכיתי לעשות מה שאני אוהב באמת, זכיתי שיש לזה קהל ועברו הרבה שנים ועדיין, זה כיף גדול ואני מודה על כך&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>סייעה בהכנת הכתבה: ניצן כגן</strong></p>
<p>The post <a href="https://www.israeliweek.com/lifestyle/lior-narkis-in-la/"> ליאור נרקיס מגיע למסיבת יום העצמאות בלוס אנג׳לס: &quot;אני מנסה לשמח ולאחד כמה שאפשר&quot;</a> appeared first on <a href="https://www.israeliweek.com">Shavua Israeli - שבוע ישראלי</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://www.israeliweek.com/lifestyle/lior-narkis-in-la/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>&#034;אני קודם כל אשת עסקים; הסלבריטאות זה רק בשביל החופשות&#034;</title>
		<link>https://www.israeliweek.com/community/%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%9d-%d7%9b%d7%9c-%d7%90%d7%a9%d7%aa-%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a1%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%98%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%96%d7%94-%d7%a8%d7%a7/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%2590%25d7%25a0%25d7%2599-%25d7%25a7%25d7%2595%25d7%2593%25d7%259d-%25d7%259b%25d7%259c-%25d7%2590%25d7%25a9%25d7%25aa-%25d7%25a2%25d7%25a1%25d7%25a7%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%2594%25d7%25a1%25d7%259c%25d7%2591%25d7%25a8%25d7%2599%25d7%2598%25d7%2590%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2596%25d7%2594-%25d7%25a8%25d7%25a7</link>
					<comments>https://www.israeliweek.com/community/%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%9d-%d7%9b%d7%9c-%d7%90%d7%a9%d7%aa-%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a1%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%98%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%96%d7%94-%d7%a8%d7%a7/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[מיכה קינן]]></dc:creator>
		<pubDate>Thu, 02 May 2024 09:24:13 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[קהילה]]></category>
		<category><![CDATA[Featured]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.israeliweek.com/?p=53759</guid>

					<description><![CDATA[<p>יש לה יותר מ-3.5 מיליון עוקבות, אחת החברות הטובות שלה היא ג'נט ג'קסון, בתי האופנה המפורסמים מחזרים אחריה והפיד שלה גורם לקים קרדשיאן להיראות משעממת. מה הסיפור של חופית גולן, הישראלית שמסחררת את העולם? זהו סיפורה המרתק של חופית גולן, מלכת היופי המסחררת, האולטימטיבית הישראלית. היא נולדה בנתניה וגדלה במשפחה מרוקאית, ומשתפת לראשונה את סיפורה [...]</p>
<p>The post <a href="https://www.israeliweek.com/community/%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%9d-%d7%9b%d7%9c-%d7%90%d7%a9%d7%aa-%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a1%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%98%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%96%d7%94-%d7%a8%d7%a7/">&quot;אני קודם כל אשת עסקים; הסלבריטאות זה רק בשביל החופשות&quot;</a> appeared first on <a href="https://www.israeliweek.com">Shavua Israeli - שבוע ישראלי</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<h2 class="wp-block-heading has-text-align-center"><strong>יש לה יותר מ-3.5 מיליון עוקבות, אחת החברות הטובות שלה היא ג'נט ג'קסון, בתי האופנה המפורסמים מחזרים אחריה והפיד שלה גורם לקים קרדשיאן להיראות משעממת. מה הסיפור של חופית גולן, הישראלית שמסחררת את העולם?</strong></h2>



<p class="wp-block-paragraph">זהו סיפורה המרתק של חופית גולן, מלכת היופי המסחררת, האולטימטיבית הישראלית. היא נולדה בנתניה וגדלה במשפחה מרוקאית, ומשתפת לראשונה את סיפורה העשיר והמצמית, המתרחש בישראל דרך מסעה מנתניה לניו-יורק, קנדה, ומיאמי ועד ללונדון.</p>



<p class="wp-block-paragraph">היא גילתה את עצמה מחדש ופיתחה תחושה עזה של עצמאות ויצירתיות. יש לה מעל 3.5 מיליון עוקבים, רק באינסטגרם. אך מעבר לפעילות הפוליטית והמדיה, גולן מצליחה לפתח קריירה מגוונת בעולם האופנה והתרבות. מהנחיית תוכניות טלוויזיה בקנדה ועד לשיתוף פעולה עם מעצבים וסלבריטאים בלונדון, היא מצליחה לשדרג את עיסוקיה ומביאה את היופי והסטייל לתרבות הפופולרית.</p>


<div class="wp-block-image">
<figure class="aligncenter size-full is-resized"><img loading="lazy" decoding="async" width="800" height="918" src="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/05/4.jpg" alt="" class="wp-image-53761" style="width:389px;height:auto" srcset="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/05/4.jpg 800w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/05/4-261x300.jpg 261w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/05/4-768x881.jpg 768w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/05/4-150x172.jpg 150w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/05/4-450x516.jpg 450w" sizes="(max-width: 800px) 100vw, 800px" /></figure>
</div>


<p class="wp-block-paragraph">מאחורי הפרויקטים המגוונים והמרתקים, חופית גולן מביאה נטייה חזקה להשפיע ולשנות, בעקביות, באומץ ורצון נפשי לקדם ולהשפיע. בדרכה, היא מצליחה להביא יצירתיות, חשיבה חיובית ושינוי מהותי ביכולתה להביא את השפעתה לתחום הפוליטי והחברתי, היא מעמידה את עצמה כדוגמה מרשימה לנשים המובילות את השינוי בעולם היום.</p>



<p class="wp-block-paragraph">נפגשנו בטיול פרטי על יאכטה גדולה השייכת למולטי-מיליונר ישראלי ממיאמי בקרוז מנצנץ אל הקריביים. לגמתי בשקיקה כוסית שמפניה, התחרעתי על כוס מוחיטו בתוך כל ההמולה החברתית אופנתית, בתהלוכה אינסופית של יפים ובמיוחד יפות, ומתוך ערפל חושים רווי אלכוהול הצלחתי לסחוט ראיון אישי ומסחרחר מהיפה בנשים:</p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;שמי חופית גולן, נולדתי בנתניה והוריי הגיעו ממרוקו. ילדותי הייתה פשוטה, ומאושרת. הוריי נתנו לי שם של ציפור, הם כנראה ידעו שאני נולדתי לחופש, לא למסגרות. מבחינתי המסלול של בית ספר, לימודים, עבודה וילדים זה לא אני. כבר בגיל שבע ידעתי שאני לא אלך במסלול הרגיל ושאני ארצה חופש, לטייל, ולחוות את החיים&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph">עד גיל 9 גדלתי בנתניה. &quot;הזיכרון הראשון שלי הוא מסבתא שלי ובני הדודים שלי ובכללי, המשפחה כולה, היינו מבלים ב'סחנה' בסופי השבוע, אבא שלי היה לוקח אותי לים בנתניה בכל יום שישי, הייתה לי ילדות נהדרת. אבא שלי, אורי גולן, הוא  בוגר הטכניון והיה מהנדס, ראש הפרויקט של מטוס הלביא (פרויקט ישראלי ליצור מטוס קרב חד מנועי שהגיע לשלבי אבטיפוס אך בוטל לבסוף בשנת 1987, מ.ק.). כאשר הבייבי שלו בוטל הוא הבין שהפוליטיקה חזקה מהטכנולוגיה והחליט לעזוב. בתחילה הוא היה בנאס&quot;א, שם הוא עסק בפיתוח של הגולף סטרים, מהמטוסים הפרטיים היקרים בעולם. לאחר מכן הם נשארו לחיות בקנדה. יש לי אח שגר בקנדה ואחות שגרה במיאמי&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>איך נכנסת לתחום האופנה?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;לזה קרה כשעוד גרתי בקנדה. הנחיתי תכנית טלוויזיה בערוץ &quot;MUCHMUSIC&quot; בקנדה שהיא, המקבילה של ערוץ &quot;MTV&quot; , עבדתי שם עם כל הזמרים הכי גדולים כמו מדונה וג'נט ג'קסון, ובתוכנית הטלוויזיה הכי פופולרית שהייתה אז בקנדה. מלהקי התוכנית ראו אותי בסרט ישראלי והזמינו אותי לקסטינג. הם אהבו אותי והתקבלתי להנחות את התוכנית. הייתי אז בת 15, לערך. התוכנית הייתה &quot; Electric Circus&quot; והקונספט של המופע היה &quot;100 השירים הכי פופולריים&quot;. בתוכנית, השמיעו את השירים ואז, הזמינו את המוזיקאים של אותם השירים, לראיון באולפן, כמופע&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>איך הקשר שלך עם המשפחה בקנדה? את תומכת בהם?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;יש לנו קשר נפלא ורצוף מאוד. למשל, אני אף פעם לא בזבזתי בענק על עצמי, רק על טיסות, ועד היום אני אוהבת להוציא על אחרים. כשהייתי בת 22 או 23, הוצאתי 24 אלף דולר כדי להזמין את הוריי ואת אחותי בכריסמס למלון פאר כולל הכול מכל. ארגנתי שסוכנת הנסיעות תבוא עד אליהם הביתה עם המעטפה. אני הייתי איתם על קו הטלפון כשהם פתחו את המעטפה וראו ברושור של וילה יוקרתית עם בריכת שחיה. כשהם שאלו מה זה, היא אמרה להם Happy New Year מהבת שלכם. לאחי קניתי מכונית ספורט במתנה אחרי שהרכב שלו הלך בשלג הכבד שהיה באותם ימים בקנדה&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph">חופית נחשבת  גם לשחקנית מקצועית בנוסף לכל קישוריה. היא כיכבה סרט הישראלי &quot;בוכה בגשם&quot; עם אבי ביטר וליאור נרקיס (1996), ובעיקר בתוכנית הדוקו-ריאליטי &quot;עקרות הבית האמיתיות של דובאי (2022)&quot; ו-We See You, We Stand with You (2020), עם טיארה בנקס ונעמי קמפבל.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>איך הגעת למיאמי להתגורר אצל ג'נט ג'קסון. איך נוצר ביניכן קשר?</strong><br>&quot;הייתי במועדון, וג'אד, המנהל של ג'נט ג'קסון ראה אותי והזמין אותי להופעה שלה בבק סטייג', הופעה עם 30 אלף איש. ההופעה הסתיימה כולם עזבו ואני חיכיתי שהמקום יתרוקן וג'אד זיהה אותי והעלה אותי לאוטובוס של ג'נט, בדרך דיברתי איתה וסיפרתי לה שאני מתכוונת לעבור למיאמי והיא אמרה לי שיש לה שם דירה שהיא לא נמצאת בה והזמינה אותי לגור בה. גרתי בה כמה חודשים. ממש התאהבתי בעיר. הקמתי את העסק שלי בארה&quot;ב ובהמשך, הדרכים הובילו אותי ללונדון, שם   פגשתי מעצב בשם סקוט הנשל והפכנו לשותפים עסקיים ועבדנו עם המעצבים והסלבריטאים הגדולים ביותר בעולם בזמנו כמו קיילי מינו, ויקטוריה בקהאם, מדונה ועוד. כל הדבר הזה הביא אותי לעצב אופנה לעולם, לעולם הטלוויזיה, לשטיח האדום ואפילו אל האוסקר. </p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;בתחילת דרכי, בכלל לא הייתה לי תוכנית ולא חשבתי שאגיע למקומות הללו, לא רציתי ללכת לאירועים בכלל, לא היו לי תכשיטים או פריטים מיוחדים משלי. חודש לפני, קיבלתי הזמנה ממארגן אירוע האוסקר, שרצה שאגיע ואלבש שמלה מסוימת. כשהגעתי לאירוע, כבר מאחורי הקלעים הבנתי שאני לא רוצה להיות שם ואמרתי לו שיש לי רעיון שבמקום השמלה שרצו שאלבש, אלבש שמלה אחרת, אותה הוא עיצב, ידעתי שהיו שמות חטופים ונרצחים ממלחמת עזה. כשהוא הוציא את השמלה וראיתי אותה לראשונה, קיבלתי צמרמורת, הרגש שהיה בי היה טהור ועצום והבנתי כמה חשוב עבורי ללבוש את השמלה הזו כי המסר, הוא ענק. בסופו של דבר, התהלכתי את השמלה הזו בגאווה, על השטיח האדום&quot;.</p>


<div class="wp-block-image">
<figure class="aligncenter size-full is-resized"><img loading="lazy" decoding="async" width="700" height="607" src="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/05/1.jpg" alt="" class="wp-image-53762" style="width:538px;height:auto" srcset="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/05/1.jpg 700w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/05/1-300x260.jpg 300w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/05/1-150x130.jpg 150w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/05/1-450x390.jpg 450w" sizes="(max-width: 700px) 100vw, 700px" /></figure>
</div>


<p class="wp-block-paragraph">היא יפה ומרשימה, אבל אני יכול לכתוב שהיא נראית נפלא לגילה, דבר שהיא לא מסגירה. הרמז היחיד שיכולתי לקבל היה כשהיא הציגה בפני את אלוורו, חתיך ספרדי צעיר והורס, בן זוגה בארבע השנים האחרונות. &quot;הוא בן 30, אבל אני לא בת 29&quot;, היא אומרת לי. עם זאת, חפירה בגוגל מגלה שהיא  נולדה ב-8 באוגוסט 1985  ואמורה להיות בשנות ה-40 לחייה. בעבר, היא מספרת, הייתה בת הזוג של מנכ&quot;ל קוקה קולה בזמנו, ויק קפור. &quot;היינו שבע שנים יחד ועדיין אנחנו חברים טובים ועובדים יחד. עיצבתי גם בקבוק לקוקה קולה&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>עם כל ההצלחות הבינלאומיות לא חשבת לשנות לפחות את השם הכל כך ישראלי שלך?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;לא. שישברו את השיניים. נולדתי חופית, זה השם שנתנו לי הוריי, ואני גאה בו. אמנם לא קל להגות אותו באנגלית, אבל אני לא אשנה את השם והזהות שלי בשביל לעשות לאחרים חיים קלים. אגב, לאחותי קוראים סלעית ולאחי דרור&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>מה התוכניות שלך לעתיד?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;יש כמה פרויקטים שאני עובדת עליהם. יש לי עסק לאירועים שהקמתי עם חברה טובה שלי, במיאמי ובסוף אפריל יהיה אירוע; יש שני פרויקטים של &quot;נטפליקס&quot; בהם אני משתתפת ונתחיל לצלם לקראת הקיץ. אני ובן הזוג שלי רוצים להציע בקיץ שיעורי חשיבה-חיובית, בהם נלמד בעזרת פרופסור מפורסם, איך להימנע ממחלות והזדקנות מוקדמת&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>איך את מטפחת את עצמך?</strong><br>&quot;בגיל ארבע נכנסתי למטבח של אמא שלי ואמרתי לה שצריך לאכול נקי ולנשום נקי, כי זה נכנס לגוף שלנו, ואני מאמינה בזה עד היום. בארצות הברית אנשים אוכלים ג'אנק פוד על הבוקר. המוטו שלי הוא שאת יכולה להיות עשירה, אבל כל הכסף שיש לך לא יעזור אם לא תשמרי על הגוף והנפש בהרמוניה. אז תאכלו נכון, תטפחו את עצמכן ותחשבו חיובי. אני עובדת חזק במכון כושר ועשיתי לאחרונה חזה. אין לי שום דבר נגד טיפולים קוסמטיים או פלסטיים. תעשו כל דבר שמרגיש לכן טוב כדי לחיות בשלום עם עצמכן, ואל תתנצלו על זה&quot;</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>קיבלת בפעם השלישית ברציפות את תואר משפיענית השנה במגזין פרובס.<br></strong>&quot;זה נחמד, אבל זה לא אומר כלום. למי שמקבלים את פרס האוסקר או הגראמי – זה אירוע משנה חיים, אצלי זה רק נחמד שרואים את כל מה שאני עושה, וגם את הפעילות שלי בכל מיני ארגונים. זו הדרך שלי להחזיר לחברה ולעזור לאחרים להגשים חלומות&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph">חופית תועדה בעבר צועדת על המסלול בשבוע האופנה בפריז ומנופפת לשלום לצלמי הפפראצי על השטיח האדום באירוע של ולנטינו. ברזומה שלה תמצאו שיתופי פעולה עם בתי האופנה הנחשבים בעולם, דוגמת שאנל, לואי ויטון, פרגאגמו ועוד – בין אם היא הולבשה בבגדיהם לאירועים נוצצים, ובין אם הפיקה כמה מהאירועים שלהם.</p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;אני קודם כל אשת עסקים&quot;, היא אומרת בביטחון, &quot;הסלבריטאות זה רק בשביל החופשות&quot;.  בגלל שחופית היא משפיענית מובילה ויש לה כמות עוקבים עצומה, היא מוזמנת לאתרי הנופש הגדולים והיקרים בעולם.</p>


<div class="wp-block-image">
<figure class="aligncenter size-full is-resized"><img loading="lazy" decoding="async" width="700" height="781" src="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/05/3.jpg" alt="" class="wp-image-53763" style="width:463px;height:auto" srcset="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/05/3.jpg 700w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/05/3-269x300.jpg 269w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/05/3-150x167.jpg 150w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/05/3-450x502.jpg 450w" sizes="(max-width: 700px) 100vw, 700px" /></figure>
</div>


<p class="wp-block-paragraph">לצד חיי הגלאם והקוטור, חופית גולן גם משקיעה מזמנה ומשאביה בפילנתרופיה. כך למשל, אחרי אסון הצונאמי ב-2004, היא הפיקה ספר אופנה עם קולקציה בעיצובה, כאשר כל ההכנסות הועברו לטובת הנפגעים. &quot;עשיתי גם פרויקט בלונדון למען ילדים בסיכון בארצות עולם שלישי ואספתי 3 מיליון דולר, אבל אני לא אוהבת לדבר על דברים כאלה&quot;, היא אומרת, &quot;אני מאמינה שיש דברים שלא צריך לעשות ברעש, אלא פשוט להאמין בטוב ולא משנה הדת, רק לפעול למען עולם טוב יותר&quot;.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><em>כישראלית, אני בטוח שהאירועים האחרונים השפיעו עליך.</em></p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;לגבי ארץ ישראל, אני כל הזמן מעלה פוסטים ומפיצה את הבשורה בתמיכת בישראל ובנושא המלחמה. אני מספרת את הסיפור הישראלי. הערבים השקיעו מהיום הראשון במדיה החברתית, הם מאורגנים יותר מאיתנו במלחמות המידע והמדיות, מומחים בפייק-ניוז. אין מה לעשות &#8211; האמת היא לא חלק מהחדשות ולאנשים מבחוץ לא אכפת מה אמיתי או לא אמיתי, הם &quot;הולכים עם העדר&quot;. ממש קשה ללמד ולהשכיל אנשים, זו מלחמה פסיכולוגית. זה מטורף שכל כך קל לשלוט על דעות של אחרים ואלה, לא שואלים ולא חוקרים אלא רואים רק חלק קטן מהתמונה ומאמינים לחלק הזה. רוב האנשים הם כאלה שמנסים לצעוק הכי חזק אבל הם בעצם, הכי לא חכמים, רק עושים רעש. ניתן לראות את זה בהפגנות פרו-פלסטיניות, אין הבנת המציאות האמיתית.</p>



<p class="wp-block-paragraph">&quot;ההסברה צריכה להיעשות, על צה&quot;ל ועל ישראל, כי אם המלחמה הזו הייתה קורית באירופה אז היו מגיעים כל מיני ניאו-נאצים והורגים אותנו. יש לנו כוח להגן על עצמנו וזה מה שאנחנו צריכים לעשות. אנחנו לא צריכים את האהבה של כולם, אנחנו צריכים להמשיך להתקיים, נקודה. האנטישמיות אף פעם לא תיעלם, לצערי. יש לי הרבה חברים, עוקבים ולקוחות שמאוד אוהבים אותי אבל תומכים בפלסטינים ואני באמת לא מצליחה להבין אותם איך הם מצליחים לראות רק חלק קטן מהתמונה המלאה.&quot;</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>אפשר להגדיר אותך כ-קים קרדשיאן הישראלית?<br></strong>&quot;יש לי הרבה כבוד לקים. אני מכירה אותה ואת משפחתה. היא שומרת על השם והמעמד שלה, למרות שפעם כולם היו נגדה היא הראתה לעולם שהיא עושה מה שהיא רוצה. אני לא רוצה להיות אף אחת אחרת, למה להרעיל את המוח? אני רוצה להיות הגרסה הכי טובה של עצמי&quot;.</p>
<p>The post <a href="https://www.israeliweek.com/community/%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%9d-%d7%9b%d7%9c-%d7%90%d7%a9%d7%aa-%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a1%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%98%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%96%d7%94-%d7%a8%d7%a7/">&quot;אני קודם כל אשת עסקים; הסלבריטאות זה רק בשביל החופשות&quot;</a> appeared first on <a href="https://www.israeliweek.com">Shavua Israeli - שבוע ישראלי</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://www.israeliweek.com/community/%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%9d-%d7%9b%d7%9c-%d7%90%d7%a9%d7%aa-%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a1%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%98%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%96%d7%94-%d7%a8%d7%a7/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>קולה‭ ‬של‭ ‬אמא: למי יותר קשה &#8211; לחיילים הבודדים המשרתים בארץ או להורים שהשאירו מאחור?</title>
		<link>https://www.israeliweek.com/community/%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%9e%d7%90/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%25a7%25d7%2595%25d7%259c%25d7%2594-%25d7%25a9%25d7%259c-%25d7%2590%25d7%259e%25d7%2590</link>
					<comments>https://www.israeliweek.com/community/%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%9e%d7%90/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[מיכה קינן]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 20 Mar 2024 17:02:13 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[כתבות שער]]></category>
		<category><![CDATA[קהילה]]></category>
		<category><![CDATA[Featured]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.israeliweek.com/?p=51420</guid>

					<description><![CDATA[<p>קרן‭ ‬יונה‭, ‬שרונה‭ ‬נחום‭, ‬איה‭ ‬גולדמן‭ ‬וסיגל‭ ‬ברנס‭ &#8211; ‬ארבע‭ ‬אימהות‭ ‬תושבות‭ ‬לוס‭ ‬אנג‭'‬לס‭ ‬לחיילים‭/‬חיילות‭ ‬בודדים‭ ‬בשירות‭ ‬מבצעי‭ ‬בצה‭&#34;‬ל‭ &#8211; ‬מספרות‭ ‬על‭ ‬הרקע‭, ‬החרדות‭, ‬הטלטלות‭ ‬וחיבוטי‭ ‬הנפש‭ ‬הכרוכים‭ ‬בקשר‭ ‬עם‭ ‬אהובי‭ ‬ליבם‭ ‬לפני‭ ‬ואחרי‭ ‬השביעי‭ ‬באוקטובר‭ ‬•‭ ‬תחקיר‭ ‬מיוחד‭ ‬ל‭&#34;‬שבוע‭ ‬ישראלי‭&#34;‬ טליה‭ ‬ברנס‭: ‬משרתת‭ ‬ביחידה‭ ‬מעורבת ‭ )‬גברים‭ ‬ונשים)‭ ‬של‭ ‬חילוץ‭ ‬והצלה בתה‭ ‬של‭ ‬סיגל‭ [...]</p>
<p>The post <a href="https://www.israeliweek.com/community/%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%9e%d7%90/">קולה‭ ‬של‭ ‬אמא: למי יותר קשה &#8211; לחיילים הבודדים המשרתים בארץ או להורים שהשאירו מאחור?</a> appeared first on <a href="https://www.israeliweek.com">Shavua Israeli - שבוע ישראלי</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[
<h2 class="wp-block-heading has-text-align-center">קרן‭ ‬יונה‭, ‬שרונה‭ ‬נחום‭, ‬איה‭ ‬גולדמן‭ ‬וסיגל‭ ‬ברנס‭ &#8211; ‬ארבע‭ ‬אימהות‭ ‬תושבות‭ ‬לוס‭ ‬אנג‭'‬לס‭ ‬לחיילים‭/‬חיילות‭ ‬בודדים‭ ‬בשירות‭ ‬מבצעי‭ ‬בצה‭&quot;‬ל‭ &#8211; ‬מספרות‭ ‬על‭ ‬הרקע‭, ‬החרדות‭, ‬הטלטלות‭ ‬וחיבוטי‭ ‬הנפש‭ ‬הכרוכים‭ ‬בקשר‭ ‬עם‭ ‬אהובי‭ ‬ליבם‭ ‬לפני‭ ‬ואחרי‭ ‬השביעי‭ ‬באוקטובר‭ ‬<strong>•</strong>‭ ‬תחקיר‭ ‬מיוחד‭ ‬ל‭&quot;‬שבוע‭ ‬ישראלי‭&quot;‬</h2>



<h3 class="wp-block-heading"><strong>טליה‭ ‬ברנס‭: ‬</strong>משרתת‭ ‬ביחידה‭ ‬מעורבת ‭ )‬גברים‭ ‬ונשים)‭ ‬של‭ ‬חילוץ‭ ‬והצלה</h3>


<div class="wp-block-image">
<figure class="aligncenter size-full is-resized"><img loading="lazy" decoding="async" width="800" height="748" src="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/03/4-1.jpg" alt="" class="wp-image-51424" style="width:473px;height:auto" srcset="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/03/4-1.jpg 800w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/03/4-1-300x281.jpg 300w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/03/4-1-768x718.jpg 768w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/03/4-1-150x140.jpg 150w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/03/4-1-450x421.jpg 450w" sizes="(max-width: 800px) 100vw, 800px" /></figure>
</div>


<p class="wp-block-paragraph"><strong>בתה‭ ‬של‭ ‬סיגל‭ ‬ברנס‭ ‬הייתה‭ ‬בחופשת‭ ‬מולדת‭ ‬בסנטה‭ ‬ברברה‭ ‬בשעה‭ ‬שמחבלי‭ ‬החמאס‭ ‬חדרו‭ ‬לבסיס‭ ‬שלה‭ ‬בזיקים‭. ‬עכשיו‭ ‬היא‭ ‬מחזקת‭ ‬את‭ ‬אימא‭ ‬שלה‭ ‬כמדריכת‭ ‬טירונים</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">טליה‭ ‬ברנס‭ ‬נולדה‭ ‬וגדלה‭ ‬באל‭.‬איי‭ ‬למשפחה‭ ‬ישראלית‭-‬אמריקאית‭. ‬טליה‭ ‬בת‭ ‬ה‭-‬21‭, ‬התגייסה‭ ‬לצה‭&quot;‬ל‭ ‬וחוותה‭ ‬חוויות‭ ‬מרתקות‭, ‬מאתגרות‭ ‬ומעמיקות‭ ‬בארץ‭ ‬אהובתה‭. ‬נפגשנו‭ ‬עם‭ ‬אימא‭ ‬סיגל‭, ‬והבנו‭ ‬מהיכן‭ ‬זה‭ ‬נובע‭. ‬סיגל‭: &quot;‬הקשר‭ ‬של‭ ‬טליה‭ ‬לישראל‭ ‬החל‭ ‬בגיל‭ ‬צעיר‭ ‬מאוד‭. ‬במקום‭ ‬להשתתף‭ ‬בקייטנות‭ ‬בארה‭&quot;‬ב‭, ‬היא‭ ‬בחרה‭ ‬להגיע‭ ‬לישראל‭ ‬ולחוות‭ ‬את‭ ‬השורשים‭ ‬של‭ ‬משפחתה‭. ‬היא‭ ‬מצאה‭ ‬את‭ ‬שם‭ ‬מקומה‭ ‬והרגישה‭ ‬בבית‭, ‬וגדלה‭ ‬בקרב‭ ‬משפחה‭ ‬ענקית‭&nbsp; ‬בארץ‭. ‬יש‭ ‬לי‭ ‬משפחה‭ ‬ענפה‭ ‬בחדרה‭, ‬חיפה‭ ‬וזיכרון‭, ‬אנשי‭ ‬עבודה‭, ‬קיבוץ‭ ‬ומושב‭. ‬טליה‭ ‬רצתה‭ ‬לעשות‭ ‬שירות‭ ‬ארוך‭ ‬ומעורב‭ ‬של‭ ‬נשים‭ ‬וגברים‭. ‬מבחינתה‭, ‬היא‭ ‬הייתה‭ ‬תמיד‭ ‬אשת‭ ‬חיל‭; ‬הקפטן‭ ‬של‭ ‬קבוצת‭ ‬הכדורגל‭ ‬מגיל‭ ‬4‭ ‬יחד‭ ‬עם‭ ‬שני‭ ‬אחיה‭ ‬ששיחקו‭ ‬כדורגל‭. ‬הפעילות‭ ‬הספורטיבית‭ ‬שלה‭ ‬תרמה‭ ‬לה‭ ‬רבות‭ ‬בצבא‭. ‬היא‭ ‬בחרה‭ ‬להתגייס‭ ‬לצה‭&quot;‬ל‭ ‬לתקופה‭ ‬רגילה‭, ‬אך‭ ‬בסיום‭ ‬הטירונות‭ ‬החליטה‭ ‬להמשיך‭ ‬את‭ ‬השירות‭ ‬ביחידה‭ ‬של‭ ‬חילוץ‭ ‬והצלה‭ &#8211; ‬בחירה‭ ‬מקצועית‭ ‬שבה‭ ‬התקשרה‭ ‬לתרבות‭ ‬האזרחית‭ ‬והצבאית‭ ‬והיעזרות‭ ‬והצלה‭ ‬במצבי‭ ‬חירום‭. ‬</p>



<p class="wp-block-paragraph">‭&quot;‬הקורס‭ ‬היה‭ ‬קשה‭ ‬מאד‭, ‬היא‭ ‬ממש‭ ‬התאמצה‭ ‬ונקרעה‭, ‬הקורס‭ ‬מעורב‭ (‬נשים‭-‬גברים‭) ‬והקבוצה‭ ‬אתגרה‭ ‬אותה‭ ‬לעבור‭ ‬את‭ ‬הקיר‭ ‬במסלול‭ ‬המכשולים‭ ‬אבל‭ ‬לא‭ ‬את‭ ‬הקיר‭ ‬של‭ ‬הנשים‭ ‬אלא‭, ‬את‭ ‬הקיר‭ ‬של‭ ‬הגברים‭ ‬שהוא‭ ‬היה‭ ‬יותר‭ ‬גבוה‭. ‬היא‭&nbsp; ‬רצתה‭ ‬שהשירות‭ ‬שלה‭ ‬יהיה‭ ‬משמעותי‭, ‬וחתמה‭ ‬ל‭-‬3‭ ‬שנים‭. ‬בקורס‭ ‬היא‭ ‬למדה‭ ‬איך‭ ‬לחלץ‭ ‬מתחת‭ ‬הריסות‭, ‬איך‭ ‬לקפוץ‭ ‬ממטוס‭, ‬להנשים‭, ‬לחלץ‭, ‬לבדוק‭ ‬שברי‭ ‬גוף‭ ‬ועזרה‭ ‬ראשונה‭ ‬ברמה‭ ‬גבוהה‭ ‬יותר‭. ‬כשטליה‭ ‬סיימה‭ ‬את‭ ‬הקורס‭, ‬באתי‭ ‬להיות‭ ‬איתה‭ ‬במיוחד‭ ‬מאל‭ ‬איי‭. ‬רצתי‭ ‬איתה‭ ‬בסוף‭ ‬המסע‭, ‬סיימנו‭ ‬אותו‭ ‬בגאווה‭. ‬בהמשך‭ ‬היא‭ ‬הבינה‭ ‬שקצונה‭ ‬לא‭ ‬מתאימה‭ ‬לה‭ ‬ונשארה‭ ‬להיות‭ ‬מדריכה‭ ‬בבסיס‭ ‬זיקים‭.‬</p>



<p class="wp-block-paragraph">‭&quot;‬באפריל‭ ‬2023‭, ‬ערכנו‭ ‬אירוע‭ ‬התרמה‭ ‬עם‭ ‬קבוצת‭ ‬הורים‭ ‬אצלי‭ ‬בבית‭. ‬הצלחנו‭ ‬לגייס‭ ‬תרומה‭ ‬מכובדת‭. ‬הלכנו‭ ‬לבסיס‭ ‬זיקים‭ ‬שאלנו‭ ‬מה‭ ‬צריך‭&nbsp; ‬וקנינו‭ ‬עבורם‭ ‬מזגנים‭, ‬שולחנות‭ ‬וכל‭ ‬מיני‭ ‬צ‭'‬ופרים‭. ‬בצבא‭ ‬רצו‭ ‬שטליה‭ ‬תיסע‭ ‬חזרה‭ ‬לאל‭.‬איי‭ ‬להרצות‭ ‬לנוער‭ ‬יהודי‭ ‬וישראלי‭. ‬אבל‭ ‬היא‭ ‬הייתה‭ ‬שרופה‭ ‬על‭ ‬הצבא‭ ‬וממש‭ ‬לא‭ ‬התאים‭ ‬לה‭ ‬לעזוב‭. ‬טליה‭ ‬חזרה‭ ‬לאל‭.‬איי‭ ‬ב‭-‬4.10.23‭, ‬לחגים‭. ‬כמה‭ ‬ימים‭ ‬לפני‭ ‬השבת‭ ‬השחורה‭. ‬באותו‭ ‬סוף‭ ‬השבוע‭, ‬היא‭ ‬יצאה‭ ‬עם‭ ‬חברים‭ ‬לחופשה‭ ‬בסנטה‭- ‬ברברה‭. ‬ביום‭ ‬שישי‭ ‬חגגנו‭ ‬את‭ ‬סוכות‭ ‬ופתאום‭, ‬התחלנו‭ ‬לקבל‭ ‬טלפונים‭ ‬מהארץ‭ ‬ושואלים‭ &quot;&quot;‬איפה‭ ‬טליה‭?&quot; ‬כי‭ ‬לא‭ ‬מצאו‭ ‬אותה‭ ‬בבסיס‭ ‬והמחבלים‭ ‬כבר‭ ‬חדרו‭ ‬לזיקים‭. ‬בגלל‭ ‬שטליה‭ ‬היא‭ ‬חיילת‭ ‬בודדה‭, ‬היא‭ ‬הייתה‭ ‬אמורה‭ ‬להישאר‭ ‬בבסיס‭. ‬בשבת‭ ‬בצהריים‭ ‬היא‭ ‬כבר‭ ‬חזרה‭ ‬הביתה‭ ‬מסנטה‭ ‬ברברה‭ ‬כדי‭ ‬להרגיע‭ ‬את‭ ‬הרוחות‭, ‬היה‭ ‬כאוס‭ ‬בבסיס‭, ‬כי‭ ‬לא‭ ‬ידעו‭ ‬מי‭ ‬מהחיילים‭ ‬הבודדים‭ ‬נשאר‭ ‬בבסיס‭ ‬ומי‭ ‬לא‭ ‬וגם‭ ‬מי‭ ‬שכן‭ ‬נשאר‭ ‬בבסיס‭, ‬לא‭ ‬זיהו‭ ‬אותם‭, ‬כי‭ ‬הם‭ ‬נרצחו‭ ‬ונטבחו‭.‬</p>



<p class="wp-block-paragraph">‭&quot;‬ביום‭ ‬של‭ ‬תחילת‭ ‬המלחמה‭, ‬היו‭ ‬מלא‭ ‬טיסות‭ ‬חזרה‭ ‬לארץ‭ ‬וטליה‭ ‬כבר‭ ‬ארזה‭ ‬מזוודה‭ ‬ורצתה‭ ‬לחזור‭. ‬האחים‭ ‬של‭ ‬הסתכלו‭ ‬עליה‭ ‬ותהו‭, ‬מה‭ ‬איתנו‭? ‬היא‭ ‬אמרה‭ ‬שהיא‭ ‬אוהבת‭ ‬אותנו‭, ‬אבל‭ ‬זה‭ ‬התפקיד‭ ‬שלה‭, ‬היא‭ ‬מצטערת‭, ‬היא‭ ‬חייבת‭ ‬לחזור‭ ‬לחברים‭ ‬שלה‭ ‬ולמדינה‭ ‬שלה‭ ‬שצריכה‭ ‬אותה‭ ‬עכשיו‭ ‬יותר‭ ‬מתמיד‭. ‬אחרי‭ ‬שהיא‭ ‬עזבה‭, ‬במשך‭ ‬שבועות‭, ‬הבנים‭ ‬שלי‭ ‬לא‭ ‬הלכו‭ ‬לעבודה‭, ‬לקחו‭ ‬חופש‭. ‬הם‭ ‬לא‭ ‬יכלו‭ ‬לזוז‭ ‬ולא‭ ‬עזבו‭ ‬את‭ ‬הבית‭ ‬מרוב‭ ‬דאגה‭, ‬כל‭ ‬היום‭ ‬ישבו‭ ‬מול‭ ‬הטלוויזיה‭. ‬מיד‭ ‬כשהגיעה‭ ‬לארץ‭, ‬הציבו‭ ‬אותה‭ ‬בצפון‭ ‬והיא‭ ‬עזרה‭ ‬לפנות‭ ‬תושבים‭ ‬מהצפון‭. ‬אחר‭-‬כך‭ ‬המשיכה‭ ‬את‭ ‬שירות‭ ‬ההדרכה‭; ‬את‭ ‬אותם‭ ‬חיילים‭ ‬שהדריכה‭ ‬הייתה‭ ‬צריכה‭ ‬לעשות‭ ‬להם‭ ‬מסע‭ ‬כומתה‭.‬</p>



<p class="wp-block-paragraph">‭&quot;‬כיום‭, ‬הטלפון‭ ‬איתי‭ ‬24/7‭, ‬אנחנו‭ ‬בקושי‭ ‬ישנים‭ ‬בלילה‭, ‬מלאי‭ ‬דאגה‭ ‬וחרדה‭, ‬קשה‭ ‬לנו‭ ‬ואנחנו‭ ‬מחכים‭ ‬לה‭. ‬אחד‭ ‬הדברים‭ ‬שעשיתי‭ ‬כשהיא‭ ‬עזבה‭ ‬הוא‭ ‬להצטרף‭ ‬לארגונים‭ ‬יהודים‭ ‬ולעזור‭ ‬להם‭ ‬להבין‭ ‬איך‭ ‬להתמודד‭ ‬עם‭ ‬אנטישמיות‭, ‬זה‭ ‬תרם‭ ‬לי‭ ‬להתמודד‭ ‬אישית‭ ‬עם‭ ‬המצב‭. ‬הקמתי‭ ‬גם‭ ‬קבוצה‭ ‬של‭ ‬אימהות‭ ‬לחיילים‭ ‬בודדים‭, ‬אנחנו‭ ‬עושות‭ ‬יוגה‭, ‬הפרשות‭ ‬חלה‭ ‬מתפללות‭ ‬יחד‭ ‬וקוראות‭ ‬תהילים‭, ‬אני‭ ‬מעלה‭ ‬ברשתות‭ ‬החברתיות‭ ‬פוסטים‭ ‬לימודיים‭ ‬ומתפללת‭ ‬על‭ ‬החיילים‭ ‬והחטופים‭, ‬זה‭ ‬מחזק‭ ‬אותי‭ ‬מאוד‭. ‬עוד‭ ‬כמה‭ ‬ימים‭ ‬אני‭ ‬נוסעת‭ ‬לבקר‭ ‬את‭ ‬טליה‭, ‬למרות‭ ‬שהיא‭ ‬ביקשה‭ ‬שלא‭ ‬אבוא‭ ‬כי‭ ‬זה‭ ‬עלול‭ ‬להיות‭ ‬מסוכן‭. ‬אני‭ ‬רוצה‭ ‬להיות‭ ‬קרוב‭ ‬לבת‭ ‬החיילת‭ ‬הגיבורה‭ ‬שלי‭ ‬וכנראה‭ ‬שהיא‭ ‬תחזק‭ ‬אותי‭ ‬יותר‭ ‬משאני‭ ‬אחזק‭ ‬אותה‭&#8230;&quot;‬</p>



<h3 class="wp-block-heading"><strong>לורן‭ ‬יונה‭: ‬</strong>כל‭ ‬המשפחה‭ ‬הגיעה‭ ‬למסע‭ ‬הכומתה</h3>


<div class="wp-block-image">
<figure class="aligncenter size-full is-resized"><img loading="lazy" decoding="async" width="831" height="690" src="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/03/1-1.jpg" alt="" class="wp-image-51421" style="width:526px;height:auto" srcset="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/03/1-1.jpg 831w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/03/1-1-300x249.jpg 300w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/03/1-1-768x638.jpg 768w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/03/1-1-150x125.jpg 150w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/03/1-1-450x374.jpg 450w" sizes="(max-width: 831px) 100vw, 831px" /></figure>
</div>


<p class="wp-block-paragraph"><strong>קרן‭ ‬וטומי‭ ‬יונה‭ ‬גידלו‭ ‬בשלווה‭ ‬את‭ ‬בתם‭ ‬בווסטלייק‭ ‬וילג‭'. ‬בתקופת‭ ‬הקורונה‭ ‬היא‭ ‬טסה‭ ‬להשתתף‭ ‬בתוכנית‭ &quot;‬מסע‭&quot;, ‬התגייסה‭ ‬לקרבי‭ ‬וניצלה‭ ‬בנס‭ ‬ממתקפת‭ ‬ה‭-‬7‭ ‬באוקטובר‭ ‬</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">קרן‭ ‬יונה‭,‬ אשת‭ ‬עסקים‭ ‬מצליחה‭, ‬ חושפת‭ ‬את‭ ‬סיפורה‭ ‬המרגש‭ ‬שלה‭ ‬ושל‭ ‬בתה‭ ‬הצעירה‭, ‬לקראת‭ ‬שירותה‭ ‬בצה‭&quot;‬ל‭.‬ היא‭ ‬מתארת‭ ‬את‭ ‬מסעה‭ ‬הקודם‭ ‬של‭ ‬לורן‭, ‬שנולדה‭ ‬בבת‭-‬ים‭, ‬גדלה‭ ‬בארה‭&quot;‬ב‭ ‬והחליטה‭ ‬להתגייס‭ ‬לצה‭&quot;‬ל‭ ‬כחלק‭ ‬מהחלטתה‭ ‬לחזור‭ ‬לשורשיה‭ ‬ולשרת‭ ‬בצה‭&quot;‬ל‭. ‬קרן‭: &quot;‬בעלי‭ ‬טומי‭ ‬ואני‭ ‬עברנו‭ ‬לארה‭&quot;‬ב‭ ‬בגיל‭ ‬צעיר‭ ‬וכל‭ ‬ארבעת‭ ‬ילדינו‭ ‬נולדו‭ ‬כאן‭. ‬בחרנו‭ ‬לגור‭ ‬בווסטלייק‭ ‬וילג‭' ‬כי‭ ‬יש‭ ‬פה‭ ‬בתי‭ ‬ספר‭ ‬טובים‭ ‬ויש‭ ‬לנו‭ ‬משפחה‭ ‬גדולה‭ ‬כאן‭. ‬אני‭ ‬הגעתי‭ ‬מיד‭ ‬אחרי‭ ‬הצבא‭, ‬בגיל‭ ‬20‭, ‬טומי‭ ‬הגיע‭ ‬בגיל‭ ‬24‭ ‬ועבד‭ ‬בין‭ ‬השאר‭ ‬יהלומים‭.‬ כיום‭, ‬הוא‭ ‬בעסקי‭ ‬הנדל‭&quot;‬ן‭ ‬והוא‭ ‬הבעלים‭ ‬של‭ &quot;‬חומוס‭ ‬בר‭&quot;)&#8230;‬הנהדר‭ ‬מ‭.‬ק‭.(. ‬</p>



<p class="wp-block-paragraph">‭&quot;‬הרעיון‭ ‬של‭ ‬לורן‭ ‬להתגייס‭ ‬החל‭ ‬בתקופת‭ ‬הקורונה‭, ‬היא‭ ‬לא‭ ‬מצאה‭ ‬עצמה‭ ‬כאן‭ ‬ורצתה‭ ‬לטוס‭ ‬לישראל‭. ‬היא‭ ‬הצטרפה‭ ‬לתוכנית‭ &quot;‬מסע‭&quot; ‬למשך‭ ‬שנה‭ ‬והחליטה‭ ‬שהיא‭ ‬רוצה‭ ‬להישאר‭ ‬בישראל‭ ‬ולהתגייס‭. ‬היא‭ ‬לא‭ ‬דיברה‭ ‬עברית‭ ‬רוב‭ ‬הזמן‭ ‬באל‭-‬איי‭, ‬אבל'‭, ‬ הבינה‭ ‬הכל‭, ‬ מגיל ‭.  ‬4 ‬היא‭ ‬מאוד‭ ‬רצתה‭ ‬ללמוד‭ ‬ולהטמיע‭ ‬עצמה‭ ‬בחברה‭, ‬ השתלטה‭ ‬גם‭ ‬על‭ ‬הסלנגים‭ ‬ורצתה‭ ‬לעבור‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬החוויה‭ ‬שהצבא‭ ‬נותן‭&quot;.‬</p>



<p class="wp-block-paragraph">לורן‭ ‬התגייסה‭ ‬בדצמבר‭ ‬2022 ‭, ‬החלה‭ ‬טירונות‭ ‬ב‭'‬מחנה‭ ‬אלון‭' ‬וביקשה‭ ‬להיות‭ ‬ביחידה‭ ‬קרבית‭. ‬היא‭ ‬התקבלה‭ ‬ליחידת‭ &quot;‬חילוץ‭ ‬והצלה‭&quot;. ‬היא‭ ‬עשתה‭ ‬טירונות‭ ‬שישה‭ ‬חודשים‭ ‬בבסיס‭ ‬זיקים‭. ‬וסיימה‭ ‬את‭ ‬הטירונות‭ ‬ב‭-‬21.9.23‭ . ‬קרן‭:‬ &quot;נסענו‭ ‬למסע‭ ‬הכומתה‭ ‬שלה‭, ‬כל‭ ‬המשפחה‭. ‬הגענו‭ ‬לארץ‭ ‬לפני‭ ‬המלחמה‭ ‬ולורן‭ ‬בדיוק‭ ‬סיימה‭ ‬את‭ ‬הטירונות‭, ‬היינו‭ ‬אחרי‭ ‬מסע‭ ‬הכומתה‭. ‬ב‭-‬5.10‭, ‬לורן‭ ‬קיבלה‭ &quot;‬מיוחדת &quot;‭)‬חופשה)‭, ‬בשביל‭ ‬להיות‭ ‬איתנו‭. ‬בדיעבד‭, ‬ זה‭ ‬היה‭ ‬מזל‭ ‬גדול. ביום‭ ‬רביעי‭ ‬שלפני‭ ‬המלחמה‭, ‬הקפצנו‭ ‬אותה‭ ‬לבסיס‭ ‬כדי‭ ‬שתקבל‭ ‬ציוד‭ ‬לשירות‭ ‬הסדיר‭ ‬שלה‭ ‬כי‭ ‬בדיוק‭ ‬סיימה‭ ‬טירונות‭. ‬היא‭ ‬הראתה‭ ‬לנו‭ ‬את‭ ‬האזור‭, ‬היכן‭ ‬שהם‭ ‬מתאמנים‭ ‬והלכנו‭ ‬לקיבוץ‭ ‬יד‭-‬מרדכי‭ ‬לטייל‭. ‬בבוקר‭ ‬יום‭ ‬חמישי‭ ‬שלפני‭ ‬המלחמה‭, ‬חזרנו‭ ‬לארה‭&quot;‬ב‭ ‬ושלושה‭ ‬ימים‭ ‬לאחר‭ ‬מכן‭, ‬תקפו‭ ‬את‭ ‬הבסיס‭ ‬שלה‭ ‬בזיקים‭&quot;. ‬למזלה‭ ‬של‭ ‬המשפחה‭ ‬ושל‭ ‬לורן‭, ‬את‭ ‬הפלוגה‭ ‬שלה‭ ‬שחררו‭ ‬באותו‭ ‬יום‭ ‬כי‭ ‬בדיוק‭ ‬סיימו‭ ‬את‭ ‬הטירונות‭ ‬והיה‭ ‬אז‭ ‬חג‭, ‬היא‭ ‬הייתה‭ ‬בדירת‭ ‬השותפות‭ ‬שקיבלה‭ ‬מהצבא‭, ‬בראשון‭-‬לציון‭. ‬</p>



<p class="wp-block-paragraph">קרן‭: ‬ &quot;בחמשת‭ ‬החודשים‭ ‬האחרונים‭ ‬שלחו‭ ‬אותה‭ ‬לעשות‭ ‬פטרולים‭ ‬ליד‭ ‬הכור‭ ‬בדימונה‭ ‬ולאחר‭ ‬מכן‭ ‬לשמור‭ ‬על‭ ‬יישובים‭ ‬בצפון‭. ‬לורן‭ ‬עשתה‭ ‬אימונים‭ ‬מתקדמים‭ ‬ומבחן‭ ‬לרובאי‭ ‬06‭, ‬היא‭ ‬קרבית‭ ‬לאללה‭, ‬היא‭ ‬גם‭ ‬בהכנה‭ ‬לקורס‭ ‬מ‭&quot;‬כים‭ ‬שזה‭ ‬קשה‭ ‬מאוד‭. ‬ בייחוד‭ ‬לבחורה‭ ‬אמריקאית‭ ‬שלא‭ ‬גדלה‭ ‬בישראל&quot;‭.</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>לאיזה מסקנות ותובנות הגעת בעקבות המלחמה?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">‭&quot;‬העובדה‭ ‬שבתי‭ ‬חיילת‭ ‬בודדה‭ ‬בישראל‭ ‬היא‭ ‬גאווה‭ ‬גדולה‭ ‬ובעינינו‭, ‬דוגמא‭ ‬לחיוביות‭, ‬שאדם‭ ‬נשאר‭ ‬חיובי‭ ‬למרות‭ ‬כל‭ ‬מה‭ ‬שהוא‭ ‬עובר‭ &#8211; ‬לורן‭ ‬עברה‭ ‬תשעה‭ ‬חודשים‭ ‬של‭ ‬טירונות‭ ‬לא‭ ‬קלה‭ ‬ומעולם‭ ‬לא‭ ‬התלוננה‭, ‬אף‭ ‬פעם‭ ‬לא‭ ‬בכתה‭. ‬לורן‭ ‬נותנת‭ ‬לנו‭ ‬הרבה‭ ‬כוח‭, ‬לאחים‭ ‬שלה‭ ‬ולכל‭ ‬המשפחה‭. ‬בטלפון‭, ‬היא‭ ‬זו‭ ‬שהרגיעה‭ ‬אותי‭ ‬כבר‭ ‬מתחילת‭ ‬המלחמה‭. ‬תמיד‭ ‬היא‭ ‬מספרת‭ ‬על‭ ‬תורנויות‭ ‬מטבח‭ ‬ותורנויות‭ ‬שירותים‭ ‬ואומרת‭ ‬שכיף‭ ‬לה‭ ‬לעשות‭ ‬את‭ ‬זה‭. ‬התובנה‭ ‬היא‭ ‬שכמה‭ ‬שנדאג‭,‬‭ ‬זה‭ ‬הכל‭ ‬מלמעלה‭ ‬ואין‭ ‬לנו‭ ‬שליטה‭. ‬כאן‭ ‬היינו‭ ‬פעילים‭ ‬בתרומות‭ ‬לארוחות‭ ‬חמות‭ ‬לחיילים‭, ‬תליית‭ ‬שלטי‭ ‬חטופים‭, ‬הפגנות‭ ‬ועזרה‭ ‬בקהילה‭. ‬הענקתי‭ ‬מספר‭ ‬הרצאות‭ ‬וטומי‭ ‬תרם‭ ‬בתחומיו‭. ‬אנחנו‭ ‬ערוכים‭ ‬תמיד‭ ‬לעזור‭ ‬בקהילה‭&quot;.‬</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>מה התוכניות של לורן לעתיד?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">‭&quot;‬לורן‭ ‬מתכננת‭ ‬ללמוד‭ ‬משפטים‭ ‬לאחר‭ ‬השחרור‭. ‬היא‭ ‬בטח‭ ‬תרצה‭ ‬ללמוד‭ ‬בישראל‭; ‬זה‭ ‬יקצר‭ ‬לה‭ ‬את‭ ‬המסלול‭ ‬וכחיילת‭ ‬קרבית‭ ‬ובודדה‭, ‬היא‭ ‬תקבל‭ ‬הטבות‭ ‬ללימודים‭ ‬ואולי‭ ‬אפילו‭ ‬לימודים‭ ‬בחינם‭, ‬שחיילים‭ ‬בודדים‭ ‬אמורים‭ ‬לקבל‭. ‬היא‭ ‬בחורה‭ ‬עם‭ ‬ראש‭ ‬על‭ ‬הכתפיים‭ ‬ש‭'‬חבל‭ ‬על‭ ‬הזמן‭', ‬רצתה‭ ‬לעשות‭ ‬שירות‭ ‬משמעותי‭ ‬ונותנת‭ ‬את‭ ‬כל‭-‬כולה‭, ‬מאה‭ ‬אחוזים‭ ‬בלי‭ ‬להתלונן‭ ‬או‭ ‬לבקש‭ ‬גימלים‭. ‬היא‭ ‬הייתה‭ ‬גאה‭ ‬לעשות‭ ‬את‭ ‬מסע‭ ‬הכומתה‭, ‬בתור‭ ‬אישה‭ ‬וביקשה‭ ‬שכל‭ ‬המשפחה‭ ‬תגיע‭ ‬להיות‭ ‬איתה‭, ‬ מה‭ ‬שכמובן‭ ‬קרה‭&quot;.‬</p>



<h3 class="wp-block-heading"><strong>סקיי‭-‬אופק‭: ‬</strong>האימונים‭ ‬ב‭&quot;‬קרוס‭-‬פיט‭&quot; ‬עזרו‭ ‬להתקבל‭ ‬ליחידת‭ ‬יהל‭&quot;‬ם</h3>


<div class="wp-block-image">
<figure class="aligncenter size-full is-resized"><img loading="lazy" decoding="async" width="768" height="718" src="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/03/2-1.jpg" alt="" class="wp-image-51422" style="width:616px;height:auto" srcset="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/03/2-1.jpg 768w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/03/2-1-300x280.jpg 300w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/03/2-1-150x140.jpg 150w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/03/2-1-450x421.jpg 450w" sizes="(max-width: 768px) 100vw, 768px" /></figure>
</div>


<p class="wp-block-paragraph"><strong>הבן‭ ‬של‭ ‬שרונה‭ ‬ושלומי‭ ‬חזר‭ ‬מחופשת‭ ‬מולדת‭ ‬באל‭-‬איי‭ ‬ב‭-‬5‭ ‬באוקטובר‭ ‬ויומיים‭ ‬אח‭&quot;‬כ‭ ‬נילחם‭ ‬ בכפר‭ ‬עזה‭ ‬וצפה‭ ‬במראות‭ ‬הקשים‭ ‬שישארו‭ ‬איתו‭ ‬כל‭ ‬החיים</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">שרונה‭ ‬נחום‭, ‬מורה‭ ‬לפילאטיס‭ ‬נמרצת‭ ‬ומצליחה‭, ‬נשואה‭ ‬לשלומי‭ ‬ואמא‭ ‬לארבעה‭ ‬ילדים‭. ‬בפגישתנו‭ ‬בקפה‭ ‬האהוב‭ ‬עלי‭ ‬בבוורלי‭ ‬הילס‭ ‬היא‭ ‬חושפת‭ ‬סיפור‭ ‬מרגש‭ ‬על‭ ‬התגייסות‭ ‬בנה‭ ‬לצה‭&quot;‬ל‭. ‬המשפחה‭ ‬הגיעה‭ ‬לארה‭&quot;‬ב‭ ‬ב‭ ‬1998‭ ‬ונשארה‭ ‬עם‭ ‬אהבה‭ ‬גדולה‭ ‬לישראל‭. ‬הבן‭ ‬הבכור‭, ‬סקיי‭-‬אופק‭, ‬גדל‭ ‬לאהוב‭ ‬את‭ ‬הארץ‭ ‬בזכות‭ ‬החינוך‭ ‬הציוני‭ ‬בבית‭ ‬ובבית‭ ‬הספר‭ ‬ובנוסף‭ ‬השתתף‭ ‬בכיתה‭ ‬י‭' ‬בתוכנית‭ ‬בישראל‭ ‬הנקראת‭ '‬תפארת‭' ‬בה‭ ‬הקנו‭ ‬לו‭ ‬את‭ ‬אהבת‭ ‬הארץ‭. ‬סקיי‭ ‬החליט‭ ‬להתגייס‭ ‬לצה‭&quot;‬ל‭ ‬ולגאוות‭ ‬משפחתו‭ ‬התקבל‭ ‬ליחידת‭ ‬העילית‭ ‬יהל‭&quot;‬ם‭ ‬לאחר‭ ‬אימונים‭ ‬מפרכים‭ ‬של‭ ‬15‭ ‬חודשים‭. ‬שרונה‭ ‬מדגישה‭ ‬שכל‭ ‬זה‭ ‬לא‭ ‬היה‭ ‬יכול‭ ‬לקרות‭ ‬בלי‭ ‬התמיכה‭ ‬המאסיבית‭ ‬שקיבל‭ ‬מהמשפחה‭ ‬והחברים‭ ‬בישראל‭ ‬שעטפו‭ ‬אותו‭ ‬באהבה‭.‬</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>מתי סקיי החליט להתגייס לצה״ל?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">‭&quot;‬עם‭ ‬חזרתו‭ ‬מתפארת‭ ‬בגיל‭ ‬16‭, ‬סקיי‭ ‬החל‭ ‬באימוני‭ ‬קרוספיט‭, ‬ריצה‭ ‬עם‭ ‬משקולות‭ ‬ואימוני‭ ‬כושר‭ ‬מאסיביים‭. ‬בכיתה‭ ‬י‭&quot;‬ב‭ ‬הוא‭ ‬בישר‭ ‬לנו‭ ‬שהוא‭ ‬רוצה‭ ‬להתגייס‭ ‬לצה‭&quot;‬ל‭. ‬שאלנו‭ ‬אותו‭ ‬מאיפה‭ ‬הרעיון‭ ‬ההזוי‭ ‬הזה‭ ‬עלה‭ ‬לו‭ ‬לראש‭, ‬והוא‭ ‬ענה‭ ‬שמאז‭ '‬תפארת‭' ‬זו‭ ‬היתה‭ ‬מטרתו‭ ‬ולשם‭ ‬כך‭ ‬התאמן‭ ‬ללא‭ ‬הפסק‭. ‬אני‭ ‬חששתי‭ ‬מהנושא‭ ‬מאוד‭ ‬מאחר‭ ‬וסקיי‭ ‬לא‭ ‬גדל‭ ‬בארץ‭, ‬אין‭ ‬לו‭ ‬את‭ ‬הסלנג‭ ‬והוא‭ ‬בקושי‭ ‬קורא‭ ‬עברית‭, ‬אבל‭ ‬בעלי‭ ‬היה‭ ‬בעד‭ ‬וסקיי‭ ‬התעקש‭ ‬אז‭ ‬זרמתי‭&#8230;&quot;.‬</p>



<p class="wp-block-paragraph">סקיי‭ ‬הגיע‭ ‬לישראל‭ ‬לבדו‭ ‬והתחיל‭ ‬תהליך‭ ‬ארוך‭ ‬ומייגע‭ ‬כדי‭ ‬להתקבל‭ ‬ליחידת‭ ‬עילית‭. ‬הוא‭ ‬לווה‭ ‬לבקום‭ ‬ע‭&quot;‬י‭ ‬סבא‭ ‬שלו‭, ‬אל‭&quot;‬מ‭ ‬במיל‭' ‬בחיל‭ ‬האוויר‭, ‬והשחקנית‭ ‬ענבר‭ ‬לביא‭ ‬שמלווה‭ ‬אותו‭ ‬מינקותו‭. ‬לגאוות‭ ‬משפחתו‭ ‬וחבריו‭, ‬סקיי‭ ‬התקבל‭ ‬ליחידת‭ ‬יהל‭&quot;‬ם‭. &quot;‬במשך‭ ‬שנה‭ ‬וחצי‭ ‬סקיי‭ ‬עבר‭ ‬אימונים‭ ‬מפרכים‭ ‬שחיזקו‭ ‬אותו‭ ‬ומיקדו‭ ‬אותו‭ ‬במטרה‭. ‬שגב‭ ‬אחיו‭ ‬הקטן‭ ‬מעריץ‭ ‬אותו‭ ‬ברמות‭ ‬על‭. ‬הכינוי‭ ‬של‭ ‬שגב‭ ‬הוא‭ &quot;‬שגב‭ ‬עם‭ ‬הנגב‭&quot; ‬כי‭ ‬סקיי‭ ‬הוא‭ ‬נגביסט‭. ‬רק‭ ‬חיילים‭ ‬מצטיינים‭ ‬שעברו‭ ‬הסמכה‭ ‬מיוחדת‭ ‬מקבלים‭ ‬מקלע‭ ‬מסוג‭ ‬נגב‭&quot;.‬</p>



<p class="wp-block-paragraph">סקיי‭ ‬הגיע‭ ‬לאל‭- ‬איי‭ ‬לביקור‭ ‬ב‭-‬5‭ ‬בספטמבר‭, ‬טס‭ ‬חזרה‭ ‬ב‭-‬5‭ ‬באוקטובר‭ ‬ובשביעי‭, ‬יומיים‭ ‬אחרי‭, ‬פרצה‭ ‬המלחמה‭. &quot;‬המפקד‭ ‬שלו‭ ‬הגיע‭ ‬לאסוף‭ ‬אותו‭ ‬מיד‭ ‬לאחר‭ ‬ירי‭ ‬הטילים‭ ‬לבסיס‭, ‬שם‭ ‬עלה‭ ‬על‭ ‬מדים‭ ‬וציוד‭ ‬ומשם‭ ‬חברו‭ ‬לכוחות‭ ‬שבכפר‭ ‬עזה‭, ‬הוא‭ ‬נלחם‭ ‬שם‭ ‬כמו‭ ‬אריה‭ ‬עם‭ ‬חבריו‭ ‬לצוות‭. ‬הקושי‭ ‬הרב‭ ‬מלבד‭ ‬הלחימה‭ ‬היה‭ ‬להיכנס‭ ‬לבתים‭ ‬בכדי‭ ‬לטהר‭ ‬אותם‭ ‬ממחבלים‭ ‬ולהיחשף‭ ‬לרוע‭ ‬ולאכזריות‭ ‬של‭ ‬המעשים‭ ‬שנעשו‭&quot;.‬</p>



<p class="wp-block-paragraph">כשסקיי‭ ‬הודיע‭ ‬לאימו‭ ‬שהוא‭ ‬נכנס‭ ‬לעזה‭ ‬היא‭ ‬חשה‭ ‬חסרת‭ ‬אונים‭ ‬ומצאה‭ ‬חיזוקים‭ ‬בשיעורי‭ ‬תורה‭ ‬והפרשות‭ ‬חלה‭. ‬היא‭ ‬החלה‭ ‬לשמור‭ ‬את‭ ‬השבת‭ ‬וקריאת‭ ‬ספר‭ ‬דברים‭ ‬עם‭ ‬עוד‭ ‬3‭ ‬שותפות‭ ‬לקריאה‭. &quot;‬זו‭ ‬סגולה‭ ‬לקרוא‭ ‬את‭ ‬ספר‭ ‬דברים‭ ‬בשבת‭. ‬בנוסף‭ ‬התחלתי‭ ‬לקרוא‭ ‬תהילים‭, ‬חלקתי‭ ‬את‭ ‬קריאת‭ ‬הספר‭ ‬עם‭ ‬עוד‭ ‬8‭ ‬בחורות‭ ‬וכיום‭ ‬קבוצתינו‭ ‬מונה‭ ‬כ‭-‬42‭ ‬נשים‭ ‬מדהימות‭ ‬שקוראות‭ ‬בהתמדה‭ ‬במסירות‭ ‬ובנאמנות‭ ‬לחיזוק‭ ‬החיילים‭ ‬ועם‭ ‬ישראל‭. ‬האמונה‭ ‬עזרה‭ ‬לי‭ ‬להתמודד‭ ‬עם‭ ‬הפחדים‭ ‬ונתנה‭ ‬לי‭ ‬כוח‭ ‬וביטחון‭ ‬להמשיך‭, ‬להתמודד‭ ‬ולהיות‭ ‬חזקה‭ ‬עבורו‭. ‬לסקיי‭ ‬יש‭ ‬בכיס‭ ‬השמאלי‭ ‬של‭ ‬מדיו‭ ‬את‭ ‬ספר‭ ‬הזוהר‭, ‬אותו‭ ‬חילקנו‭ ‬לכל‭ ‬חיילי‭ ‬המחלקה‭ ‬שלו‭ ‬ובתחתית‭ ‬כף‭ ‬רגלו‭ ‬יש‭ ‬מטבע‭ ‬שאותו‭ ‬התחייב‭ ‬להעניק‭ ‬כצדקה‭ ‬בסוף‭ ‬המלחמה‭&quot;.‬</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>איך הקשר שלך עם שאר האימהות לחיילים בודדים?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">‭&quot;‬האימהות‭ ‬האחרות‭ ‬בקבוצה‭ ‬ממש‭ ‬נהדרות‭, ‬יש‭ ‬לנו‭ ‬מכנה‭ ‬משותף‭ ‬רב‭ ‬ואנו‭ ‬מחזקות‭ ‬אחת‭ ‬את‭ ‬השנייה‭. ‬הקבוצה‭ ‬מונה‭ ‬כ‭ ‬15‭ ‬משפחות‭ ‬והתמיכה‭ ‬נהדרת‭. ‬אני‭ ‬מגיעה‭ ‬לארץ‭ ‬לבקר‭ ‬את‭ ‬סקיי‭ ‬ובלי‭ ‬נדר‭ ‬נוכל‭ ‬לבלות‭ ‬ביחד‭ ‬קצת‭ ‬זמן‭ ‬איכות‭ ‬אמא‭ ‬ובן‭.‬</p>



<p class="wp-block-paragraph">‭&quot;‬צריך‭ ‬לפרוס‭ ‬שטיח‭ ‬אדום‭ ‬לחיילים‭ ‬שלנו‭ ‬באשר‭ ‬הם‭, ‬ובטח‭ ‬לבודדים‭ ‬שבהם‭. ‬אני‭ ‬מצדיעה‭ ‬להם‭ ‬ומורידה‭ ‬בפניהם‭ ‬את‭ ‬הכובע‭. ‬השירות‭ ‬שלהם‭ ‬לא‭ ‬מובן‭ ‬מאליו‭ ‬ומגיע‭ ‬להם‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬ההערכה‭ ‬שבעולם‭&quot;.‬</p>



<h3 class="wp-block-heading"><strong>מאי‭ ‬גולדמן‭: ‬</strong>התאהבה‭ ‬בישראל‭ ‬מגיל‭ ‬צעיר‭ ‬מאוד</h3>



<figure class="wp-block-image size-full"><img loading="lazy" decoding="async" width="1000" height="725" src="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/03/3-1.jpg" alt="" class="wp-image-51423" srcset="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/03/3-1.jpg 1000w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/03/3-1-300x218.jpg 300w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/03/3-1-768x557.jpg 768w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/03/3-1-150x109.jpg 150w, https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/2024/03/3-1-450x326.jpg 450w" sizes="(max-width: 1000px) 100vw, 1000px" /></figure>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>בתם‭ ‬של‭ ‬ארז‭, ‬ חייל‭ ‬בודד‭ ‬לשעבר‭ ‬ואיה‭ , ‬מטפלת‭ ‬בהיפנוזה‭ ‬ומורה‭ ‬למדיטציה‭, ‬ משרתת‭ ‬ביחידה‭ ‬בחיל‭ ‬האוויר‭ ‬ומתמודדת‭ ‬עם‭ ‬כל‭ ‬הקשיים‭ ‬של‭ ‬חיילת‭ ‬בודדה‭ ‬</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">בעקבות‭ ‬מלחמת‭ ‬חרבות‭ ‬ברזל‭ ‬שהתרגשה‭ ‬עלינו‭ ‬לדיראון‭ ‬עולם‭, ‬פגשתי‭ ‬את‭ ‬איה‭ ‬גולדמן‭. ‬סיפורה‭ ‬של‭ ‬מאי‭, ‬בתה‭ ‬וחיילת‭ ‬בודדה‭ ‬בצה‭&quot;‬ל‭, ‬מצייר‭ ‬באופן‭ ‬מרגש‭ ‬את‭ ‬הדרך‭ ‬בה‭ ‬מתמודדות‭ ‬השתיים‭ ‬עם‭ ‬אתגרים‭ ‬אישיים‭ ‬משמעותיים‭. ‬מאי‭ ‬נולדה‭ ‬בישראל‭ ‬והמסע‭ ‬המופלא‭ ‬של‭ ‬התאהבות‭ ‬בארץ‭ ‬החל‭ ‬כבר‭ ‬בגיל‭ ‬צעירֿ‭, ‬מספרת‭ ‬איה‭. &quot;‬אנחנו‭ ‬גרים‭ ‬באל‭.‬איי‭ ‬כ‭-‬17‭ ‬שנים‭. ‬במקור‭, ‬אני‭ ‬מתל‭-‬אביב‭ ‬וארז‭ ‬בעלי‭, ‬נולד‭ ‬בארה‭&quot;‬ב‭. ‬ארז‭ ‬גם‭ ‬היה‭ ‬חייל‭ ‬בודד‭ ‬בצנחנים‭ ‬וכך‭ ‬הכרנו‭. ‬מאי‭ ‬נולדה‭ ‬בישראל‭ ‬ועברה‭ ‬לארה‭&quot;‬ב‭ ‬בגיל‭ ‬3.5‭ ‬ומאז‭ ‬ומתמיד‭, ‬הייתה‭ ‬ישראלית‭, ‬קשורה‭ ‬לישראל‭ ‬בלב‭ ‬ובנשמה‭ ‬ומגיל‭ ‬מאוד‭ ‬צעיר‭,‬ֿ‭ ‬ידעה‭ ‬שתגיע‭ ‬לישראל‭&quot;.‬</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>איך היא הפכה לכזאת פטריוטית?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">איה‭: ‬ &quot;המשפחה‭ ‬שלנו‭ ‬מאוד‭ ‬ציונית‭ . ‬מאי‭ ‬קיבלה‭ ‬את‭ ‬זה‭ ‬מהבית‭. ‬ הוריי‭ ‬נפטרו‭ ‬בשנים‭ ‬האחרונות‭ ‬וכיום‭ ‬נשארו‭ ‬אחותי‭ ‬ואחי‭ ‬שגרים‭ ‬בארץ‭ ‬עם‭ ‬משפחותיהם‭. ‬ כל‭ ‬קיץ‭ ‬היינו‭ ‬מבלים‭ ‬חודש‭ ‬בישראל‭. ‬ מאי‭ ‬היתה‭ ‬פעילה‭ ‬בצופים‭ ‬ובשנה‭ ‬האחרונה‭ ‬שלה‭ ‬פה‭ ‬היתה‭ ‬מרכזת‭ ‬צעירה‭ ‬בשבט‭ ‬חן‭. ‬היא‭ ‬היחידה‭ ‬מהשכבה‭ ‬שלה‭ ‬בצופים‭ ‬שעשתה‭ ‬עלייה‭ ‬והתגייסה‭ ‬לצבא‭. ‬היא‭ ‬הצטרפה‭ ‬ל‭&quot;‬גרעין‭ ‬צבר‭&quot;‬ יחד‭ ‬עם‭ ‬הבת‭ ‬של‭ ‬סיגל‭ ‬ברנס‭ ‬ועברה‭ &quot;‬פרק‭ ‬קליטה‭&quot; &#8211; ‬שלושה‭ ‬חודשי‭ ‬לימודים‭ ‬וטיולים‭ ‬כהכנה‭ ‬לצבא‭. ‬הייתה‭ ‬לה‭ ‬משפחה‭ ‬מאמצת‭ ‬בקיבוץ‭&nbsp; ‬חצור‭ ‬אבל‭ ‬היא‭ ‬בחרה‭ ‬לעזוב‭ ‬אחרי‭ ‬שנה‭ ‬והיום‭ ‬היא‭ ‬גרה‭ ‬אצל‭ ‬אחותי‭, ‬ בהוד‭-‬השרון‭.‬</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>איך היא מצליחה להתמודד בצבא?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">‭&quot;‬מאי‭ ‬מתנדבת‭ ‬לצה‭&quot;‬ל‭ ‬בעקבות‭ ‬מצב‭ ‬רפואי‭. ‬לכן‭, ‬תהליך‭ ‬הגיוס‭ ‬שלה‭ ‬התמשך‭ ‬מעבר‭ ‬לתהליך‭ ‬רגיל‭. ‬היא‭ ‬היתה‭ ‬צריכה‭ ‬לעבור‭ ‬ועדות‭ ‬שונות‭. ‬גם‭ ‬הטירונות‭ ‬שלה‭ ‬הייתה‭ ‬שונה‭ ‬ומותאמת‭ ‬למתנדבים‭ ‬עם‭ ‬בעיות‭ ‬רפואיות‭ ‬מכל‭ ‬הסוגים‭. ‬כיום‭ ‬היא‭ ‬משרתת‭ ‬ביחידה‭ ‬מיוחדת‭ ‬בחיל‭ ‬האוויר‭ ‬כתומכת‭ ‬לחימה‭ ‬בתפקיד‭ ‬משמעותי‭ ‬שמסב‭ ‬לה‭ ‬סיפוק‭ ‬גדול‭. ‬היא‭ ‬בחרה‭ ‬להקדיש‭ ‬מזמנה‭ ‬ומרצה‭ ‬למען‭ ‬המדינה‭ ‬ולכן‭ ‬גם‭ ‬החליטה‭ ‬לחתום‭ ‬קבע‭&quot;. ‬</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>מה השתנה אצלכם בעקבות המלחמה?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">‭&quot;‬הדאגה‭ ‬הגדולה‭ ‬שלי‭ ‬הייתה‭ ‬בבוקר‭ ‬ה‭-‬7.10‭, ‬כשמאי‭ ‬הוקפצה‭ ‬מוקדם‭ ‬מאוד‭ ‬וחששתי‭ ‬נורא‭ ‬כי‭ ‬היא‭ ‬הייתה‭ ‬צריכה‭ ‬לנסוע‭ ‬לבסיס‭. ‬היו‭ ‬דיבורים‭ ‬שמחבלים‭ ‬מסתובבים‭ ‬חופשי‭ ‬בארץ‭. ‬מהרגע‭ ‬שהגיעה‭ ‬לבסיס‭ ‬נרגעתי‭, ‬כי‭ ‬אני‭ ‬סומכת‭ ‬על‭ ‬החברה‭' ‬שאיתם‭ ‬היא‭ ‬משרתת‭ ‬וידעתי‭ ‬שהיא‭ ‬בידיים‭ ‬טובות‭. ‬לשאלתך‭, ‬אני‭ ‬לא‭ ‬אותו‭ ‬בן‭-‬אדם‭ ‬שלפני‭ ‬ה‭-‬7.10‭ ‬ולא‭ ‬אחזור‭ ‬להיות‭ ‬אותו‭ ‬בן‭ ‬אדם‭. ‬המלחמה‭ ‬שינתה‭ ‬אותנו‭ ‬ואותה‭. ‬כחיילת‭ ‬בודדה‭ ‬היא‭ ‬חייבת‭ ‬לשרת‭ ‬בבסיס‭ ‬סגור‭ ‬כי‭ ‬אין‭ ‬להם‭ ‬באמת‭ ‬בית‭. ‬בקבע‭ ‬יהיו‭ ‬ימים‭ ‬שהיא‭ ‬תישן‭ ‬בבסיס‭ ‬וימים‭,‬שתישן‭ ‬ב‭&quot;‬בית‭&quot;.‬</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>מה את עושה בלוס אנג'לס?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">‭&quot;‬אני‭, ‬מטפלת‭ ‬בהיפנוזה‭ ‬ומורה‭ ‬למדיטציה‭. ‬יש‭ ‬לי‭ ‬תואר‭ ‬בכלכלה‭ ‬ותואר‭ ‬שני‭ ‬במנהל‭ ‬עסקים‭ ‬אבל‭ ‬עשיתי‭ ‬הסבה‭ ‬מקצועית‭ ‬וסיימתי‭ ‬לימודים‭ ‬ארוכים‭ ‬של‭ ‬היפנו‭-‬תרפיה‭. ‬אני‭ ‬עוסקת‭ ‬בזה‭ ‬בשנים‭ ‬האחרונות‭. ‬הייתי‭ ‬כלכלנית‭ ‬ומנהלת‭ ‬כספים‭ ‬עד‭ ‬גיל‭ ‬40‭, ‬וכמו‭ ‬שאומרים‭ ‬ביהדות‭ &quot;‬בן‭-‬ארבעים‭ ‬לבינה‭&quot;, ‬הטייס‭ ‬האוטומטי‭ ‬שלי‭ ‬עצר‭ ‬ונתתי‭ ‬לעצמי‭ ‬לחשב‭ ‬מסלול‭ ‬מחדש‭. ‬אני‭ ‬מאוד‭ ‬אוהבת‭ ‬את‭ ‬מה‭ ‬שאני‭ ‬עושה‭ ‬כיום‭, ‬מרגישה‭ ‬שזה‭ ‬הייעוד‭ ‬שלי‭. ‬אני‭ ‬מתמחה‭ ‬בהיפנוזה‭ ‬לאנשים‭ ‬המתמודדים‭ ‬עם‭ ‬סרטן‭, ‬עובדת‭ ‬עם‭ ‬חולי‭ ‬סרטן‭ ‬ומחלות‭ ‬אחרות‭ ‬ועם‭ ‬אובדן‭. ‬אלה‭ ‬הדברים‭ ‬שאני‭ ‬מתחברת‭ ‬אליהם‭, ‬כי‭ ‬איבדתי‭ ‬את‭ ‬שני‭ ‬הוריי‭ ‬ואת‭ ‬אבי‭ ‬איבדתי‭ ‬לסרטן‭. ‬אני‭ ‬גם‭ ‬מתמחה‭ ‬ומטפלת‭ ‬בהיפנוזה‭ ‬לירידה‭ ‬במשקל‭, ‬הפסקת‭ ‬עישון‭, ‬התמודדות‭ ‬עם‭ ‬חרדות‭, ‬הפרעות‭ ‬שינה‭, ‬ומערכות‭ ‬יחסים‮&quot;‬‭.‬</p>



<p class="wp-block-paragraph"><strong>מה המסר שלך לאמהות אחרות במצבך?</strong></p>



<p class="wp-block-paragraph">‭&quot;‬שאתן‭ ‬לא‭ ‬לבד‭; ‬אנחנו‭ ‬יכולות‭ ‬לתמוך‭ ‬אחת‭ ‬בשנייה‭ ‬וככה‭ ‬יותר‭ ‬קל‭ ‬כשיודעים‭ ‬מה‭ ‬עובר‭ ‬על‭ ‬הבן‭ ‬אדם‭ ‬מולך‭. ‬יש‭ ‬לנו‭ ‬גאווה‭ ‬עצומה‭ ‬בילדים‭ ‬שלנו‭ ‬ובמה‭ ‬שהם‭ ‬עושים‭. ‬אותי‭, ‬אישית‭, ‬זה‭ ‬ממש‭ ‬מרים‭. ‬כל‭ ‬הכבוד‭ ‬לילדים‭ ‬שלנו‭ ‬ומזל‭ ‬שיש‭ ‬בעולם‭ ‬אנשים‭ ‬כמותם‭ ‬כי‭ ‬ישראל‭ ‬צריכה‭ ‬אנשים‭ ‬כאלה‭. ‬זה‭ ‬לא‭ ‬פשוט‭ ‬כשאין‭ ‬לך‭ ‬הורים‭ ‬לחזור‭ ‬אליהם‭ ‬הביתה‭&#8230;&quot;‬</p>



<h3 class="wp-block-heading"><strong>‭ ‬</strong></h3>
<p>The post <a href="https://www.israeliweek.com/community/%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%9e%d7%90/">קולה‭ ‬של‭ ‬אמא: למי יותר קשה &#8211; לחיילים הבודדים המשרתים בארץ או להורים שהשאירו מאחור?</a> appeared first on <a href="https://www.israeliweek.com">Shavua Israeli - שבוע ישראלי</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://www.israeliweek.com/community/%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%9e%d7%90/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>סיפור המרשמלו</title>
		<link>https://www.israeliweek.com/community/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%95/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a8-%25d7%2594%25d7%259e%25d7%25a8%25d7%25a9%25d7%259e%25d7%259c%25d7%2595</link>
					<comments>https://www.israeliweek.com/community/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%95/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[מיכה קינן]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 01 Aug 2018 18:45:33 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[קהילה]]></category>
		<category><![CDATA[HadasNuriel]]></category>
		<category><![CDATA[הוליווד]]></category>
		<category><![CDATA[מיכה קינן]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.israeliweek.com/?p=17411</guid>

					<description><![CDATA[<p>הדס נוריאל, יפהפיה ירושלמית אסלית, היש שחקנית וסופרת שהגיעה אלינו ישירות אחרי שירות קרבי ביותר בצה״ל כקצינה • היום היא מנצלת את כישוריה במלחמות הישרדות בזירה ההוליוודית ובעולם הספרות • וכמו במבצעים הצבאיים היא לא מתרגשת בגרוש יש לה בנק מטרות גדולות לחסל • ראיון בבונקר / בית הקפה השכונתי מאת: מיכה קינן איך השירות הצה״לי [...]</p>
<p>The post <a href="https://www.israeliweek.com/community/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%95/">סיפור המרשמלו</a> appeared first on <a href="https://www.israeliweek.com">Shavua Israeli - שבוע ישראלי</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<h3 style="text-align: center;">הדס נוריאל, יפהפיה ירושלמית אסלית, היש שחקנית וסופרת שהגיעה אלינו ישירות אחרי שירות קרבי ביותר בצה״ל כקצינה • היום היא מנצלת את כישוריה במלחמות הישרדות בזירה ההוליוודית ובעולם הספרות • וכמו במבצעים הצבאיים היא לא מתרגשת בגרוש יש לה בנק מטרות גדולות לחסל • ראיון בבונקר / בית הקפה השכונתי</h3>
<p><figure id="attachment_17717" aria-describedby="caption-attachment-17717" style="width: 438px" class="wp-caption aligncenter"><img loading="lazy" decoding="async" class=" wp-image-17717" src="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/The_Marshmallow_Story_by_Hadas_Nuriel_900x-683x1024.jpg" alt="" width="438" height="657" /><figcaption id="caption-attachment-17717" class="wp-caption-text">SONY DSC</figcaption></figure></p>
<p style="text-align: center;"><strong>מאת: מיכה קינן</strong></p>
<p><strong>איך השירות הצה״לי עשה אותך שחקנית קרבית בהוליווד?</strong></p>
<p>הדס: ״בילדותי הייתי חולמת להיות מישהי אחרת, להתעורר במקומות קסומים ומוזרים, שדברים סוערים יקרו לי. החלום היה להיות גיבורה דמיונית, לעוף על כל העולם ולאכול את החיים בגדול. תמיד העדפתי דברים פיזיים, אהבתי סרטי אקשן, ג׳יימס בונד ומשימה בלתי אפשרית, למדתי אומנויות לחימה השגתי מקום 6 בישראל בשחייה,. הייתי תחרותית והייתי מוכנה לעבוד קשה ולהזיע בשביל זה.</p>
<p>הייתי כל הזמן עם הבנים במגרשי המשחקים וברחובות, שם התממשו לי חלומות הילדות על מלחמות, אתגרים וגבורה. פתאום שהגעתי לגיל הגיוס מצאתי את עצמי בעולם אמיתי של חיילת סופר קרבית בצבא. עברתי הרבה קורסים קרביים, הייתי לוחמת, בדיוק כמו הבנים. הפעלתי נשקים, תכננתי וניהלתי פעולות קרביות בשטח.</p>
<p>״לא כל אחת יכולה להיות חיית שדה בלי מקלחת שבוע ולחיות ממנות קרב. פתאום יכולתי לעשות דברים שאני לא יכולתי לעשות בתור נערה או במקום שירות אחר. שירתי בצבא שלוש שנים ושנה נוספת כקצינה ירו עלי במחנה פליטים בבאלאטה, השתתפתי בחילופי אש בשכם ובטול כארם ובכל הקאסבות הכי אכזריות בשטחים. הרבה חוויות מכוננות ומחשלות עברתי אבל קורס קצינות קרבי היה גולת הכותרת של השירות שלי. קורס קצינים נתן לי ללמוד הרבה על החיים, על אחריות, על שיתוף, עבודה קשה, ואיך לא לוותר. אין לי ספק שזה הכשיר אותי להתמודדויות בחיים ועשה אותי אדם טוב ומוכן לכל אתגר אפשרי״.</p>
<p>&nbsp;</p>
<p><strong><img loading="lazy" decoding="async" class="aligncenter size-large wp-image-17413" src="https://www.israeliweek.com/wp-content/uploads/Screen-Shot-2018-08-01-at-11.44.23-1024x525.png" alt="" width="740" height="379" />ֿמדוע עזבת את שטח האש ועברת לעיר המלאכים השלווה?</strong></p>
<p>הדס: ״לאחר השרות המתיש והקשה נזקקתי לקצת מנוחה והחלטתי להגשים חלום וללמוד משחק. עם הרבה המלצות התקבלתי לאקדמיה למשחק יוקרתית בניו -יורק ובהמשך התקבלתי לקבוצת תיאטרון וקיבלתי תפקידים מובילים כמוכן גם התחלתי לעשות פרסומות בטלוויזיה וסרטים קצרים.</p>
<p>״יום אחד הגיע הזמנה מקבוצת תיאטרון בלוס אנג׳לס והחלטתי להחליף את מזג האוויר ולשפר את הסיכויים על הבמה במיוחד בקולנוע. מנהל תיאטרון שהיה דמות ידועה בעיר לקח אותי תחת חסותו וקידם אותי בכל מיני הזדמנויות. וככה הגעתי גם לקולנוע למסך הגדול. בנוסף אני מבקשת לציין כי יש לי משפחה קרובה שתמכה ועזרה לי בהתאקלמות שלי בעיר.</p>
<p><strong>מהו הפרויקט שעשית והאהוב עליך ביותר?</strong></p>
<p>הדס: ״בשנים האחרונות השתתפתי בכמה סרטים שונים, היו אלו חוויות מרגשות ביותר. באחד הסרטים ששמו ‘אודישן׳ שיחקו חמישים זוגות את סיפורם של שתי דמויות. הסרט זכה בפרסים והוקרן בפסטיבלים רבים בעולם. היה גם סרט אחר שהצליח בפסטיבלים בשם׳ התיק של החוטא׳. אבל גולת הכותרת של העשייה שלי היא לא הסרטים ופרסומות הטלוויזיה הרבות שעשיתי, אלא כתיבת ספר ילדים בשם ‘סיפור המרשמלו׳.</p>
<p>״הספר, שלקח לי שלוש שנים להוציא לאור, מבוסס על ניסוי שערך ב1960- הפסיכולוג הנודע מאוניברסיטת סטנפורד, פרופסור וולטר מישל. הניסוי היה מבוסס על דחיית סיפוקים אצל ילדים בגילאי 3-5.בתחילה לקחו שני ילדים אקראיים והגישו להם מרשמלו אחד, אבל ביקשו מהם להתאפק ולא לאכול את המרשמלו. כשהפרופסור יצא מהחדר אחד הילדים לא עמד ביצרו ואכל את המרשמלו. הילד השני התאפק ונמנע.</p>
<p>״הניסוי חזר על עצמו עם מאות ילדים והתוצאה הייתה זהה עם חמישים אחוזים מהילדים עומדים בפיתוי וחמישים לא יכולים להתאפק. במשך שלושים שנה עקבו אחרי הילדים שבינתיים בגרו ויצאו לחיים. המסקנה הייתה חד משמעית הילדים ששלטו על יצרם הצליחו בחיים המקצועיים והאישיים והצהירו על רמת אושר גבוהה כמבוגרים יותר מהקבוצה שהתפתתה ואף הוציאו ציונים גבוהים יותר במבחנים מסוימים.</p>
<p>״הספר מצליח ביותר ומיועד לספר לילדים את סיפור ניסוי המרשמלו בצורה שיבינו ויפנימו. הספר יצא לאחרונה בישראל וסוקר בהרחבה בטלוויזיה בערוץ 13. הספר נמכר בכל חנויות הספרים הגדולות בישראל וניתן לרכישה בינלאומית בחנות האון ליין שופאפיי.</p>
<p>״אני חושבת להמשיך ולכתוב ספרי ילדים המבוססים על נושאים פסיכולוגיים שמתאימים במיוחד לילדים רכים. זהו הספר הראשון בסדרת ספרי הילדים שכתבתי אשר כולם מבוססים על ניסויים ומחקרים פסיכולוגים מפורסמים שהציגו הוכחות משמעותיות.</p>
<p>״אני לא מזניחה לרגע את הקריירה שלי ויושבת כל היום על הצעות והולכת לאודישנים למשחק בסדרות בטלוויזיה . יש לי מנהלת ישראלית מדהימה, שלושה סוכנים ואני שמחה לשתף שלאחרונה חתמתי עם Mag Media Artists Group אחת הסוכנויות המצליחות באל איי, שמקדמות אותי בימים אלו לסדרה חדשה בטלוויזיה״.</p>
<p><strong>מה מבדיל אותך משאר השחקניות הישראליות הנלחמות בחירוף שיניים בתעשייה הקשה הזאת?</strong></p>
<p>הדס: הייתי לוחמת בצה״ל ונשארתי לוחמת. שרדתי מלחמה היתקלויות ואתגרים קשים, שרדתי חיים קשים ובודדים בניו יורק של שחקנית מתחילה. אני קשוחה אולי יותר מהשאר״.</p>
<p style="text-align: center;"><strong> לפרטים נוספים ויצירת קשר: www.Hadas-Nuriel.myshopify.com • www.HadasNuriel.com </strong></p>
<p>&nbsp;</p>
<p>The post <a href="https://www.israeliweek.com/community/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%95/">סיפור המרשמלו</a> appeared first on <a href="https://www.israeliweek.com">Shavua Israeli - שבוע ישראלי</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://www.israeliweek.com/community/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%95/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
	</channel>
</rss>
